מחלקת המדינה האמריקאית הודיעה ב-30 באוגוסט על כוונתה לשלול את אשרות הכניסה של כשמונים בכירים פלסטינים ולמנוע בכך את הגעתם לארצות הברית במסגרת המשלחת הפלסטינית, שאמורה להשתתף בדיוני העצרת הכללית של האו"ם החודש. נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), הוא האישיות הבכירה ביותר בין אנשי המשלחת שאשרות הכניסה שלהם יישללו.
בהחלטתה ציינה מחלקת המדינה מספר נימוקים מרכזיים, בהם תמיכה של הרשות הפלסטינית בטרור דרך מנגנוני תשלום לאסירים ולמשפחות מחבלים, וכן המשך הפצת הסתה אנטישמית. הממשל האמריקני הדגיש כי צעד זה נועד לא רק להעניש את הרשות על פעולות הסותרות את מחויבויותיה, אלא גם למנוע ניצול של במת האו״ם להצגת נרטיב חד-צדדי העלול לחזק גורמים קיצוניים ולפגוע באפשרויות לה תהליך שלום בעתיד.
החלטת הממשל הינה בגדר מהלך דרמטי, חריג ואפילו מפתיע, שנלווית לו גם משמעות מעשית, ברורה ומיידית – עבאס לא יוכל לשאת את נאומו המתוכנן בדיוני העצרת הכללית, כפי שהוא נוהג לעשות מידי שנה. עם זאת, ארצות הברית עדיין תאפשר למשלחת הפלסטינית הקבועה להשתתף בדיוני העצרת הכללית, כאשר היא כוללת נציגים בדרג נמוך ולא בכירים ברשות ובאש"ף.
מכלל המידע שהתפרסם בנושא, ניתן להסיק כי ההחלטה האמריקאית נועדה ביסודו של דבר למנוע מהמדינות הבכירות באירופה – צרפת ובריטניה – וכן מקנדה ומאוסטרליה, מלהכריז בכינוס מיוחד שיתקיים במקביל לדיוני העצרת על הכרה במדינה פלסטינית עצמאית. בהקשר זה יצוין, כי לפחות 147 מדינות מתוך 193 החברות באו"ם כבר הכירו רשמית במדינה פלסטינית, כאשר המשלחת הפלסטינית נהנית ממעמד של משקיף בדיוני הארגון (כמו "הכס הקדוש" – הוותיקן). עם זאת, חשוב לציין כי הקמת מדינה פלסטינית מחייבת אישור של מועצת הביטחון שבה יש לארצות הברית זכות וטו.
באחת הידיעות שהתפרסמו באמצעי התקשורת, דווח כי הממשל האמריקאי העביר לאחרונה אזהרה לנשיא הרשות הפלסטינית מפני כוונה אפשרית מצדו לנצל את דיוני העצרת הכללית של האו"ם כדי להכריז בנאומו על "עצמאות פלסטינית". בהקשר זה, דווח על מגעים שקיימו בנושא נציגים פלסטינים עם גורמים אירופאים כבר לפני מספר שבועות, במסגרת ההיערכות לגיבוש תגובה מדינית-דיפלומטית נוכח כוונתו של הממשל האמריקאי לסכל את המהלך.
בהודעה רשמית שהתפרסמה מטעם מחלקת המדינה האמריקאית ב-29 באוגוסט, הובהרו הסיבות לקבלת ההחלטה למנוע את הנפקת הוויזות שיאפשרו לבכירים הפלסטינים להשתתף בדיוני העצרת הכללית. בנוסח ההודעה נמסר כי "לפני שאש"ף והרשות הפלסטינית ייחשבו שותפים לקידום השלום עליהם להתנער בעקביות מטרור, כולל מטבח ה-7 באוקטובר, להפסיק את ההסתה לטרור במערכת החינוך כפי שמתחייב מחוקי ארצות הברית, וכפי שהתחייב לכך אש"ף בעבר". דובר האו"ם, סטפן דוז'ריק, הצהיר מצידו ב-30 באוגוסט כי בכוונתו לקיים דיון בסוגית הוויזות עם מחלקת המדינה האמריקאית.
האירוניה: הפלסטינים מגייסים את החוק הבינלאומי
הסירוב האמריקאי הנוכחי להנפיק את אשרות הכניסה לארצות הברית, לא היה הפעם הראשונה שבה נוקט הממשל בוושינגטון דרך פעולה זאת. צעד דומה ננקט על ידי האמריקנים ב-1988 (כשנה לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה), כאשר הממשל סירב להנפיק ויזה עבור מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת. באותה שנה התרחש גם תקדים היסטורי כאשר דיוני העצרת של האו"ם הועברו ממקום הקבע שלה בניו יורק לז'נבה (שווייץ) כדי לאפשר לערפאת להשתתף בהם.
בעבר כבר קבע האו"ם כי לארצות הברית הזכות להגביל נציגים של מדינות החברות בו ולמנוע מהם להשתתף בדיונים המתקיימים במטה הארגון בניו יורק. ואכן, צעדים ברוח זו ננקטו על ידי האמריקנים בעבר ביחס לנציגים מרוסיה, מאיראן, מצפון קוריאה וממדינות נוספות, אולם הם באו לידי ביטוי בהגבלת תנועתם ברחבי מנהטן ולא במניעה של כניסתם לתחומי המדינה.
המהלך האמריקאי בעניין שלילת הכניסה לארצות הברית מהבכירים הפלסטינים, התקבל ברשות בתדהמה וכצפוי גם במידה רבה של כעס ומורת רוח. אנשיה הזדרזו להצהיר שההחלטה מנוגדת לחוק הבינלאומי ולאמנת האו"ם, במיוחד לנוכח העובדה ש"מדינת פלסטין" הינה במעמד רשמי של חברה משקיפה בו. הם קראו לממשל האמריקאי לחזור בו מההחלטה ולאפשר למשלחת הפלסטינית להשתתף בדיוני העצרת הכללית "תוך עמידה במחויבותה לחוק הבינלאומי, להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית ולכל התחייבויותיה כלפי השלום – כפי שהודגש באיגרת הנשיא מחמוד עבאס, שנשלחה לכל מנהיגי העולם, בהם גם לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ".
נביל אבו רודינה, דוברו של מחמוד עבאס, אמר בהצהרה בפני התקשורת: "אנו קוראים לממשל לבטל את ההחלטה המפרה את החוק הבינלאומי, ובמיוחד את ההסכם בין האו"ם לבין ארצות הברית האוסר על מניעת גישה לכל משלחת שהיא". בכירים ברשות הפלסטינית השמיעו באוזניי דברים דומים, בשיחות שקיימתי עימם בימים האחרונים.
לצד קריאתה של הרשות הפלסטינית לארצות הברית לשקול מחדש את הצעד שנקטה, ניסה בכיר פלסטיני, שלא זוהה בשמו, להמעיט מחשיבותו. הוא צוטט כמי שטען כי "משמעותו אינה ברורה בשלב זה", וציין כי הרשות טרם קיבלה הודעה רשמית על ביטולן של הוויזות.
מכל מקום, ההחלטה האמריקאית עלולה להסלים את העימות שבין הממשל בוושינגטון לבין הרשות הפלסטינית ולהביא אותו לשיא חדש – מאז שהנשיא טראמפ הכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל לפני שמונה שנים. אלא שבניגוד לעבר, הפעם מנסה הרשות מצידה להימנע מהחרפת היחסים ופועלת לקדם מהלכי הידברות עם וושינגטון כדי להכיל את המשבר וליישב אותו, בין היתר באמצעות הסתייעות בשירותיה הטובים של ערב הסעודית. חסין א-שיח׳, סגנו של מחמוד עבאס, נועד בימים האחרונים בריאד עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וניסה לרתום אותו לפעולה מול הממשל האמריקני כדי לבטל את ההחלטה על ביטול אשרות הכניסה.
א-שיח׳ גם שיגר לאחרונה איגרת למזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, שבה טען שהחלטת הממשל התקבלה על יסוד טענות כוזבות והזכיר כי באותו מכתב שנשלח למנהיגי העולם – ובהם הנשיא טראמפ – גינה הנשיא עבאס באופן חד-משמעי אלימות וטרור, כולל את מתקפת ה-7 באוקטובר. הוא הוסיף כי הרשות מוכנה לקיים בחירות כלליות ונשיאותיות בתוך שנה מתום המלחמה בעזה, לקחת אחריות על ניהול הרצועה בסיוע שותפים ערביים ולהשתתף במו״מ לשלום. ״ההחלטה לשלול את האשרות של המשלחת הפלסטינית, למרות המחויבויות הברורות, הרפורמות וההבטחות", אמר סגנו של עבאס, "שולחת מסר שגוי ברגע שבו כל האזור מצפה מארה״ב להובלה ולהגינות. הדבר עלול להשתיק את הקול הפלסטיני באו״ם דווקא כשנדרש שיח בונה כדי ליצור תנופה לשלום״.
האמריקנים הרסו לאירופאים את החגיגה
גם במדינות האיחוד האירופי עוררה ההחלטה האמריקאית מידה רבה של כעס ומורת רוח, בעיקר על רקע העובדה שחלקן תכננו לקדם הכרה במדינה פלסטינית עצמאית במקביל לכינוס העצרת הכללית של האו"ם. שרי החוץ של האיחוד, שהתכנסו ב-30 באוגוסט בקופנהגן, מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה וטענו כי "העצרת הכללית של האו"ם אינה יכולה להיות כפופה להגבלות גישה".
שר החוץ הצרפתי, ז'אן נואל בארו, הדגיש במהלך פגישת שרי החוץ בקופנהגן, כי "ההחלטה נוגדת את הערכים הבסיסיים של השלום ושל שיתוף הפעולה הבינלאומי". הוא הצביע על החשיבות הטמונה בחופש ההתייצבות במטה האו"ם בניו יורק לכלל החברות בארגון, וטען כי ההגבלות המוטלות על נוכחות של משלחת כזו או אחרת בדיוני העצרת פוגעות בזכויות המדינות החברות. עוד הוסיף, כי צרפת תמשיך לתמוך בזכויות הפלסטינים להציג את עמדותיהם בפורומים הבינלאומיים, וקרא לחברות האיחוד לנקוט עמדה מאוחדת שתביע גם היא תמיכה בכך.
ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, יזם מצדו שיחה עם מחמוד עבאס, שבה הביע תמיכה בו אל מול החלטת הממשל האמריקאי. "זה לא צודק", צוטט סנצ'ס בעניין זה בתקשורת, והוסיף כי "לפלסטין יש את הזכות להשמיע את קולה באו"ם ובכל הפורומים הבינלאומיים". שר החוץ של ספרד, חוזה עמנואל אלברס, הצהיר כי המהלך האמריקאי הינו "בלתי קביל", ואילו שר החוץ האירי, סיימון האריס, ציין כי על האיחוד האירופי להביע מחאה על ההחלטה האמריקאית "באופן התקיף ביותר".
חיזק אותם שר החוץ של לוקסמבורג שאמר לעיתונאים "אנחנו לא יכולים להיות מוחזקים כבני ערובה" והציע לקיים מושב מיוחד של העצרת הכללית בז'נבה כדי להבטיח את השתתפותם של הנציגים הפלסטינים, כפי שקרה בעבר. "אנחנו חייבים להיות מסוגלים לדון ביחד", הדגיש, "אנחנו לא יכולים פשוט לומר שאנחנו מדירים את הפלסטינים מהדיאלוג".
מתן פרס לטרור – והתגובה המתבקשת
בניגוד למרבית מדינות אירופה ולזעם ברשות הפלסטינית, התקבלה בישראל ההחלטה לשלול את אשרות הכניסה של חברי המשלחת הפלסטינית במידה רבה של הערכה וקורת רוח. הנושא אף עלה בפגישה שקיים בסוף אוגוסט שר החוץ, גדעון סער, עם מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו בוושינגטון. סער, לפי הדיווחים בתקשורת, עודד את עמיתו להטיל מגבלות על השתתפות המשלחת הפלסטינית בדיוני העצרת הכללית של האו"ם. לאחר שהתפרסמה ההודעה האמריקאית על כוונת הממשל שלא להנפיק ויזות לבכירים ברשות, הודה לנשיא דונלד טראמפ ולמזכיר המדינה על ההתייצבות לימין ישראל ועל כך ש"עמדו מול הניסיונות של אש"ף והרשות הפלסטינית, הנושאים באחריות לתגמול הטרור ולהסתה, להשתמש באמצעים של לוחמה מדינית-משפטית".
לסיכום, כוונתן של כמה ממדינות המערב – ובמיוחד צרפת – לכנס ועידת פסגה במהלך חודש ספטמבר בניו יורק, שבה יוכרז רשמית על ההכרה במדינה פלסטינית עצמאית, עומדת ברקע להחלטת הממשל האמריקאי שלא להנפיק את אשרות הכניסה לבכירי משלחת הרשות, שבה בולט במיוחד מחמוד עבאס. מזווית הראייה הישראלית, הכוונה לקדם את ההכרה במדינה פלסטינית עצמאית הינה בגדר צעד פרובוקטיבי במהותו, שיש לו בעיקר משמעות מדינית-סמלית ומוגבלת. עם זאת, ירושלים חייבת להיות שותפה למאמציו של הממשל האמריקאי לסיכול המהלך, משום שמדובר ביוזמה שלא ניתן להשלים עמה, במיוחד אחרי מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023 ובשעה שישראל עדיין בעיצומה של מערכה נגד חמאס השולט ברצועת עזה ומחזיק בעשרות חטופים בתנאים בלתי אנושיים. בנסיבות אלה, הכרה במדינה פלסטינית היא מהלך הזוי, בלתי קביל בעליל ובגדר מתן פרס לטרור.
בכל מקרה, קידום המהלך של הכרה במדינה פלסטינית בפועל יחייב את ישראל לשקול נקיטת צעדי תגובה ותגמול, שיהיה בהם כדי לפגוע בהחלטה זאת ולרוקן אותה מתוכן ממשי. במסגרת זאת, עומדת בפני ישראל האפשרות לאמץ שורה של החלטות ובמרכזן החלת ריבונות על אזור יהודה ושומרון או על חלקים ממנו (שטח C, בקעת הירדן), הכרזה על ביטול תקפותם של ההסכמים שנחתמו בינה לבין אש"ף במסגרת תהליך אוסלו, והפסקת התמיכה ושיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלסטינית.
