צוות חשיבה חיצוני לבחינת המוסד: ההחלטה החשובה הראשונה של גופמן

החלטתו של ראש המוסד, רומן גופמן, להקים צוות חשיבה חיצוני לבחינת עתיד הארגון היא אחת ההחלטות החשובות שקיבל ראש מוסד בשנים האחרונות.

ההחלטה הזו חשובה לא מכיוון שהמוסד נמצא במשבר, אלא משום שהצלחות העבר אינן מבטיחות הצלחה מול האתגרים המתהווים כעת.

מדינת ישראל בנתה לאורך עשרות שנים את אחת ממערכות המודיעין המרשימות בעולם. גם אחרי כישלון ה-7 באוקטובר לא עולה ספק ביכולות המוסד המרשימות, אך לצד היכולות הללו ברור שמיקוד המשימות וראייה אסטרטגית של האיומים העתידיים הם המפתח לעמידה באתגרים הביטחוניים שישראל תעמוד מולם בעתיד. מהבחינה הזו האתגר המרכזי של המוסד, כמו של כל ארגון ביטחוני ואזרחי כאחד – הוא זיהוי האתגרים של המחר והיכולת להכין את הארגון להתמודד עם אתגרים אלה, בדיוק כמו הסיסמה של תנועת "הצופים" העולמית משנות העשרים של המאה הקודמת – "היה נכון" (Be Prepared).

מרבית ההפתעות האסטרטגיות בהיסטוריה לא נבעו מכך שמדינות נכשלו בהתמודדות עם האיום הקודם, אלא מכך שהניחו שהאיום הבא ייראה בדיוק כמותו. לכן השאלה החשובה ביותר איננה כיצד לשפר את המוסד של היום, אלא כיצד להתאימו לצרכים של ישראל בעוד שני עשורים ויותר.

הלגיטימיות היא נכס ביטחוני

כך למשל, נראה שמדינת ישראל הקלה ראש במאבק על מעמדה של ישראל בעולם. זיהינו את החתירה תחת הלגיטימיות של ישראל כבעיה של תדמית. ממשלות שייכו את העניין לתחום “הסברה”, ולעיתים “תודעה”, אך בתקופה האחרונה אנחנו מבינים שמדובר בלוחמה אסטרטגית בישראל שתוצאותיה עלולות להוות איום ממשי עליה.

כפי שיש לישראל נכסים צבאיים, כלכליים וטכנולוגיים, יש לה נכס אסטרטגי שהוא הלגיטימיות הבינלאומית לקיומנו כמדינת הלאום של העם היהודי.

לכן הסכנה אינה נובעת מהאנטישמיות, שמלווה את העם היהודי לאורך הדורות, אלא ההתפשטות המואצת של תנועות, ארגונים ורעיונות המבקשים לערער על עצם זכות קיומה של מדינת ישראל.

העובדה שאוניברסיטאות שנחשבות מכובדות, כמו גם ארגונים בינלאומיים, חברות טכנולוגיה, משפיענים מתחומים שונים וצעירים במדינות המערב מצהירים הצהרות שלמעשה שוללות את הלגיטימיות של מדינת ישראל להיות מדינת היהודים, מהווה איום אסטרטגי על ישראל. כאמור, לא מדובר בהתנהגות יחידים שבמשך דורות חונכו על שנאת יהודים – שזו תופעה מטרידה בפני עצמה כמובן, אלא באסטרטגיה מוכוונת ושיטתית שנועדה לשתק את יכולתה של ישראל להגן על עצמה.

מאז ה-7 באוקטובר 2023 נחשפנו לתופעה הזו בעוצמה שלא הכרנו קודם לכן. בקמפוסים מהיוקרתיים בעולם, ברשתות החברתיות ובחלקים הולכים וגדלים של השיח הציבורי במערב, התברר שהמערכה אינה מתנהלת עוד במישור של ויכוח בין שני צדדים, בו כל צד משכנע בצדקתו, אלא בין צד אחד ששולל את הלגיטימיות לקיומו של הצד השני.

באופן מסורתי אנחנו מתייחסים לדה לגיטימציה של ישראל כאל כשל הסברה ודברור. אלא שמדובר במערכת גלובלית של השפעה, מימון, ארגונים, פלטפורמות ותמריצים. כשמבינים את המערכת הזו למעשה מבינים שכלל לא מדובר בבעיה של הסברה, אלא באתגר מודיעיני לכל דבר ועניין. אתגר שדורש חשיפה של האסטרטגיה ושל מפעיליה ובמקרים רבים טיפול בגורמים אלה.

אויבינו זיהו לא מכבר שהם לא יוכלו להכריע אותנו באמצעים צבאיים – את זאת הבין כבר נשיא מצרים אחרי מלחמת יום הכיפורים וכעת מבינים זאת בעולם. גם דיפלומטיה אנטי-ישראלית לא זכתה להצלחות גדולות עד כה – בעיקר בשל ההגנה האמריקאית לה ישראל זוכה. לכן אויבנו עברו לאמצעי לחימה מודרני ויעיל להחריד – שינוי תודעה באמצעות רשתות השפעה, ארגוני חזית, קמפיינים מתואמים, פלטפורמות דיגיטליות ומערכות מימון חוצות גבולות. אלא שלפי שעה נדמה שישראל לא נמצאת בזירה ומוותרת מראש על התמודדות עם האתגר האסטרטגי הזה.

לאתגר הזה שום דבר לא הכין את המוסד. הוא נבנה סביב מערות מסורתיות, כמו ממשלות, צבאות, ארגוני טרור ומנהיגים, אך הזירה כעת שייכת לעולם החדש והמורכב יותר.

רשתות חברתיות משנות תודעה, היא הוכיחה את יכולתה להמריד אנשים, להוציא אותם לרחוב. מנהיגים במדינות לא דמוקרטיות פוחדים מהרשתות ומנסים בכל יכולתם להגביל את פעילותיהן, אבל כוחן נותר משמעותי.

חברות טכנולוגיה פרטיות משפיעות על דעת הקהל של מיליארדי בני אדם. אלגוריתמים קובעים אילו רעיונות יקבלו תהודה ואילו ייעלמו. פלטפורמות מידע מעצבות תפיסות פוליטיות, כלכליות וביטחוניות. מספר קטן של יחידים מחזיק בעוצמה שבעבר הייתה שמורה למדינות.

המשמעות היא שהמושא המודיעיני עצמו משתנה. במשך עשרות שנים המודיעין התמקד באנשים, בארגונים ובמדינות. העולם החדש מחייב אותו להבין גם רשתות, אלגוריתמים, פלטפורמות ומערכות מורכבות שבהן הכוח מפוזר, לעיתים קרובות מוסווה – חסר כתובת ברורה.

המוסד של המאה ה־20 התמחה באיתור אנשים, בגיוס מקורות ובהבנת ארגונים. המוסד של המאה ה־21 נדרש להבין כיצד מידע, כסף, השפעה וטכנולוגיה משתלבים לכדי מערכות כוח חדשות.

ישראל לא לבד במהפכה

הצורך בהיערכות מחדש של המוסד והמודיעין בכלל נובע גם משינוי פני המציאות נוכח מהפכת הבינה המלאכותית. זו עומדת לשנות את דפוסי המודיעין באופן משמעותי, כפי שעשתה זאת המהפכה הקודמת – מהפכת האינטרנט.

הבינה המלאכותית תאפשר לזהות קשרים ודפוסים סמויים בכמויות מידע עצומות, אך גם תאפשר לייצר קמפיינים אוטומטיים של השפעה, תוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה ומבצעי תודעה בהיקפים שבעבר היו שמורים למעצמות. המשמעות היא שהיתרון המודיעיני של העתיד לא ייקבע רק על פי איכות המקורות, אלא גם על פי היכולת להבין ולנתח מערכות מורכבות במהירות ובדיוק.

לישראל יש יתרונות טכנולוגיים מובהקים, גם במהפכה הזו, אך צריך לזכור שאויבינו חווים את אותה המהפכה, וכפי שאנחנו מכירים מהצבא כוח ההגנה צריך להיות הרבה יותר מכוח ההתקפה כדי לעמוד בה. בעולם החדש הזה התפקיד של המודיעין הוא לזהות קמפיינים לגיוס כספים וכוח אדם ולעקוב אחר נתיבי הכסף – זהו מידע החשוב לא פחות ממעקב אחרי ראשי הטרור.

הטרור נדרש לכסף והיכולת לעצור את זרימתו היא למעשה יכולת לעצור את הטרור.

לחזור לערכי הצניעות
אתגר נוסף העומד בפני המוסד הוא שמירה על החשאיות והצניעות. בעולם עליו דיברנו עד כאן יש חשיבות גדולה לתדמית. ארגונים מבינים זאת, כמו גם מדינות. אך המוסד לא צריך לעסוק בכך. כמו תמיד, הוא צריך להמשיך לשמור על צניעות, גם בתחום המבצעי. הגאווה והמרוץ לתדמית עלולות להיות בעוכרו של המוסד. אחד ממקורות כוחו ההיסטוריים של הארגון היה השילוב בין תעוזה מבצעית לבין צניעות ציבורית. העמימות לא הייתה חולשה. היא הייתה נכס.

ככל שהארגון יישפט על פי הישגיו ולא על פי נוכחותו התקשורתית, כך יקטן הסיכון לפוליטיזציה ויגדל חופש הפעולה המקצועי שלו.

שאלות היסוד לצוות החשיבה

לו הייתי יושב סביב שולחן צוות החשיבה שזימן ראש המוסד הנכנס, הייתי מציע לבחון ארבע סוגיות יסוד:

• כיצד ניתן להתמודד עם איומים של רשתות השפעה עוינות? הכוונה היא – כיצד ניתן לזהות אותן בהתהוותן, לחשוף את הגורמים המחוללים אותן, לשבש ולפרק אותן לפני שהן מחוללות נזקים משמעותיים.
• כיצד משלבים מודיעין מסורתי עם בינה מלאכותית – מודיעין ממקורות גלויים וניתוח רשתות מתקדם?
• כיצד מודדים הצלחה במערכות השפעה ותודעה, שבהן היעד הוא שינוי מגמה ולא ביצוע מבצע נקודתי?
• וכיצד ניתן להתאים את מבנה הארגון שנבנה בעידן של מדינות וצבאות לעולם שבו חלק גדל והולך מהכוח העוין מרוכז בפלטפורמות טכנולוגיות, רשתות גלובליות ושחקנים שאינם בהכרח מדינות?
  השורה התחתונה
  כאמור, המוסד שהתמחה במשימות גדולות מול מדינות נדרש להתמודד עם גלובליזציה של הגורמים העוינים. כבר לא מדובר רק באנשים, אלא ברשתות. איג'נטים הם כבר לא הסוכנים הקלאסיים – הם בוטים אינטרנטיים וגם אתם המוסד נדרש להתמודד. זהו עולם חדש ומורכב ולכן צוות החשיבה שהקים ראש המוסד הנכנס הוא קריטי בחשיבותו האסטרטגית לשמירה ארוכת טווח על שלומה וביטחונה של ישראל.