מאז 7 באוקטובר 2023 הולכים וגוברים גלי האנטישמיות במדינות רבות בעולם בהיקפים חסרי תקדים, המתאפיינים, בין היתר, באלימות כלפי ישראלים ויהודים, השחתת רכוש בבתי כנסת ועוד. לצד ארה"ב, קנדה ומדינות אירופה, חשוב להכיר גם את המגמה המדאיגה באוסטרליה ולנסות להבין מדוע גם שם, במדינה שנחשבה במשך שנים ידידותית לישראל, חלה הקצנה משמעותית כל כך.

אירוע הצתת בית הכנסת במלבורן בראשית החודש האחרון – בעת ששהו בו מתפללים – הינו השני בעיר והשלישי באוסטרליה מאז סוף 2024. לצד קמפיין אנטישמי ואנטי ישראלי נרחב ברשתות נרשמו מקרים רבים של הטרדות, בעיקר בקמפוסים, הפגנות והשחתות רכוש. כך, תקפו לאחרונה עשרות מפגינים פרו-פלסטינים מסעדה ישראלית במלבורן, שברו חלונות וקראו "מוות לצה"ל".

בקהילות היהודיות ברחבי אוסטרליה מדווחים על תחושת פחד, ירידה בביטחון האישי ותחושת תסכול מכך שהרשויות לא פועלות באופן הנדרש ואינן מצליחות לעצור את המגמה. מה גרם לעלייתו של גל האנטישמיות באוסטרליה, כיצד מתמודדות הממשלה והרשויות עם התופעה, מי הם הגורמים שמאחורי פרצי השנאה הללו וכיצד כל אלו משפיעים על נתוני העלייה של יהודים מהיבשת החמישית לישראל?

"בעקבות מתקפה על מרכז טיפול בילדים בסידני וחידוש הקריאות להקמת קבינט לאומי, כינס ראש הממשלה את הקבינט הלאומי כדי לדון בתיאום המאמצים למאבק באנטישמיות. תוצאה מיידית של הדיון היתה הקמת מאגר נתונים לאומי למעקב אחר פשיעה, אירועים והתנהגויות הקשורות לאנטישמיות"

עלייה של מאות אחוזים באירועים אנטישמיים

דו"ח משרד התפוצות מחודש מאי האחרון מציג תמונת מצב מטרידה מאוד של מצב האנטישמיות באוסטרליה, שבה מתגוררת קהילה יהודית בת כ-120 אלף תושבים – כחצי אחוז מאוכלוסיית המדינה. יהודי אוסטרליה חווים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" עלייה חדה ומתקפה משולבת ואלימה של אירועים והפגנות אנטישמיים, אנטי-ציוניים ואנטי ישראליים והסתה פרועה ברשתות החברתיות, ומסתבר שיש לכך רקע ושורשים בשנים קודמות.

לפי הוועד היהודי של אוסטרליה(ECAJ) ב-2022 נרשמו 472 אירועים אנטישמיים ברחבי המדינה – ירידה קלה מ"השיא" הקודם שנרשם ב-2021, אך עדיין גבוה מהממוצע בעשור האחרון.

ב-2024 (לאחר מתקפת 7 אוקטובר) נרשמה עלייה של יותר מ-500 אחוזים בתקריות אנטישמיות, פיזיות ודיגיטליות, במסגרת זו דווחו יותר מ-3,000 אירועים – החל מכתובות נאצה, הפגנות המוניות קבועות, התנכלות לסטודנטים יהודים בקמפוסים, הצתות בתי כנסת, מחאות מול מסעדות יהודיות וגם תקיפות פיזיות של יהודים ברחוב.

בהשוואה לשנים קודמות, זוהי השנה החמורה ביותר מבחינת אנטישמיות מאז החלו לעקוב אחר התופעה באופן שיטתי באוסטרליה. לפי הדו"ח של משרד התפוצות, הפעם מדובר בהיקף חסר תקדים, גם ביחס לגלים שהגיעו בעקבות מבצעי צה"ל בעזה בעשור האחרון (כגון "צוק איתן" או "שומר החומות").

לאור זאת, החל מסוף 2023 סטודנטים יהודים/ישראלים באוניברסיטאות נמנעו מללכת עם סממנים ציוניים/ישראליים וחלקם אף נמנע מלהגיע לקמפוסים מחשש להתנכלות על רקע הזהות היהודית או הישראלית. מאז, כאמור, המצב רק החמיר.

כמו בשאר העולם, גם באוסטרליה הפכו הרשתות החברתיות, בדגש על רשת X (לשעבר טוויטר), לאחת מזירות ההסתה המרכזיות, כאשר ההאשטגים הבולטים הם #gazagenocide ו-#gazaholocaust המופיעים באלפי פוסטים מדי שבוע באוסטרליה, ומשויכים במיוחד למלבורן ולסידני. מספר הפוסטים האנטישמיים לנפש באוסטרליה הוא כיום מהגבוהים בעולם המערבי, ומשקף חדירה עמוקה של נרטיבים אנטי-יהודיים ואנטי-ישראליים לשיח המקומי.

בנוסף, מארגנות קבוצות טלגרם ואחרות "פעולות שטח" נגד עסקים יהודיים או אירועים קהילתיים. קבוצות אלו פועלות במאפיינים חשאיים בדומה לקבוצות קיצוניות אנטישמיות אחרות בעולם. משפיעני רשת בולטים כמו רוברט מרטין וקייטלין ג'ונסטון תורמים גם הם להפצת האנטישמיות.

בית הכנסת עדת ישראל במלבורן - הופצץ בפצצת תבערה בדצמבר 2024
צילום: דברי הימים

האקדמיה ובתי הספר כמטרה להסתה

מאז ראשית "חרבות ברזל" הפכו מוסדות חינוך יהודיים – בתי ספר, גני ילדים ומרכזים קהילתיים – למטרות הסתה ואלימות והתוצאה: פיחות חד בתחושת הביטחון של חברי הקהילה. בהקשר זה העלתה חקירה פרלמנטרית של מדינת ניו סאות' ויילס, כי ילדים ובני נוער בבתי הספר היהודיים בסידני היו קורבן לאיומי מוות ולהתעללות. המועצה המחוקקת במדינה פתחה בחקירה לאחר מספר אירועים אנטישמיים בסידני ו-ועדת החקירה צפויה להגיש את ממצאיה בנושא עד ספטמבר.

הוועדה חשפה בין היתר כי תלמידים במוסדות חינוך יהודיים נפלו קורבן להשלכת ביצים, נרדפו ברחובות, נתקלו בהצדעות נאציות וספגו איומי מוות – כל זאת במטרה להשפיל ולהפחיד. בקהילה היהודית בסידני מדווחים על לפחות תקרית אחת בשבוע בשנתיים האחרונות והתמונה דומה גם במלבורן ובריכוזים יהודיים אחרים.

דוגמה נוספת ניתן היה לראות בפברואר השנה, בשכונות קינגספורד וברנדוויק בסידני, אזורים שבהם מתגוררת קהילה יהודית משמעותית, כאשר על גדרות, דלתות מוסך וכלי רכב נצבעו כתובות נאצה. גם בערים בקצה השני של אוסטרליה, במדינת פרת', צוירו כתובות גרפיטי של צלב קרס וכתובות אנטישמיות.

המצב באקדמיה באוסטרליה חמור לא פחות. במספר אוניברסיטאות ומוסדות לימוד, בעיקר בסידני ובמלבורן, נערכו הפגנות ותקיפות נגד סטודנטים יהודיים. באוניברסיטת סידני קבוצות סטודנטים פרו-פלסטיניות קיימו במהלך 2024 פעילות מחאה ממושכת, כולל הקמת מחנות אוהלים מאולתרים והשתלטות על מבני קמפוס, ושימוש בקריאות "from the river to the sea".

בנוסף, נרשמו דיווחים רבים על איומים, השחתת דוכנים של ארגונים יהודיים, הדרת מרצים יהודים והפצת כרזות אנטישמיות במסדרונות. אגודות סטודנטים רבות (בעיקר באוניברסיטאות מונאש, מלבורן וסידני) אימצו קווים אנטי־ישראליים מובהקים.

לאור זאת, קראה האופוזיציה האוסטרלית בקיץ אשתקד לחקירת הסנאט בנושא האנטישמיות בקמפוסים ובספטמבר באותה שנה הצהירה ג'יליאן סגל, שליחת הממשלה המיוחדת למאבק בתופעה, כי אנטישמיות באוניברסיטאות הפכה ל"מערכתית". בנוסף, באותו חודש, בחקירת הסנאט, הודה מארק סקוט, סגן נשיא אוניברסיטת סידני, כי המוסד האקדמי "נכשל בהגנה על הסטודנטים היהודים שלו".

מדריכים מפורטים "לפעולה ישירה"

גל האנטישמיות האחרון באוסטרליה מאורגן על ידי קואליציה של קבוצות וארגונים אנטי-ישראליים, חלקם בעלי רקע איסלאמיסטי קיצוני, חלקם אנרכיסטים, ואחרים שמייצגים את מה שמכונה "שמאל רדיקלי פרו-פלסטיני". המגזר הבולט והגדול מכולם – וככל הנראה גם האלים ביותר – העומד מאחורי גל האירועים האחרון הוא של פרו-פלסטינים, שהיגרו לאוסטרליה ממדינות ערביות ומוסלמיות, רובם מהמזרח התיכון, בעיקר לבנונים או ממוצא פלסטיני, חלקם תומכי חמאס וחיזבאללה.

מבין הקבוצות הפרו־פלסטיניות הרדיקליות בולטות במיוחד:Justice for Palestine Brisbane ו-Palestinian Solidarity Campaign Australia, Advocacy Network (APAN) ו- Australia Palestine. מדובר בגורמים המאורגנים היטב, הפועלים ברשת, באקדמיה, ברחובות ומול המערכת הפוליטית, תוך שימוש בשפה "פרוגרסיבית" שמטשטשת את הקו בין ביקורת לגיטימית על מדיניות לבין שנאה גזענית ליהודים.

APAN היא אחת הקבוצות הבולטות והמאורגנות באוסטרליה למען זכויות הפלסטינים, ובמסגרת פעילותה מארגנת הפגנות, מפעילה לחץ פוליטי ומקדמת חוקים כמו חוק "Red Lines Package" וסנקציות כלפי ישראל. חבריה מתמודדים עם ביקורת והתקפות חריפות מצד הקהילה היהודית ותנועות ביטחון אזרחיות, שטוענות כי הקבוצה מטמיעה עמדות אנטי-ישראליות שחורגות להסתה אנטישמית.

Free Palestine Melbourne (FPM) היא קבוצה פעילה מאוד שמארגנת הפגנות שבועיות בסידני ובמלבורן. פעילותה מלווה בתמיכה בחרם על חברות הקשורות לישראל וכן על מוסדות פיננסיים שלהם היא מייחסת סיוע לסיפוח או פעילות צבאית. לאחרונה החלה הקבוצה להפיץ "מדריכים לפעולה ישירה" הכוללים הדרכות לשימוש במאפיינים חשאיים בהקשר לפעולות להשחתת רכוש והסתה כנגד מוסדות יהודיים.

מרבית הארגונים שמנינו מתאפיינים בארגון הפגנות במקומות מרכזיים, כולל מול מוסדות יהודיים ועסקים ישראליים; בשימוש בסיסמאות קיצוניות כגון "From the river to the sea" , "Death to IDF" והשוואות לנאציזם; ובקשרים הדוקים עם BDS ועם קבוצות אנטי־ציוניות בעולם.
בין הקבוצות המוסלמיות הרדיקליות בולטת התנועה האיסלאמיסטית הגלובלית Hizb ut-Tahrir Australia המתאפיינת בהטפה גלויה נגד יהודים ונגד ישראל במסגדים או ברשתות, בקידום רעיונות של ח'ליפות עולמית, בדה־לגיטימציה של ישראל ובהצדקת ג'יהאד.

בקרב ארגוני השמאל הרדיקלי והאנרכיסטים בולטים Socialist Alternative Australia ו- Refugee Action Collectiveהמתאפיינים בשילוב של אידיאולוגיה אנטי־קולוניאלית עם אנטי־ציונות ואנטי ישראליות ותומכים בחרם על ישראל וב"דה־ציוניזציה" של הקמפוסים האקדמיים. חלקם אף תוקפים יהודים שאינם ציונים, מתוך טענה שמדובר ב"משתפי פעולה עם אפרטהייד".

רמ״ה אוסטרליה אנתוני אלבניזי: ״בעקבות פרסום הדו"ח אמר שישקול את ההמלצות״
צילום: Australian Government

האמנם "החוקים הנוקשים ביותר"?

למרות הביקורת על ממשלת אוסטרליה והרשויות הנוספות במדינה, חשוב לציין מספר צעדים משמעותיים, בהם את הגינוי של ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, לחלק מהאירועים האלימים ואת תגבור האבטחה על ידי המשטרה באזורים מסוימים סביב מוסדות יהודיים. בנוסף דווח על הקצאת משאבים למעקב אחר קבוצות קיצוניות.

ב־9 ביולי 2024 מונתה ג’יליאן סיגל כנציגה הראשית של ממשלת אוסטרליה במאבק באנטישמיות – מינוי ראשון מסוגו ובהחלט מהלך הצהרתי חשוב. תפקידה הוגדר "לפעול כגשר" בין הקהילה היהודית באוסטרליה, מומחי אפליה ורשויות הממשלה על מנת לגבש אסטרטגיות אפקטיביות למאבק באנטישמיות ולשימור ההרמוניה החברתית. אכן תפקיד חשוב – אך האם ניתנו לה הכלים והסמכויות לכך?

מייד לאחר פיגוע ההצתה בבית הכנסת במלבורן בדצמבר 2024, הוקם על ידי המשטרה הפדרלית (AFP) הכוחSpecial Operation Avalite שמטרתו חקירת איומים, אלימות ושנאה כלפי הקהילה היהודית באוסטרליה. כוח המשימה פועל בשיתוף ASIO (המוסד לביטחון פנימי) והמשטרה המדינתית, ומיועד להתמודד עם מקרי אנטישמיות בולטים, כולל מקרי שנאה, איומים ותקיפות פיזיות.

כבר ב-10 בינואר 2025, חודש לאחר הקמת כוח המשימה, דווח ש-124 מקרים הועברו לטיפולו, כאשר לגבי 102 הוחלט על חקירה. באותו חודש מתחה סיגל ביקורת על גזרי הדין המקלים על עבירות אנטישמיות, הציגה אותם כגורם המערער את המאמצים לטפל בפשעי שנאה נגד הקהילה היהודית באוסטרליה, וקראה להעניש אנשים התוקפים בתי כנסת.

לאור העלייה בפעולות האלימות נגד בתי כנסת ומוסדות יהודיים מאז סוף 2023 קראה סיגל לראש הממשלה אלבניזי, לכנס ישיבת קבינט דחופה. היא טענה שנדרשת פעולה מיידית כדי ליישם הנחיות ענישה מחמירות יותר ולהבטיח העמדה לדין עקבית יותר של מבצעי פשעי שנאה אנטישמיים. ראש הממשלה דחה את בקשותיה וקבע כי יש להשאיר את גזר הדין לשופטים וכי לא יכונס קבינט לאומי, שכן הוא דן בנושא עם ראשי ממשלת ויקטוריה וניו סאות' ויילס.

עם זאת, בעקבות מתקפה על מרכז טיפול בילדים בסידני וחידוש הקריאות להקמת קבינט לאומי, כינס ראש הממשלה את הקבינט הלאומי כדי לדון בתיאום המאמצים למאבק באנטישמיות. תוצאה מיידית של הדיון היתה הקמת מאגר נתונים לאומי למעקב אחר פשיעה, אירועים והתנהגויות הקשורות לאנטישמיות.

ב-10 ביולי השנה, במסגרת דו"ח מקיף וכולל שפרסמה, הצביעה סיגל על המשך החרפת תופעת האנטישמיות וכללה המלצות ל-49 פעולות חשובות ודחופות הנדרשות במספר תחומים מרכזיים:

  • תקשורת ומוסדות ציבוריים – המלצות לפיקוח על מדיה ציבורית, פרסום דוחות והגבלת מענקים, כולל אפשרות להסרת תמיכות מגופים שאינם מתמודדים עם בעיות אנטישמיות.
  • אוניברסיטאות ומוסדות חינוך: שימוש ב"דוח דירוג" לבחינת תגובת המוסדות לאנטישמיות, ויכולת לבטל תמיכות ממשלתיות למוסדות שאינם מתמודדים כראוי עם מקרי שנאה או מתקפות פיזיות. ההמלצות גם כוללות שיפור של חקיקת גינוי נגד שימוש בסמלים נאציים ומניעת שיח פוגעני.
  • חינוך והכשרת הגירה: שילוב בין חינוך על השואה ואנטישמיות בתוכניות הלימוד, לבין הכשרת רשויות הגירה לסנן מועמדים בעלי עמדות קיצוניות או אנטישמיות; ואף המלצה על ביטול ויזה למי שמעורב במקרים אלה.
  • המלצה לאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA כמסמך מונחה לזהות התבטאויות אנטישמיות וככלי להחלטה על קיצוץ במממנים או גריעת מעמד משפטי מגופים שלא יילחמו בתופעה.

במעמד הצגת הדו"ח קראה סיגל לממשלת אוסטרליה לשלול מימון מאוניברסיטאות, מעמותות וממוסדות תרבות שאינם נוקטים צעדים נגד גילויי שנאה כלפי יהודים. לפי הצעותיה, אוניברסיטאות ואמנים יאבדו מימון אם לא יפעלו נגד אנטישמיות ולממשלה יהיו סמכויות חדשות לגירוש תיירים. בנוסף יהיה גם מעקב אחרי הסיקור התקשורתי של הנושא וחיזוק תכני החינוך נגד אנטישמיות בבתי ספר ובמקומות עבודה.

ראש הממשלה אלבניזי אמר בעקבות פרסום הדו"ח שישקול את ההמלצות והכריז: "אין מקום לאנטישמיות באוסטרליה. סוג השנאה והאלימות שראינו לאחרונה ברחובותינו הוא מתועב ולא מקובל. אני רוצה שהאחראים לכך יתמודדו עם מלוא חומרת החוק".

בנוסף, החל מראשית השנה החלו הרשויות באוסטרליה בהחמרת הענישה בגין פשעי שנאה. מעתה מי שייתפס כמפיץ סמלי שנאה (למשל, הצדעה במועל יד) ויעודד פיגועי טרור יהיה צפוי לעונש מאסר בפועל של שנה אחת עד שש שנים. תיקוני החקיקה אף אופיינו על ידי גורמים ממשלתיים רשמיים כ"חוקים הנוקשים ביותר שהיו לאוסטרליה אי פעם נגד פשעי שנאה".

טענות לרוח גבית לאנטישמיות מהממשלה

לצד החקיקה הנוקשה כלפי מבצעי פשעי שנאה ואנטישמיות, יש כמה דברים שעדיין לא נעשו וחשוב להדגיש, כמו למשל ההססנות בהגדרה של אנטישמיות לפי IHRA – למרות תמיכה כללית בעקרונות, טרם אומצה ההגדרה באופן מחייב ברמה הפדרלית. בנוסף קיים חוסר אכיפה ברשתות – הפוסטים האנטישמיים לא מוסרים, גם כאשר הם כוללים קריאות ברורות לאלימות.

רעה חולה נוספת היא ההתעלמות מההסתה באקדמיה ובאיגודים מקצועיים, כאשר מוסדות על תיכוניים ובעלי ברית פוליטיים לקבוצות אנטי-ישראליות ממשיכים להפיץ שנאה במסווה של "תמיכה בפלסטינים". בנוסף בולט היעדר חינוך מוסדי נגד אנטישמיות, ובאוסטרליה עדיין אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם התופעה בקרב בני נוער או ברשתות.

טענות רבות, בקהילה היהודית ובקרב גורמים נוספים, נשמעות על כך שמדיניות ממשלת אוסטרליה נגד ישראל ומהלכים שונים שלה בנוגע למערכה ברצועת עזה נותנות רוח גבית לאנטישמיות. כך, למשל, בעקבות טענות כלפי ישראל על הרג חפים מפשע, הודיעה באוקטובר 2024 ממשלת אוסטרליה שתבחן מחדש את כל 66 רישיונות הייצוא הביטחוניים שאושרו לישראל לפני פרוץ המלחמה.

בנובמבר 2024 הצביעה אוסטרליה באו"ם בעד החלטה שדרשה לסיים את "הנוכחות הבלתי חוקית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש בהקדם האפשרי" יחד עם 156 מדינות אחרות, בהן גם בריטניה וקנדה. שמונה מדינות, כולל ארגנטינה, ישראל וארה"ב, הצביעו נגד ושבע אחרות נמנעו. ב-10 ביוני השנה הודיעה אוסטרליה, יחד עם ניו זילנד, קנדה, הממלכה המאוחדת ונורבגיה, על הטלת סנקציות על השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.

התגברות האנטישמיות והאווירה הכללית באוסטרליה באות לידי ביטוי גם במספר העולים ממנה לישראל. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, ב-2024 עלו כמאתיים יהודים לעומת 125 בשנה שקדמה לה – גידול של 47 אחוזים. מגמה זו נמשכה גם השנה וישנה עלייה גדולה מאוד בפתיחת תיקים ובהתעניינות בישראל, יותר מבכל שנה אחרת.

העלייה באנטישמיות באוסטרליה, אם כן, אינה אירוע חולף אלא תופעה שיטתית ומסוכנת. אם החברה האוסטרלית לא תתעורר, הקהילה היהודית עלולה למצוא עצמה שוב נאבקת על זכותה לחיות בביטחון – גם בארץ שבה חשבה שמצאה בית בטוח. דווקא ביבשת המרוחקת, שבה יהודים פרחו ושגשגו בעשורים האחרונים, נחשפת עתה סכנה חמורה. הקהילה היהודית הגדולה, שרובה חיה במלבורן ובסידני, הפכה ליעד לשנאה.

הציבור האוסטרלי והממשלה צריכים להבין – כמו גם עמיתיהם באירופה – שהאנטישמיות "החדשה" על כל תופעות השנאה והאלימות, היא נורת אזהרה לא רק ליהודים אלא לדמוקרטיה האוסטרלית עצמה. זה רק עניין של זמן עד שתתרחב גם לקבוצות אחרות.

הפגנות אנטי ישראליות במלבורן: ״העלייה באנטישמיות באוסטרליה אינה אירוע חולף אלא תופעה שיטתית ומסוכנת״
צילום: Matt Hrkac