תמונה מטלטלת עולה מתוצאות חקירה שקיימו ועדות המשפט והחוץ של בית הנבחרים האמריקאי, אשר פורסמו ב-17 ביולי. החקירה חשפה בין היתר כי ממשל ביידן-האריס (2021–2025) הזרים כ-900 מיליון דולר מכספי משלמי המסים האמריקאים דרך הסוכנות לפיתוח בינלאומי (USAID), מזכירות המדינה וגופים פדרליים אחרים לארגונים לא-ממשלתיים בארה"ב ובישראל – ביניהם "עתיד כחול לבן" והתנועה לאיכות השלטון.
"בשנת 2023, ישראל חוותה גל מחאות נרחב בעקבות כוונתה של ממשלת בנימין נתניהו לבצע רפורמה במערכת המשפט", ציינו מחברי הדוח, "גם הממשל הביע התנגדות פומבית לרפורמה המוצעת, כאשר הנשיא לשעבר ג’ו ביידן אמר שישראל 'לא יכולה להמשיך בדרך הזו'".
בהמשך, נכתב בדוח, חשפו דיווחים בתקשורת כי חלק מכספי משלמי המיסים, שהועבר בצורת מענקים, זרם דרך ארגונים אמריקאיים וישראליים למימון אותן מחאות – לפחות בחלקן. "שימוש כזה בכספים פדרליים עלול לפגוע ביחסי ארה״ב עם אחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר, ואף לערער על חירויות אזרחיות בסיסיות, הן באמריקה והן בישראל", צוין, "בנוסף, שימוש בלתי ראוי בכספי מענקים פדרליים עלול – במקרים מסוימים – להוות עבירה פלילית לפי החוק האמריקאי".
הארגונים הנחקרים – עתיד כחול לבן (בראשות אורני פטרושקה, עמי איילון וגלעד שר), התנועה לאיכות השלטון בישראל (בראשות עו"ד אליעד שרגא), קרן הצדקה של PEF ישראל (המשמשת כצד שלישי לתורמים פרטיים), הקרן הקהילתית היהודית (JCF), רשת הדיאלוג לשלום במזרח התיכון (MEPDN) וקרן רוקפלר – עלולים לעמוד בפני עונשים חמורים. בארה"ב הפרות של סעיף בקוד המס הפדרלי, האוסר על עמותות פטורות ממס לעסוק בפעילות פוליטית או בקידום חקיקה במדינות זרות, עלולות להוביל לביטול מעמד הפטור ממס, קנסות כבדים, ואף חקירות פליליות. בישראל, ארגוני המחאה מסתכנים בהפרת תנאי רישומם כעמותות, דבר שעשוי לגרור שלילת רישיון, קנסות או הגבלות על פעילותם.
פרסום המזכר מהווה תקדים היסטורי: זו הפעם הראשונה שחקירה של הקונגרס תוקפת ישירות ארגוני חברה אזרחית ישראליים בטענה שקיבלו מימון ממשלתי אמריקאי כדי לערער ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. הדוח גם מגלה כי ממשל ביידן העביר מיליוני דולרים לגופים בעלי קשר עם ארגוני טרור פלסטיניים. הממצאים מעלים שאלות קשות על התערבות זרה בריבונות הישראלית, על שקיפות במימון ממשלתי, ועל כשלים בפיקוח. השלבים הבאים כוללים את הרחבת החקירה לארגונים נוספים, דרישה לשיתוף פעולה מלא מצד העמותות וקריאה להחמיר את הפיקוח על מענקים ממשלתיים.
דוח הקונגרס מתפרסם גם על רקע קידום חוק העמותות של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) שמטרתו להשית מיסוי של 80 אחוזים על עמותות המקבלות מימון מישויות זרות, לרבות ארה"ב. "לראות ולא להאמין – זו התערבות זרה מאסיבית בניסיון להחליף ממשלת ימין בישראל", נכתב בהודעה חריגה שפרסמה מפלגת הליכוד על רקע הדוח, "מסמך רשמי שפורסם על ידי הקונגרס האמריקני חושף מידע מדהים שמאשר את מה שרבים חשדו בו כבר זמן רב: הממשל הקודם העביר קרוב למיליארד דולר לעמותות שמאל בישראל, במטרה לערער את שלטונה של ממשלת ימין יציבה שנבחרה בצורה דמוקרטית".
בליכוד הוסיפו ש"במסגרת הניסיון להפיל את הממשלה, הופעלו לחצים חיצוניים שהובילו לקרע חברתי עמוק, לעידוד סרבנות ולפיצול מסוכן בתוך החברה הישראלית. חמור מכך, המסמך חושף כי אותה יד שמימנה עמותות שמאל פוליטיות בישראל היא גם זו שמימנה, דרך אותם גופי תיווך, ארגונים שמזוהים עם חמאס ועם קמפיינים בינלאומיים נגד מדינת ישראל. מה שאמרנו במשך שנים מתגלה עכשיו לעיני כל. זו לא תיאוריה, זו לא קונספירציה, זו עובדה מוכחת שמגובה במסמכים רשמיים".
הסנטור טד קרוז צייץ עם פרסום הממצאים כי "הדוח חושף כיצד ממשל ביידן השתמש בכספי ציבור כדי לערער בעל ברית ולתמוך בטרור. זה מחייב חקירה מעמיקה". הסנטור לינדזי גרהאם הוסיף: "הדוח מראה כיצד כספים אמריקאיים שימשו נגד בעל ברית קרוב. נתניהו צריך להתמקד באיראן, לא במשפטים".
מנגד, בעמותת עתיד כחול לבן מכחישים שקיבלו כספים מארה"ב ומסרו כי "שום גוף מדינתי או גורם ממשלתי, אמריקני או אחר, לא תרם לעמותה, במישרין או בעקיפין. כל התרומות לעמותה – כמו גם כלל פעילותה – מפוקחות, מדווחות ומבוקרות כחוק".
בעמותה טוענים כי דוח הקונגרס מבוסס על פרסומים שקריים: "מכתבי הפנייה בנושא מחברי קונגרס בארה"ב נשענו על פרסומי-כזב מגמתיים, שאין דבר בינם ובין העובדות… מי שיוסיף לפרסם או לשתף דבר שקר על אודות העמותה או אנשיה, לרבות במסווה של 'פרשנות', עלול להיתבע בדין ולשאת בתוצאות מעשיו ובהוצאות הכרוכות בכך".
נתניהו וטראמפ: תמיכה הדדית ותחושת נרדפות משותפת
החקירה מתקיימת על רקע התחזקות יחסי ארה"ב וישראל בעידן כהונתו השנייה של הנשיא טראמפ. בשבועות האחרונים הגביר טראמפ את התמיכה בנתניהו והשמיע ביקורת פומבית, פעמיים, על המשפט המתנהל נגדו מאז אפריל 2021 בגין חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים. הנשיא מגדיר את תיקי נתניהו "מסע ציד פוליטי" ומשווה את מצבו של ראש הממשלה ל"רדיפה המשפטית" שחווה בעצמו על ידי מערכת אכיפת החוק בארה"ב.
ביוני האחרון, בפוסט ב-Truth Social, כתב הנשיא: "נתניהו הוא מנהיג אמיץ שמקדם את האינטרסים של ישראל וארה"ב, אבל ה'דיפ סטייט' בישראל מסיח את דעתו ממלחמה באויבים משותפים".
תמיכתו של טראמפ התבטאה גם במחווה סמלית: במחצית חודש יולי הופיע שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, בדיון במשפטו של נתניהו בתל אביב כשהוא מחזיק בובת באגס באני, בתגובה להתייחסות התביעה לקבלת המתנות לכאורה בתיק 1000. המהלך נתפס כהצהרת תמיכה מובהקת בראש הממשלה, ועורר תגובות מעורבות. נתניהו עצמו הודה לטראמפ על "תמיכתו החמה", ואילו יאיר לפיד, מנהיג האופוזיציה, אמר בראיון ל"הארץ": "תמיכת טראמפ בנתניהו היא לגיטימית, אבל התערבות במערכת המשפט חוצה קו אדום ומרמזת על מחמאות לנתניהו כהכנה ללחץ אמריקאי להפסקת אש בעזה".
בארה"ב טוען טראמפ כי המשפט מסיח את דעתו של נתניהו מאתגרים גאו-אסטרטגיים כמו משא ומתן לשחרור החטופים מידי חמאס, הרחבת הסכמי אברהם והתמודדות עם איראן – כולם אינטרסים המשרתים גם את ארה"ב. הנשיא גם אמר כי ה"דיפ סטייט" בישראל פוגע באינטרסים אמריקאיים בכך שהוא מכריח את נתניהו להתעסק ב"זוטות משפטיות".
טראמפ, כאמור, מזהה את נתניהו כקורבן משותף למערכת משפט פוליטית. יומיים לאחר פרסום דוח הקונגרס, חשפה מנהלת המודיעין הלאומי, טולסי גבארד, מסמכים מסווגים, שלטענתה מוכיחים מאמץ מתואם של בכירים בממשל אובמה לפגוע במסע הבחירות לנשיאות של טראמפ ב-2016 ובכהונתו, באמצעות נרטיב מומצא של קנוניה עם רוסיה. גבארד, שמונתה על ידי טראמפ לעמוד בראש קהילת המודיעין האמריקאית, טוענת כי מסמכים אלה חושפים מניפולציה מכוונת של מידע מודיעיני לקידום סיפור כוזב על התערבות רוסית בבחירות 2016, אותו היא מכנה "קנוניה בוגדנית".
לפי גבארד, המסמכים שנחשפו מראים כי לפני ואחרי ניצחונו של טראמפ בבחירות 2016, סוכנויות המודיעין האמריקאיות, כולל ה-CIA, ה-FBI, ה-NSA וה-DHS, הגיעו למסקנה כי מתקפות סייבר רוסיות לא השפיעו על תוצאות הבחירות. טיוטת תדריך יומי לנשיא מתאריך 8 בדצמבר 2016 קבעה במפורש כי שחקנים רוסיים ופליליים "לא השפיעו על תוצאות הבחירות האחרונות בארה"ב" באמצעות פעילויות סייבר זדוניות". טענתה, המגובה כעת המסמכים גולמיים מאותה תקופה, היא כי הערכה מזכה זו לרוסים הוסתרה לאחר פגישה שנערכה למחרת בבית הלבן, ב-9 בדצמבר, בהשתתפות הנשיא אובמה, מנהל המודיעין הלאומי ג'יימס קלאפר, ראש ה-CIA ג'ון ברנן וראש ה-FBI ג'יימס קומי. לאחר פגישה זו נוצר נרטיב חדש, שטען כי רוסיה התערבה בבחירות לטובת טראמפ – בניגוד מוחלט לממצאי גופי המודיעין. נרטיב שקרי זה כמובן דלף לתקשורת, בעיקר ל"וושינגטון פוסט", כדי לקדם את מה שגבארד מכנה "הונאת רוסיה".
חלק מרכזי בטענותיה של גבארד הוא תפקידו של דו"ח סטיל, דוח שנוי במחלוקת נגד טראמפ, שמומן על ידי מסע הבחירות של הילרי קלינטון. הדוח, שכלל טענות לא מאומתות ולא מבוססות על קשרים בין טראמפ לבין רוסיה, שימש, לטענתה, כבסיס לנרטיב המודיעיני המתוקן. גבארד טוענת כי דוח זה, שזכה לביקורת נרחבת, היה כלי מרכזי בהצדקת סיפור הקנוניה שהוביל לחקירת מולר. החקירה, שנמשכה כמעט שנתיים, לא מצאה ראיות לקנוניה מכוונת בין מסע הבחירות של טראמפ לבין רוסיה, אך עצם קיומה לאורך תקופה כה ארוכה הטיל צד כבד על הלגיטימיות של טראמפ כנשיא והציגה אותו כ"בובה" של הקרמלין ואף כבוגד באמריקה וכסוכן רוסי.
החשיפות של גבארד מתמקדות בטענה כי ההערכה המודיעינית המקורית, שקבעה כי לא הייתה השפעה רוסית על בחירות 2016, הוסתרה בכוונה כדי לקדם נרטיב בעל מוטיבציה פוליטית נגד טראמפ. הסתרה זו, היא טוענת, מהווה שימוש לרעה משמעותי בכוח בתוך קהילת המודיעין וממשל אובמה.
אירוע דרמטי זה מחזק בטראמפ את התחושה כי הוא נרדף על ידי ה"דיפ סטייט" – מדינת העומק של משפטנים, פקידים, אקדמאים, עיתונאים, גנרלים ואנשי קהילת המודיעין הנלחמת מבפנים נגד שלטון שאינו לרוחם – ומזהה את נתניהו כתאום נרדף על ידי מערכות משפט מושחתות. על רקע זה, דוח הקונגרס שחובר על ידי שני חברי בית נבחרים רפובליקנים ואוהדי טראמפ וישראל – בריאן מאסט וג'ים ג'ורדן – מבליט מבחינת הנשיא ותומכיו את הברית בין ה"דיפ סטייט" האמריקני לזה הישראלי, במאמץ משותף להדחת שני המנהיגים.
ביקורת חריפה על בית המשפט הישראלי
במסגרת החקירה דרשו מאסט וג'ורדן מסמכים משש העמותות שנבדקו כדי לעקוב אחר זרימת הכספים. מהמסמכים עלה כי עתיד כחול לבן מימנה קבוצות מחאה כמו "מחאת קפלן", שכינתה את הממשלה "דיקטטורה". הארגון קיבל ארבעה מיליון דולר מ-MEPDN ו-18 מיליון דולר מ-PEF ב-2023, חלקם ממקורות ממשלתיים. "תחת הנהגה זו, הפך עתיד כחול לבן במהירות לארגון רדיקלי המתנגד לראש הממשלה נתניהו", נכתב בדוח. ביולי 2023, פרסמו פטרושקה, איילון ושר מאמר משותף שקרא לממשל ביידן-האריס להימנע ממפגש עם נתניהו כדי ש"ילמד את ההשלכות" של המשך קידום הרפורמה המשפטית.
לפי דיווחים פומביים, נכתב בדוח, עתיד כחול לבן "מימנה וניהלה את מטה הקואליציה של קבוצות שהתנגדו לרפורמה המשפטית". בדוח מופיע תרשים המציג כביכול את זרימת הכסף מהגורמים האמריקאיים ועד לעתיד כחול לבן. "לפי הדין הישראלי", נכתב בדוח, "מעורבות ישירה שכזו מצד עתיד כחול לבן במחאות ובתכנון פעולות נגד ממשלת נתניהו עשויה להוות עבירה על החוק ועל תנאי רישומה כעמותה, מאחר שהיא פועלת בניגוד למטרות המוצהרות שלה".
התנועה לאיכות השלטון, לפי הדוח, הובילה קמפיינים משפטיים נגד הממשלה וקיבלה 42 אלף דולר ממשרד החוץ האמריקאי לתוכנית אקטיביזם בתיכונים. "אחד מהגופים המרכזיים שארגנו את המחאות נגד הרפורמה המשפטית הוא 'התנועה לאיכות השלטון בישראל' – ארגון שמאל רדיקלי הפועל נגד ממשלת נתניהו", נכתב בדוח הקונגרס, שהוסיף כי התנועה של עו"ד שרגא "ניהלה קמפיינים משפטיים נגד הממשלה, ובאירועים ציבוריים שלו נשמעו קריאות ל'מרד, מלחמת אזרחים ואלימות'". עוד צוין בדוח כי התנועה מתארת עצמה כ"עותר הציבורי המוביל לבית המשפט העליון בישראל, עם הצלחה משפטית חסרת תקדים".
המזכר של הקונגרס כולל ביקורת חריפה על פסיקות בית המשפט העליון בישראל, במיוחד בהקשר של עתירות שהגישה התנועה לאיכות השלטון, כמו העתירה לשלילת זכאותו של אריה דרעי לתפקיד שר. בדוח נטען כי פסיקת בג"ץ ב-2023 למנוע את מינויו של יו"ר ש"ס כשר התקבלה ללא בסיס חוקי מובהק, וכי היא נגועה בניגוד עניינים, שכן דרעי תמך ברפורמות שצפויות היו להגביל את כוחו של בית המשפט.
המזכר גם מציין כי העתירה של התנועה לאיכות השלטון הוגשה יום לאחר השבעת ממשלת נתניהו, למרות ש-400 אלף ישראלים הצביעו לש"ס בבחירות 2022, ומתאר את הפסיקה כ"ערעור על רצון הבוחר" הישראלי. כמו כן, ניסיון התנועה לאיכות השלטון לעתור להדחת נתניהו זכה לביקורת מצד שר המשפטים יריב לוין, שכינה זאת "ניסיון בלתי חוקי לדרוס את ההכרעה הדמוקרטית".
עוד מרמז המזכר כי התערבותו של בג"ץ בעניינים פוליטיים, תוך תמיכה בעתירות של ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון, תרמה לאווירה של חוסר יציבות ופגעה בלגיטימיות הדמוקרטית של הממשלה.
בדוח מצוין כי לצד הפעולות המשפטיות, "התנועה לאיכות השלטון פעלה גם להשפיע על בני נוער בישראל – והממשל האמריקאי מימן זאת". ממשל ביידן-האריס העביר כ־42 אלף דולר לתנועה לאיכות השלטון, לטובת "תוכנית להכשרת אקטיביזם אזרחי" עבור תלמידי כיתות י"א-י"ב בשלושה תיכונים בירושלים. לפי עורך הדין האמריקאי של התנועה לאיכות השלטון, מטרת התוכנית הייתה "ליצור סדר בהצפת המידע שמגיע לבני הנוער בישראל".
הקורס המדובר התמקד בשלושה נושאים מרכזיים: הצגת התנועה לאיכות השלטון ופעילותה; עידוד תלמידים להצטרף למחאות; וקידום מדיניות של הגנה על חושפי שחיתויות והצגתם כפעילים מרכזיים בחשיפת שחיתות.
"התוכנית עוררה מחלוקת חריפה בישראל", נכתב בדוח המצטט גורמים ישראלים שהתייחסו אליה כ"מאמץ מוסווה לערער את הדמוקרטיה הישראלית" וניסיון להחליף את היהדות בתכנים פוסט-ציוניים. קרולין גליק, יועצת בכירה לראש הממשלה נתניהו לענייני חוץ, מצוטטת בדוח כמי שהשוותה את התוכנית לתיאוריות ביקורת הגזע בארה"ב: "כפי שתיאוריות אלו מלמדות תלמידים אמריקאים שארצם נולדה בחטא הגזענות, כך גם התנועה לאיכות השלטון מקדמת ‘דמוקרטיה’ כדרך לרוקן את אופיה היהודי של ישראל ולהחדיר לתלמידים תחושת בושה מהלאומיות היהודית. למרות שמדובר בסכום קטן יחסית, החשיבות היא לא בגובה המימון אלא במסר שהוא משדר".
בהתייחסות לקרן האמריקאית PEF Israel Endowment Funds (קרן הצדקה של PEF ישראל) בדוח, נכתב כי היא העבירה סכום דמיוני של קרוב ל-900 מיליון דולר "לארגונים שמעורבים במחאות אנטי-דמוקרטיות בישראל". לפי המזכר של הקונגרס, בין השנים 2021 ל־2024, קרן PEF – גוף אמריקאי פטור ממס – העבירה את הסכום ליותר מאלף ארגונים בישראל, כולל כאלה שהיו מעורבים ישירות במחאות נגד הרפורמה המשפטית ובהם עתיד כחול לבן, התנועה לאיכות השלטון, רופאים לזכויות אדם, דרכנו ואחרים. על פי דיווחים בתקשורת, בשנת 2023 לבדה העבירה הקרן כ־18 מיליון דולר לעתיד כחול לבן. "מאחר שכסף הוא ישות 'ברת-החלפה', כלומר, קל להמיר סכום כסף מסוים לכל מטרה אחרת – יש חשש שהתרומות של PEF כללו גם כספים שמקורם בממשלת ארה״ב", נכתב בדוח, "באופן כללי, כאשר ארגון מקבל מימון ממשלתי לפרויקט מסוים, הוא יכול להסיט את הכספים הפנימיים שהיו מיועדים לפרויקט הזה ולהשתמש בהם לדברים שלא היה באפשרותו לממן אחרת".
המזכר קובע כי "מעורבות ישירה שכזו מצד PEF במחאות נגד ממשלת נתניהו עלולה להוות הפרה של חוקי המס האמריקאיים". לפי החוק האמריקאי, נאסר על עמותות אלו “להשתתף או להתערב בכל מסע בחירות בעד או נגד מועמד לתפקיד ציבורי". רשות המיסים האמריקאית (IRS) הבהירה כי האיסור על פעילות פוליטית של גופים פטורים ממס תקף גם בהקשרים בינלאומיים. כמו כן, נאסר עליהם לקדם חקיקה גם במדינות זרות.
הקרן הקהילתית היהודית (Jewish Communal Fund – JCF) העבירה לפי הדוח יותר מ-42.8 מיליון דולר למטה המחאה נגד נתניהו ולשני הגופים המרכזיים שמימנו את המחאה. הקרן היא גוף אמריקאי ללא כוונת רווח, אשר תורם מעל 520 מיליון דולר בשנה לארגונים יהודיים ומממנת ארגונים פרוגרסיביים בולטים בארה”ב, בהם קרן ברק אובמה. בתגובתה לטענות הוועדה, מסרה JCF כי “אינה מאמינה” שקיבלה מימון ישיר מ-USAID, ממשרד החוץ האמריקאי או מכל מקור פדרלי אחר, אולם הוועדה גילתה כי בין השנים 2021 ל־2024, קיבלה הקרן שתי תרומות בהיקף כולל של 743 אלף דולר מחשבונות נאמנות תורמים (DAFs) המוחזקים ב־PEF – כולל כספים שיועדו לתנועה לאיכות השלטון. הוועדה מצאה כי JCF העבירה יותר מ-43 מיליון דולר לגופים שמימנו את Blue White Future, ממובילי המחאה נגד הרפורמה.
ארגון אמריקאי נוסף המופיע בדוח הוא "רשת דיאלוג לשלום במזה"ת" (MEPDN) – גוף ללא כוונת רווח, שמטרתו לקדם את "פתרון שתי המדינות", כלומר הקמת מדינת פלסטין. בד בבד, לפי דוח הקונגרס MEPDN הוא אחד מהתורמים הגדולים ביותר לעתיד כחול לבן שהיתה ממנועי המחאה.
MEPDN מימנה לפחות ארגון מחאה נוסף המתמקד בהבלטת האפליה כביכול של החברה הערבית בישראל. "העמותה הפיקה חומרי תעמולה לתמיכה במחאה והפעילה קבוצות מדיה חברתית שהעבירו עדכונים על פעילות המחאה נגד 'המהפכה המשטרית', חקיקה רלוונטית ומינויים פוליטיים", נכתב בדוח. "המעורבות הישירה של MEPDN – הן בפעילות והן במימון המחאות נגד ממשלת נתניהו – עשויה להוות הפרה של מעמדו כארגון פטור ממס".
יועצי הפילנתרופיה רוקפלר (Rockefeller Philanthropy Advisors – RPA) ככל הנראה העבירו, לפי הדוח, חלק מהמענקים הפדרליים שקיבלו מהממשל האמריקאי, בסך 20 מיליון דולר, לארגונים שמימנו את המחאות בישראל. RPA תרמה כ־557 אלף דולר לשותפתה ולאפוטרופוס שלה, קרן האחים רוקפלר. בשנת 2023, RBF העבירה יותר מ־370 אלף דולר לגופים שלקחו חלק ישיר במחאות נגד ממשלת נתניהו והרפורמה המשפטית, ובכללם הקרן החדשה לישראל ואחים לנשק. בנוסף, בתקופת ממשל ביידן-האריס העבירה RPA כ־187 אלף דולר ל־PEF – אחד התורמים המרכזיים של Blue White Future.
המזכר חושף גם מימון לארגונים כמו ביאדר (900 אלף דולר וקשרים לחמאס), ANERA (תמיכה בג’יהאד האיסלאמי) ו-UFA (תמיכה ב"שאהידים").
הזדמנות לשינוי המציאות
המזכר מדגיש הפרות אפשריות של חוקים אמריקאיים וישראליים, כולל תקנות ה-IRS וחוקי העמותות בישראל. בארה"ב, עמותות כמו JCF ו-RPA מסתכנות בביטול מעמדן הפטור ממס, בעוד שבישראל, עתיד כחול לבן ו-התנועה לאיכות השלטון עלולות לאבד, כאמור, את רישיונן.
הממצאים עוררו זעם בקרב רפובליקנים, שטוענים כי ממשל ביידן-האריס סיכן בעלת ברית מרכזית. בישראל, הדוח החריף את הוויכוח על השפעה זרה, כאשר תומכי נתניהו מצביעים עליו כהוכחה לקיומו של "דיפ סטייט".
הוועדות מתכננות להרחיב את החקירה, לדרוש מסמכים נוספים, לבקש שיתוף פעולה מלא ולהציע חקיקה שתחזק את הפיקוח על מענקים פדרליים. הדוח, שמכוון לראשונה לארגוני שמאל ישראליים, מסמן שינוי במדיניות האמריקאית תחת טראמפ, תוך עדיפות לתמיכה בממשלת ישראל. ככל שהחקירה תתקדם, היא עשויה לעצב מחדש את מדיניות סיוע החוץ של ארה"ב ולמתוח את היחסים עם עמותות המואשמות בערעור בעלות ברית דמוקרטיות. עבור ישראל, מדובר במבחן בגרות לריבונותה.
הסיוע שהישראלים מקבלים מעבר לים לא יסולא בפז. השאלה היא האם נדע לנצל את ההזדמנות כדי לשנות את התמונה העולה מהדוח, או שנמתין לממשל חדש שיפעיל שוב את מכונת העמותות כדי לחתור תחת ממשלה נבחרת ולגיטימית בישראל.
