במהלך השנים שבהן הוא נתון במאסר, ובמיוחד בחודשים האחרונים, עולה שמו של מרוואן אל-ברע'ות'י, בכיר פת"ח, כמי שמיועד להגיע במעלה הדרך לצמרת ההנהגה הפלסטינית. זאת, לאחר שיבשילו התנאים לשחרורו המוקדם מבית הסוהר בישראל, שבו הוא מרצה חמישה מאסרי עולם מצטברים ועוד ארבעים שנה. בית המשפט שבפניו הועמד לדין, קבע כי ברע'ות'י הנהיג את חוליות הטרור של ארגון התנט'ים, ששימש למעשה כזרוע הצבאית של פת"ח, ושל גדודי חללי אל-אקצאא', סייע להם במימון ובאספקה של אמצעי לחימה, ובכמה מקרים אף אישר מראש ביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים. לצד הרשעתו, זוכה ברע'ות'י מאשמת רצח 32 בני אדם נוספים. השופטים נימקו את החלטתם בטענה לפיה המצב החוקי בישראל אינו מאפשר להרשיע מנהיג של ארגון בפעולות שבוצעו על ידי אנשיו, גם כאשר ברור כי אותו מנהיג מעודד ביצוע פעולות אלו ונותן לאנשיו סיוע כללי, שלא לצורך ביצוע עבירה מסוימת. יצוין כי ברע'ות'י מרצה את עונשו בבית המעצר "הדרים" באגף המיועד לאסירים ביטחוניים.
מזווית ראייתי, אף שאינו אדם חפשי כבר למעלה משנות דור, ברע'ות'י בעיתוי הנוכחי הוא אחד מאנשי המפתח, בכוח גם אם לא בפועל, בצמרת ההנהגה הפלסטינית. העובדה שהוא נמצא זה למעלה משני עשורים מאחורי סורג ובריח, מגבירה את התמיכה והאהדה כלפיו ביו"ש. זאת כאשר לעיתים מזומנות מתבצעת ברמת השיח ברחוב הפלסטיני השוואה בינו לבין נלסון מנדלה, נשיאה לשעבר של דרום אפריקה ומי שנחשב כאחד ממנהיגי המאבק בהפרדה הגזעית (אפרטהייד); עד כדי כך שהשתרש בקרב הציבור ובאמצעי התקשורת הפלסטיניים הכינוי שדבק בו כ"מנדלה הפלסטיני". בהקשר זה, ראוי לציין, כי נלסון מנדלה הוזמן על ידי פרקליטיו של ברע'ות'י להיות נוכח במשפטו ולהשתתף בו במעמד של משקיף, אך הוא הבהיר מצדו שאין בכוונתו להיענות בחיוב להזמנה ולהגיע.
הנשיא טראמפ התייחס לברע'ות'י
לציון מיוחד ראויה התייחסותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לעניין שחרורו המוקדם מן הכלא של ברע'ות'י. בריאיון למגזין "טיים" מאוקטובר 2025, ציין טראמפ בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בעניין זה, כי "מדובר בסוגיה משמעותית מאוד". הנשיא האמריקאי נמנע מלהתחייב אם יתמוך או יתנגד לשחרורו המוקדם, אך הדגיש כי "הנושא נמצא על שולחני", וכי הוא "שוקל אותו ברצינות". בכך הפך הנשיא טראמפ למנהיג האמריקאי הראשון שמאשר בפומבי, כי האפשרות לשחרורו של ברע'ות'י נדונה במגעים דיסקרטיים בדרג גבוה בין ישראל לבין הממשל האמריקאי.
קו"ח של רב-מרצחים
בפועל, ברע'ות'י, שכיום הוא בן 67, נולד ב-6 ביוני 1959, בכפר כובאר השוכן צפונית-מערבית לראמאללה. הוא נמצא מאחורי סורג ובריח בבית סוהר בישראל, מאז נעצר ב-15 באפריל 2002 אז היה בן 43 שנים, בשכונת א-טירה בראמאללה במהלך מבצע "חומת מגן". הוא הועמד לדין ב-20 במאי 2004, באופן חריג למדיי בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולא בפני בית משפט צבאי – כמקובל ביחס לנאשמים פלסטינים בביצוע פעולות טרור.
טרם מעצרו היה ברע'ות'י פעיל בתנועת פת"ח, שאליה הצטרף כנער בן 15. בשנת 1976 כשהיה בן 17 בלבד, נעצר לראשונה על ידי ישראל בשל פעילות עוינת, ובמהלך מאסרו למד את השפה העברית על בוריה. לאחר שחרורו, נבחר לנשיא התאחדות הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית. הוא היה אחד ממנהיגי האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987, והוביל עצרות ענק נגד ישראל באזור יהודה ושומרון. במהלך ההתקוממות, נעצר ברע'ות'י על ידי ישראל וגורש לירדן, שבה חי 7 שנים עד שאושרה חזרתו ליו"ש במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994.
מטרוריסט לפוליטיקאי
שמו של ברע'ות'י הועלה כמועמד להנהגה הפלסטינית פעמים אחדות מאז נעצר בשנת 2002. בפעם הראשונה היה זה בספטמבר-אוקטובר באותה שנה, חודשים אחדים לאחר שנעצר, כאשר אז הוזכר שמו על ידי גדודי חללי אל-אקצאא', כמי שמינויו לתפקיד ראש הממשלה הפלסטינית יביך את ישראל; פעם נוספת הוזכר שמו על ידי התנט'ים בדצמבר 2004 – ינואר 2005, כמי שעתיד לרוץ מול מחמוד עבאס (אבו-מאזן) בבחירות לתפקיד נשיא הרשות הפלסטינית. ברע'ות'י נבחר להרכב המועצה המחוקקת הפלסטינית בבחירות כלליות שהתקיימו ביו"ש בינואר 1996 במסגרת תהליך אוסלו.
בדצמבר 2005 הודיע ברע'ות'י על פרישתו משורות פת"ח ועל הקמת מפלגה חדשה הנושאת את השם "העתיד" (אל-מוסתקבל). לאחר שנמלך בדעתו, נסוג ברע'ות'י מהחלטה זו. באוגוסט 2009 נבחר לכהן כחבר בוועד המרכזי של פת"ח.
במהלך תקופת המאסר שהוא מרצה בכלא הישראלי, ניצל ברע'ות'י את מעמדו הציבורי כדי למנף יוזמות שונות להפסקת אש מול ישראל ולהפשרת המתיחות בין גורמי הכוח המרכזיים בזירה הפלסטינית – פת"ח וחמאס. הוא היה מעורב במגעים מול חמאס לקידום ההסכמה בעניין ה"הודנה" (הפסקת אש) מול פת"ח בשנת 2003, ומקורביו תיווכו בין בכיר פת"ח, מוחמד דחלאן, לבין ערפאת בסכסוך האישי שפרץ ביניהם ביולי 2004. כמו כן, בשנת 2006 יזם את "מסמך האסירים" שנועד לקדם הסכמה פנימית פלסטינית בעקבות ההחרפה במתיחות שבין חמאס לפת"ח. במרץ 2012, ימים אחדים לפני "יום האדמה", פרסם הודעה מתוך הכלא, שבה קרא לפלסטינים להפסיק לחלוטין את יחסי הנורמליזציה עם ישראל, וכן קשרים ותיאומים עמה, להחרים את מוצריה ולקדם פיוס פנים-פלסטיני.
ב-11 בנובמבר 2014 פרסם ברע'ות'י מבין כותלי הכלא, איגרת שבה קרא להמשך ההתנגדות מול ישראל. בנוסח האיגרת התייחס ל"עימות חמוש ומתמשך, נאמן למורשת ערפאת, לרעיונותיו ולעקרונות שעל בסיסם מתו כבר אלפי שהידים", והוסיף, כי "על הרשות לבחון את זכויותיה ולהפסיק לאלתר את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, שרק מחזק את הכיבוש".
לעיתים הגיע ברע'ות'י לחילוקי דעות עם ערפאת, כאשר בקיץ שנת 2000 חלה הידרדרות נוספת ביחסיהם. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, הוביל ברע'ות'י את התנט'ים, ששימש, כאמור לעיל, כזרוע הצבאית של פת"ח, והיה אחראי לביצועם של פיגועים רבים נגד יעדים ישראליים. הארגון הוציא לפועל פיגועי התאבדות תחת השם "גדודי חללי אל-אקצאא'".
זולל עוגיות בסתר
באפריל 2017 יזם ברע'ות'י שביתת רעב של האסירים הביטחוניים בבתי הסוהר. לאחר שהחלה, פרסם שירות בתי הסוהר סרטון, שבו תועד ברע'ות'י כשהוא אוכל עוגיות. הסרטון שם אותו ללעג ולקלס ברחוב הפלסטיני. בתגובה על כך, טענה אשתו פדוואה במסיבת עיתונאים, כי הסרטון מזויף. יצוין כי בשנת 2001 הצליח ברע'ות'י לחמוק מניסיון ישראלי לבצע בו סיכול ממוקד.
מאז החל לרצות את עונשו בכלא הישראלי, זוכה ברע'ות'י למידה גדושה של "שעבייה" – גילויים של תמיכה ואהדה ברחוב הפלסטיני. זאת, במיוחד כפועל יוצא מקרבתו אז לנשיא הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, שברע'ות'י היה ליד ימינו ובעבורו שימש כזרוע ביצועית בעימות מול ישראל ברמת השטח. זאת, כפי שהדבר בא לכלל ביטוי בייזום גילויי מחאה עממיים ובהוצאה מן הכוח אל הפועל של פיגועי טרור באמצעות גדודי חללי אל-אקצאא', שפעלו במסגרת פת"ח.
ראוי לציין, כי בתקופת המאסר שהוא מרצה עתה, השלים ברע'ות'י את לימודיו לתואר שלישי באוניברסיטת קהיר. עבודת הדוקטורט שכתב עסקה בתפקודה של המועצה המחוקקת הפלסטינית.
הקמפיין לשחרורו של מחבל
במרוצת השנים שבהן הוא מרצה את עונש המאסר שנגזר עליו בין כותלי הכלא הישראלי, עולה מדי הפעם הדרישה לשחרורו, כפי שהיא מושמעת מפעילים ברשות הפלסטינית. אולם, מתקבל הרושם, כי הקריאות בעניין זה הינן בגדר מהלך הפגנתי-סימבולי ומן השפה ולחוץ, יותר משהן משקפות עניין וכוונה ממשיים. ברחוב הפלסטיני המזוהה עם פת"ח, נמתחת ביקורת על הרשות הפלסטינית בטענה ש"אינה הולכת עד הסוף" בהצגת דרישה נחרצת וחד-משמעית מישראל לשחרורו המוקדם מבית הסוהר, שבו הוא מרצה את עונש המאסר הטרמינלי שנגזר עליו.
משיחות שקיימתי לאורך השנים, ובמיוחד לאחרונה, עם בכירים ברשות הפלסטינית ופעילים מן השורה בפת"ח בראמאללה בעניין זה, ניתן היה להתרשם מגישה צוננת ומסויגת המאפיינת את עמדתם בכל הקשור לשחרורו המוקדם. זאת, משום שמהלך כזה, אם בסופו של דבר יקרום עור וגידים עלול להביא לדחיקתם אל מחוץ לעמדות כוח והשפעה של מי שנמנים על הדרג הנוכחי בהנהגה הפלסטינית – אישים וממלאי תפקידים בחבורה הסובבת את אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית.
גם מצד חמאס נשמעו לאורך השנים קריאות לשחרורו של ברע'ות'י מן הכלא. זאת, במגמה לרצות את מחנה תומכיו ביו"ש ולהציג את הארגון כמי שפועל בשירות העניין הפלסטיני, ולא רק כדי לקדם אינטרסים פרטיקולריים. בדומה לעמדת הרשות הפלסטינית, חמאס לא הציג בעניין זה דרישה שנוסחה במונחים אולטימטיביים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במשא ומתן שהתנהל עם ישראל על עסקת החילופין לשחרור אסירים, שנחתמה באוקטובר 2011 בעניין החייל החטוף – גלעד שליט. במסגרת עסקה זו, שוחררו על ידי ישראל 1,027 אסירים ביטחוניים ועצורים פלסטינים בהם בלט במיוחד בכיר חמאס, יחיא א-סינוואר.
לאחרונה, ב-22 בספטמבר 2026, ערב ברע'ותי (Arab Barghouti) התראיין אצל פירס מורגן בתכניתו ב-BBC וקרא לשחרור אביו. בראיון ערב חוזר על ההשוואה, המופרכת יש לומר, בין רב המרצחים לבין נלסון מנדלה. הוא הציג עצמו כמתון בכך שהביע תמיכה בפתרון "שתי מדינות" וטען שאביו תומך בפתרון הזה ולכן הוא יוכל לקדם אותו, אם רק ישוחרר מהכלא. הוא כמובן לא הכחיש את מעורבות אביו ברצח המוני, אך טען כי "צריך לראות את התמונה הרחבה".
יצוין כי בעיתוי מאוחר יותר, במהלך מלחמת "חרבות ברזל" דרש חמאס לשחרר את ברע'ות'י בשתי העסקאות שסוכמו במשא ומתן עקיף מול ישראל בעניין שחרור החטופים – בינואר ובאוקטובר 2025. למותר לציין, כי בשתי עסקאות אלו, סירבה ישראל להיענות לדרישת חמאס ודחתה אותה בתוקף.
בדיונים שהתקיימו בעניין עסקה זו, עמדה חמאס בתקיפות על הדרישה לשחרורו של יחיא א-סינוואר, ותבעה גם את שחרורו של ברע'ות'י, אך לא באותה מידה של תוקף, עוצמה ונחרצות. זאת כפי שעולה משיחות שקיימתי לאחרונה עם בכירים ברשות הפלסטינית, לרבות כאלה שמילאו באותה עת תפקידים רשמיים בממסד השלטוני. מדבריהם, ניתן היה להסיק, כי חמאס לא הפגינה במשא ומתן שהתנהל עם ישראל, עמדה תובענית ועקשנית בעניין הדרישה לשחרורו של ברע'ות'י. הם הסבירו עמדה זו, בכך שחמאס ביקש למנוע מצב שבו בראש הרשות הפלסטינית יעמוד מנהיג שיזכה לתמיכה עממית רחבה וגורפת. זאת, באופן שימצב אותו בעמדת כוח אנטגוניסטית ומאתגרת, כיריב מול חמאס.
מנגחים את ישראל בשל מאסרו
לאורך השנים שבהן הוא מרצה את עונש המאסר שנגזר עליו בכלא הישראלי, הועלו על ידי בני משפחתו הקרובים – רעייתו וילדיו, כמו גם מצד פרקליטיו, תלונות ומחאות בגין התנאים הקשים שבהם מוחזק ברע'ות'י בין כותלי בתי הסוהר שבהם הוא מרצה במהלך השנים את עונשו. בעניין זה הושמעו טענות, שהוגדרו על ידי בני המשפחה ועורכי הדין של ברע'ות'י ככאלה שאינן ניתנות להפרכה, על תקיפות ועינויים ברוטליים שעבר מצד הסוהרים תוך שימוש במקלות ובמוטות. כתוצאה מכך, דווח כי נגרמו לו פציעות וחבלות בחלקי גופו השונים. יצוין, כי בתקופת המאסר הראשונה של ברע'ות'י, כבר בשנת 1978 כאשר היה בן 19 בלבד, עבר לדברי בני משפחתו תקיפה ברוטלית שהותירה מאז צלקת על מצחו, שניתן להבחין בה גם היום.
בתקשורת הפלסטינית דווח על כמה אירועים קונקרטיים שהתרחשו בשנתיים האחרונות, בהם הוכה פיזית בין כותלי הכלא שבו ריצה את מאסרו (למשל, ב-24 וב-25 במרץ וכן ב-18 באפריל 2026). בידיעות שהתפרסמו בתקשורת הפלסטינית, הודגש כי מברע'ות'י נמנע טיפול רפואי בפציעות שנגרמו לו. בנוסף לכך, במרץ 2024 דווח בעיתון "וושינגטון פוסט", כי לפי טענת משפחתו עבר ברע'ות'י על ידי סוהרים של שירות בתי הסוהר התעללות, כאשר, בן היתר הוכנס לתא בידוד חשוך, כשהוא נאלץ לשמוע את ההמנון הלאומי של ישראל "התקווה" ברציפות ולפרק זמן, שנמשך לא פחות מתריסר ימים.
משפחתו של הטרוריסט המורשע, כמו גם אישים פוליטיים המקורבים לו, מנצלים את מעצרו ואת האהדה ברחוב הפלסטיני כלפיו כדי לנגח את ישראל ולהשמיץ אותה בגין מעצרו של הרוצח. למרות שהוא השלים תואר שלישי בכלא ולמרות תנאי מעצרו המשופרים שהיו במשך רוב שנות מאסרו, עד לשינוי שחולל השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, משפחתו וחבריו מפיצים אין ספור של סיפורי זוועה שכביכול אירעו כלפיו במאסרו. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, נטען על ידם כי ברע'ות'י עבר תקיפות ועינויים, כמו גם "איומים פומביים מתועדים מצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר". כך, למשל, ביולי 2026 מסרה משפחתו של ברע'ות'י, כי הוא נפצע באחת מרגליו כתוצאה מכדורי גומי, שנורו לעברו על ידי הסוהרים.
בהתבטאויות שפורסמו במשך השנים באמצעי התקשורת הפלסטינים מטעם בני משפחתו ופרקליטיו, הודגש תדיר כי בין כותלי הכלא שבו ריצה את מאסרו, שמר ברע'ות'י על רוח איתנה וכי כל אמצעי הלחץ והדיכוי שננקטו נגדו לא הצליחו "לשבור אותו". לא הרבה רוצחי המונים בעולם זוכים ללמוד ולכתוב ספרים ולהפיצם מתוך תא המאסר שלהם. בספר שאותו כתב שנים אחדות לאחר שהחל בריצוי מאסרו בכלא הישראלי, הנושא את השם "אלף ימים של כליאה", התייחס ברע'ות'י לתחושותיו האישיות בכלא באחד מהחגים בלוח השנה המוסלמי, והלין על כך שהוא לא זוכה לחגוג את החג בתנאים מתאימים.
במסר מאפריל 2026 שמוען ל"עם הפלסטיני" והועבר על ידי האסיר המשוחרר, פעיל פת"ח זכריא זבידי, הביע ברע'ות'י בין היתר תקווה למתן חנינה לאסירים הפלסטינים ולהחלמתם של הפצועים.
השורה התחתונה
ישראל רואה, בצדק רב, בברע'ות'י ארכי-מחבל שידיו מגואלות בדמם של ישראלים, אך ברחוב הפלסטיני הוא נחשב גיבור ופטריוט המחויב לעמו ואפילו כמנהיג לאומי מאחד. האהדה והתמיכה שלהן הוא זוכה בזירת השטחים, מתעצמות עוד יותר, ובמיוחד מתוקף העובדה שהוא מרצה בכלא הישראלי גזר דין של חמישה מאסרי עולם מצטברים. בנסיבות אלו, הוא נתפס באזור יהודה ושומרון ובמידה רבה גם ברצועת עזה, כמי שמשלם זה למעלה משנות דור, מחיר אישי כבד בשירות העניין הפלסטיני. הפופולריות שלו עומדות לו כרועץ בעזה, שם החמאס לא יאפשר למנהיג פופולרי לעמוד בראש הרשות. אך בכל מקרה שחרורו המוקדם נראה לא רלוונטי ובלתי מתקבל על הדעת. יחד עם זאת אי אפשר לשלול את האפשרות שהוא יתבצע בעתיד בכפוף וכחלק מהמאמץ לקדם הסדר מדיני ישראלי-פלסטיני. זאת, במעורבותן של מדינות ערביות נוספות בדגש על סעודיה וכן של הממשל האמריקאי וכמרכיב במסגרת הרחבתם של "הסכמי אברהם".
