מכה ומדינה שבערב הסעודית הן הערים הקדושות ביותר לכמעט 2 מיליארד המוסלמים בעולם. האתרים הקדושים הנמצאים שם ובעיקר במכה הם גם הבטן הרכה של בית המלוכה הסעודי.
בשנת 1979 הטרור הסוני הקיצוני שהיה אז בחיתוליו ניסה ללא הצלחה לבצע הפיכה ולהדיח את משפחת המלוכה השולטת בסעודיה, על ידי פגיעה כיבוש והטלת מצור על העיר מכה. בשנים האחרונות ניסו האיראנים, באמצעות העולים לרגל האיראנים לפגוע ביציבות הממלכה ולהאשים את המשפחה השלטת ברשלנות, באי שמירה על המקומות הקדושים כראוי ובניהול בלתי תקין של העלייה לרגל (החאג') השנתית.
ראוי לציין כי אחד התארים של מלך סעודיה הוא "מגן שני המקומות הקדושים" (ח'אדם אלחרמין א-שריפין). למעשה מדי שנה במהלך חג הקורבן ניצבת סעודיה בפני אתגרים רבים, כאשר היא מארחת מכל רחבי העולם מיליוני עולים לרגל מוסלמים. אלא שגם השנה (2024) החאג' לא עבר בשלום חרף מאמצי השלטונות.
מקורות החאג' באסלאם
העלייה לרגל היא מצוות היסוד החמישית באסלאם הסוני והשיעי כאשר מדי שנה מיליוני מוסלמים מרחבי העולם עולים למכה לקראת חג הקורבן המכונה גם "החג הגדול", אשר נחגג החל מהיום העשירי בחודש 12 (ד'ו אל-חאג'ה) החודש האחרון בלוח השנה. החג נמשך ארבעה ימים והוא נחשב לחג הגדול והחשוב ביותר בשנה. סיפור החג קשור לעקדת בנו של אברהם כאשר בניגוד ליהדות המוסלמים מאמינים כי בנו של אברהם ישמעאל הוא הנעקד ולא יצחק.
עקרונית, כל מוסלמי בוגר המסוגל לכך מבחינה בריאות רוחנית וכלכלית, מחויב להגיע פעם אחת בחייו למכה במהלך קיום מצוות החאג'. בכל שנה מיליוני המוסלמים מכל רחבי העולם שמגיעים למכה יוצרים בעיות קשות של דוחק, צפיפות, חום וחיכוכים פוליטיים. עיקר מצוות החאג' מתקיימת רק בימים מסוימים בשנה, אך העלייה למכה מתקיימת גם לאורך השנה כולה – מצווה הנקראת ״עומרה".
בעת ההגעה למכה העולים לרגל מתקבצים סביב הכעבה והאבן הקדושה הנמצאת בתוכה, אשר נחשבת על פי המוסלמים למקדשו של אברהם המייסד את מצוות העלייה לרגל. אברהם אבינו, על פי המסורת המוסלמית הוא שבנה את הכעבה, אך במקום הזה בשנים לאחר מכן הכופרים ועובדי אלילים אויביו של הנביא מוחמד ערכו בו טקסים פגאניים. אולם במאה השביעית בתקופת האסלאם הנביא מוחמד ואנשיו טיהרו את המתחם הקדוש הזה וייסדו בו טקסים ותפילות.
על פי המסורת המוסלמית הציווי האלוהי לאברהם במצוות החאג' כתוב בקוראן כאשר על פי המוסלמים אלוהים פונה אליו ומצוו: "והכרז באוזני האנשים על החאג', למען יבואו אליך, מי ברגל ומי רכוב על כל גמל כחוש, ויבוא מכל ערוץ רחוק". [סורה העלייה לרגל 22 : פסוק 27].
בנוסף בפסוקים הבאים מהקוראן ניתן ללמוד על מקורות העלייה לרגל באסלאם כאשר שוב אברהם אבינו הוא המייסד של המצווה ולא הנביא מוחמד: "אמור, אמת דבר אלוהים, על כן לכו בדרך דת אברהם אשר נהג כחניף (מונותאיסט), ולא היה במשתפים, הבית הראשון אשר נוסד לאנשים הוא זה אשר בכעבה , ובו ברכה והדרכה לשוכני העולמים, מצויים בו אותות נהירים- מקום אברהם. כל הנכנס אל (סביבות הבית) יהיה שרוי בבטחה. האנשים מחויבים בפני אלוהים לעלות לרגל אל הבית – כל היכול לצאת לדרך. ואולם כל הכופר, הנה אלוהים אינו נזקק לשוכני העולמים". [סורה בני עמרם 3 : פסוקים 98-95].
על המוסלמים לקיים את מצוות החאג' למכה לפחות פעם אחת בחייהם. העולים לרגל לבושים בלבן משום שמטרת החאג' היא להיטהר מכל חטא. הם מבצעים במשך ארבעה ימים מספר טקסים דתיים. אחד הטקסים הוא טקס שבע ההקפות (א-טוואף) סביב הכעבה שמבוצע פעמיים עם ההגעה למכה וגם בסמוך לסיום החאג'. לאחר מכן, המוסלמים מתפללים בהר ערפה או ערפאת בעמידה על ההר. על פי המסורת המוסלמית זהו המקום שבו נשא מוחמד את נאום הפרידה מן המאמינים שליוו אותו לקראת סוף חייו. בהר זה ובמעמד זה מיליוני המתפללים מבקשים מחילה על חטאיהם ומתפללים לזכות לבריאות כוח ורחמים. עם סיום התפילות הם יורדים מן ההר ואוספים אבנים לסקילת השטן. לאחר מכן המתפללים מקריבים את קורבן החג ושוחטים כבש או טלה למאכל או לתרומה לעניים.
הצליינים מסכנים את חייהם ומתים
המשימות של השלטונות בסעודיה מאתגרות מאוד מול הגל השוטף שפוקד את מכה בזמן העלייה לרגל. מדי שנה המשטרה וכוחות הביטחון ניצבים בפני אתגרים רבים סביב ניהולו התקין של החאג' אשר נחשב לאירוע הגדול מבחינה מספרית בעולם כולו, שכן, כאמור, כשני מיליון איש מגיעים לעיר קטנה ונשארים לשהות בה מספר ימים. האתגרים גדולים, החל מההיבט התברואתי, התחבורתי והתעבורתי וכלה בסיפוק צרכיהם היומיומיים של העולים לרגל, שלא לדבר על שמירה על האתרים והמקומות הקדושים המועדים לפורענות, משום שהעולים לרגל מנסים להתקרב אליהם עד כמה שאפשר ולגעת בהם כדי לקבל ברכה על פי המסורת האסלאמית.
הסעודים למודי הניסיון השקיעו הון רב בשנים האחרונות כדי להקל על העולים לרגל ועל כוחות הביטחון. הוקמו מפלסים להקפת הכעבה, הורחבו גשרים ודרכים המובילות אל מכה, הוקמו מלונות מפוארים ושודרגו שירותי הסעות ונעשה שימוש במערכות טכנולוגיות המתקדמות בעולם לניטור המוני העולים. אך למרות כל המאמצים הללו מתרחשות תאונות רבות. מדי שנה מאות עולים לרגל מאבדים את חייהם כתוצאה מתאונות הנובעות מהדוחק, החום הכבד, התייבשות ובשל מחלות זיהומיות אחרות המתפשטות בקלות בין הומני האנשים הצפופים.
בשנים האחרונות גל של אסונות פקד את העולים לרגל ובכללם שריפות, והתמוטטות של מבנים, שהביאו למותם של עולי רגל רבים. בשנת 1987 נפגעו כעשרת אלפים מתפללים שנדבקו בווירוס זיהומי שפגע במערכת הנשימה.
בשנת 1990 נהרגו יותר מ-1,400 עולים לרגל בשל הדוחק על רקע תקלה במערכת האוורור. בשנת 1997 פרצה שריפה בסמוך לאוהלי המתפללים שגרמה ליותר מ-340 הרוגים. בשנת 2015 נהרגו יותר מ-750 מתפללים בעקבות דוחק. השנה (2024) מתו יותר מ-1,300 עולים לרגל בשל גל החום הכבד, מה שהופך אותה לאחת השנים הקטלניות יותר בשנים האחרונות וכאמור, היו אסונות נוספים שהתרחשו בשנים האחרונות.
עולה לרגל מאבו גוש, בעשור השביעי לחייה, סיפרה: "היחס לעולים לרגל הוא בלתי נסבל. כשירדנו מהמטוס שוטרים הובילו אותנו למתחם המתנה סגור. התייחסו אלינו כמו בהובלת בעלי חיים. השוטרים עם אלות זירזו אותנו ודחפו אותנו למתחם. שם ישבנו על רצפת בטון. מי שלא היה מצויד במים ובאוכל לא יכול היה לשרוד. המונים התגודדו בקבוצות לפי מקום מוצאם. כששמעו שאני מישראל התרחקו ממני בבוז, כאילו אני יהודיה, לא משלהם".
הטרור האיראני לא פוסח על סעודיה
מומחים רבים בעולם טוענים שארגון אלקאעידה נולד כתוצאה ממצור שהוטל על מכה בניסיון לערוך הפיכה בסעודיה בשנת 1979. מדובר ללא ספק באחד האירועים המביכים והטראומטיים ביותר שאירעו בסעודיה, שעד היום הסעודים מתקשים לשכוח, אם כי הם אינם מודים בו ולכן אולי הם אינם חושפים מידע אמיתי אודותיו. אירוע ההשתלטות על הכעבה והמצור עליה נמשך כשלושה שבועות. אין ספק שמטרת הפעילות הזאת הייתה בראש ובראשונה להדיח את המלך ח'אלד בן עבד אלעזיז בן עבד א-רחמן.
האירוע למעשה התחיל שבועות ספורים אחרי תום החאג' של שנת 1979 (שנת 1400 להג'רה). בזמן תפילת הבוקר של ה-20 בנובמבר 1979 קבוצה של כ-200 פעילים סלפים רדיקאלים מסעודיה הצליחו לחדור למתחם הקדוש, להבריח לתוכו נשק ולהשתלט על הכעבה ועל המסגד הקדוש שסביבה – כאמור במקום המקודש ביותר לאסלאם. הם התבצרו שם ולקחו מאות בני ערובה. מנהיג הקבוצה היה ג'הימאן אלעותייבי, איש המשמר הלאומי הסעודי לשעבר, שהיה מלווה על ידי גיסו מחמד אלקחטאני, שטען שהוא המשיח של המוסלמים (המהדי). המורדים השתלטו על הרמקולים ודרשו מהמתפללים לחזור לדרכי האסלאם, לבטל את המלוכה, להקים ח'ליפות אסלאמית, להתרחק מארה"ב וממדינות המערב, להפסיק את ההשפעה המערבית בתוך סעודיה וכן לאסור על שימוש בטלוויזיה ולגרש את הלא-מוסלמים. בנוסף, ברמקולים הוכרז כי משפחת המלוכה איבדה את הלגיטימיות שלה משום שהיא מושחתת.
אירוע זה זעזע את העולם המוסלמי והוא התרחש חודשים ספורים אחרי ההפיכה באיראן. לכן המחשבה הייתה שהשלטון החדש באיראן בראשות ח'ומיני הוא שעומד מאחוריו. מראות של ירי לעבר המסגד הגדול ולעבר המתחם הקדוש זעזעו את העולם הערבי והאסלאמי גם יחד, שכן זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שבה המקומות הקדושים של המוסלמים עמדו בפני סכנת טרור ולקיחת בני ערובה. האירוע יצא מכלל שליטה והשלטונות לא הצליחו לדכא את המרד למרות ירי שבוצע לעבר המורדים.
מספר ימים לאחר ההשתלטות פרצו ברחבי סעודיה מהומות נוספות על ידי מיעוטים שיעים והם החלו להתקומם נגד המדינה. נראה היה כי הממלכה הייתה בדרך להפיכה צבאית שתדיח את המלך ומשפחת סעוד. ממשלה סעודיה והמשפחה השלטת היו חסרי אונים, בפאניקה והלם מוחלט.
הקשר הצרפתי, לכאורה
כוחות הביטחון הסעודים, חסרי הניסיון בלחימה בטרור, לא הצליחו להשתלט על האירוע, והקצונה הבכירה הבינה שהיא צריכה סיוע חיצוני. נעשתה פנייה רשמית לממשלת צרפת להיעזר באנשי ביטחון צרפתיים. שלושה אנשי צבא צרפתיים הוקצו לסעודיה, יחד עם ציוד צבאי מתאים שכלל נשק ובעיקר גז. המעורבות הצרפתית הייתה חשאית ביותר, ועד היום מוטלת צנזורה על המעורבות הזו משתי סיבות: הראשונה, האיסור המוחלט ללא מוסלמים להיכנס למתחם הקדוש והשנייה המבוכה הצפויה על רקע אי הצלחתה של סעודיה, שאמונה על שמירת המקומות הקדושים לטפל באירוע זה בכוחות עצמה.
חלפו כשבועיים וחצי מתחילת האירוע, הקצינים, שהיו בעצם צלפים מקצועיים, הכינו תוכנית הסתערות על המורדים המתבצרים. הם השתמשו בגז ואש תופת בחדרים התת-קרקעיים בהן הסתתרו המורדים ואילצו אותם לברוח לשטחים פתוחים מעל הקרקע, שם הם חוסלו במהלך חילופי אש עם החיילים הסעודים שטיהרו את המסגד, בעוד שאחרים נורו על ידי צלפים סעודים. 16 ימים מתחילת האירוע, אחרוני המורדים ששרד בתוך המתחם המקודש נכנעו בתומו של קרב קשה. כל מי שנתפס חי מבין ראשי המורדים נשפט למאסר עולם, או הוצא להורג בעריפת ראש כחודשיים לאחר האירוע.
יש לציין כי עד לעצם היום הזה שלטונות סעודיה שומרות על סודיות מלאה ביחס לאירוע ולהסתערות שהתרחשה וכן ביחס למעורבות צרפת בפעולה. עיתונאי מרשת אלג'זירה ראיין לפני מספר שנים את הקצינים שהשתתפו בפעולה וכן חשף מסמכים סודיים הקשורים להשתלשלות האירועים מהיום הראשון למצור ועד לשחרור באמצעות גז מיוחד שהובא מצרפת.
החזון המשיחי: איזה משיח יגיע קודם?
אחרי מותו של הנביא מוחמד והיעדר הסכמה בין משפחת הנביא לחבריו בנוגע לממשיכי דרכו של הנביא, הביא להתפלגות האסלאם וללידתה של השיעה למול הסונה. מלחמות ומעשי טבח שונים והדדיים בין הסונים והשיעים התרחשו לאורך ההיסטוריה ועד היום ואין זה המקום לפרטם, אלא רק להדגיש את העוינות וחוסר האמון השוררים בין שני הצדדים בראש ובראשונה על רקע חילוקי דעות תיאולוגיים וסכסוכים דתיים עמוקים ועתיקים.
איראן, הנחשבת לאמא הרוחנית של השיעים בעולם, מנהלת מזה שנים רבות מלחמה סמויה נגד סעודיה, שנחשבת לאמא הרוחנית של הסונים וכשומרת המקומות הקדושים. השיעים לא מכירים בסונים מבחינה דתית ולהפך. כל צד אומר על עצמו שהוא האסלאם האמיתי, והצד האחר הוא זייפן וכופר. כך גם בעניין העלייה לרגל – השלטון באיראן מנסה בדרכים שונות לפגוע במעמדה של סעודיה.
כבר משנת 1981 התחילו האיראנים לקיים בכל עלייה לרגל הפגנות פוליטיות בעיר מכה, במהלך החאג', נגד ארה"ב וישראל, למורת רוחה של הממלכה. אירועים אלה בדרך כלל הסתיימו ללא קורבנות או מהומות, עד לחודש יולי 1987 אז התרחשו עימותים קשים בין מתפללים איראנים למשטרה הסעודית. העימות פרץ בצל החום הכבד והתוצאות היו קטלניות וגרמו לכ-400 הרוגים – מחציתם מתפללים איראנים והשאר מהמשטרה ומהמבקרים הסעודים.
בעקבות אירוע זה נותקו הקשרים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה, עד שחודשו בשנת 1991. הסעודים בתגובה לאירוע הפחיתו את מספר האשרות שניתנות לאיראנים מ-150 אלף ל-45 אלף אשרות.
האירוע הבא התרחש בשנת 2015 עת נרשמו לפחות 2,000 הרוגים במהומות שפרצו כתוצאה מצפיפות ודוחק בעיר מנא הסמוכה למכה. גם במהומות אלה היו מעורבים עולי רגל מאיראן. השלטון האיראני הפנה אצבע מאשימה אל הממשלה הסעודית. מנהיגה העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, אמר כי על ממשלת סעודיה לקחת אחריות על האסון: "על הממשלה הסעודית לשאת באחריות לתקרית המצערת. ניהול כושל ופעולות לא ראויות גרמו לאסון".
שורשיו ומקורותיו של הסכסוך הסוני השיעי וחוסר האמון בין שני הצדדים נובעים מהתפיסה הדתית והמשיחית של השיעים. למעשה, בכתובים של השיעים ובנאומים של המנהיגים האיראנים משתקפת תפישה אידיאולוגית על אחרית הימים. המשיח הנעלם, המהדי שלהם, אמור ביום מן הימים להופיע במכה. כאשר הוא יגיע הוא ישמיד את משפחת המלוכה הסעודית, ישחרר את מכה מהשלטון הסעודי הווהאבי ולאחר מכן הוא יהרוס את המקומות הקדושים חוץ מהכעבה, שכמובן תועבר להיות תחת חסותם של השיעים. מיליוני שיעים מאמינים בכך. והם כמובן מאמינים שהניצחון השיעי על הסונים קרוב מאוד.
למעשה, על פי התפישה הרוחנית השיעית, המהדי עתיד להופיע ולעשות תיקון עוול היסטורי. העולם האסלאמי יונהג על ידי צאצאיו של עלי בן אבי טאלב, אביהם הרוחני של השיעים, ולא על ידי הסונים המנהיגים כיום. כך גם תהיה בידם השמירה על המקומות הקדושים. התפישה האפוקליפטית המשיחית הזאת אינה רק מנת חלקם של המאמינים השיעים אלא גם האידיאולוגיה הרשמית של המשטר האיראני בראשות המנהיג העליון עלי ח'מינאי. כולם מאמינים בה ומנסים ליישם אותה הלכה למעשה. המשטר הסעודי מכיר את החשיבה האיראנית ולכן הוא נזהר מהעולים לרגל האיראנים. המתח בין הסונים לשיעים מגיע לשיא חדש בזמן החאג'. הסעודים נזהרים מאוד וחוששים שמא המתפללים האיראנים יפעלו כדי לזרז את בואו של המהדי במגוון דרכים שעלולות לפגוע בניהולו התקין של החאג', כפי שעשו לא פעם.
הסעודים מאשימים את הקורבנות
השלטון בסעודיה מקפיד למנוע כל התאספות למען "פלסטין" או הנפת דגל "פלסטין", למרות המלחמה בעזה. גם דרשת האימאם בחג הקורבן כמעט ולא התייחסה למה שנעשה בעזה, עובדה שעוררה את זעמם של רבים מהתומכים בסוגיה זו. לסעודים ברור שסוגיית "פלסטין" נועדה להתסיס נגדם ועלולה להיות טריגר למהומות שישרתו את האינטרס האיראני.
השנה חג הקורבן והעלייה לרגל התקיימו באמצע חודש יוני 2024. הסעודים צמצמו בשנים האחרונות את מתן האשרות לעולים לרגל והמספר כיום עומד על 1,833,164 איש כאשר בעבר הלא רחוק הוא עמד על שני מילון ומאה אלף. השנה הטמפרטורות במכה היו גבוהות במיוחד והגיעו ל-51 מעלות. לא נרשמו אירועים חריגים מצד פעילים איראנים, אך כל תשומת הלב הופנתה בימים האחרונים של החאג' אל מאות עולים לרגל שמתו בדרכים כתוצאה מהחום או מהתייבשות, ללא אפשרות לקבל טיפול רפואי. סרטונים רבים ותמונות זוועה הופצו ברחבי העולם הערבי, והציגו מראות קשים של גופות ושל קשישים מוטלים על הרצפה גוססים מבלי שמישהו טורח להגיש להם סיוע רפואי. על פי הגרסה הסעודית שהתנערה מכל אחריות נהרגו יותר מ-1,100 עולים לרגל, רובם עולים לרגל שנכנסו ללא אשרות והגיעו ממצרים.
כך תירצו בסעודיה את מספר הקורבנות הגבוה והיעדר קבלת טיפול רפואי. סיבת המוות לרוב נבעה מהחום הכבד, התייבשות והיעדר קבלת טיפול רפואי מציל חיים. כאמור ברשתות החברתיות הופצו השנה תמונות של מתפללים מוטלים מתים ברחובות ללא שום סיוע רפואי דבר שהביא לביקורת נוקבת נגד הממסד הסעודי שהפנה את האצבע המאשימה לקורבנות עצמם, או חברות ההסעה במדינותיהם שלטענתם לא קיבלו את האישורים הנדרשים. כך או כך, השנה כבכל שנה החאג' הפך למכשיר לניגוח הממסד הסעודי על ידי גורמים המתנגדים אליו בתוך העולם המוסלמי, ובעיקר המשטר האיראני השיעי.
