בשבועות האחרונים התארחו בתוכניתו של המראיין הבריטי המפורסם פירס מורגן, "ללא צנזורה" (Uncensored), שלושה נציגים ישראלים רשמיים: שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, השרה מאי גולן והשר עמיחי שיקלי. שלושתם כשלו מול מתקפותיו של המראיין, שבחודשים האחרונים הפך לביקורתי מאוד כלפי ישראל בשל מספר ההרוגים הפלסטינים הגבוה, בדגש לגבי ילדים, שעליו מדווח משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה.
את הנתונים שמפרסם חמאס מהדהדים אמצעי התקשורת הבינלאומיים, ארגוני סיוע וזכויות אדם, האו"ם ונציגי ממשלות מערביות ובהם מנהיגים דוגמת נשיאי צרפת וגרמניה. הרגישות של אמצעי התקשורת המערביים ויתר הגופים למספר הגבוה של הרוגים ופצועים פלסטינים באה לידי ביטוי בדיווחים הרבים ובעיסוק האינטנסיבי בנושא, בעיקר כשמדובר בנתונים הנוגעים לילדים שברצועה.
כל שלושת המרואיינים הישראלים ניסו להשיב או להתחמק משאלותיו המאוד ישירות ובוטות של המראיין בעניין מספר הילדים שנהרגו. התוצאה הייתה מכמירת לב במקרה הטוב ואסונית מבחינה הסברתית במקרה הרע יותר. אבל לא מדובר רק בחוטובלי, גולן ושיקלי. נדמה שמאז תחילת המלחמה רוב המרואיינים הישראלים באשר הם מפספסים את הנקודה ושוגים בדרך הפעולה והתגובה. כדי שיהיה אפקטיבי וישיג את התוצאה הרצויה, צריך המסר הישראלי להישען על ארבעה נדבכים מרכזיים.
מוסר והומניות לעומת ניצול אזרחים
הנדבך הראשון – ישראל מצילה חיי אזרחים ברצועת עזה. לולא פעלה ישראל כפי שהיא פועלת, מספר ההרוגים היה הרבה יותר גבוה מכיוון שמנהיגי חמאס, ברצועה ומחוצה לה, חוזרים ומצהירים שהם נכונים להקריב עוד מאה אלף אזרחים למען הניצחון. והם לא רק מצהירים, אלא פועלים כך, הלכה למעשה, כשהם מתנהלים בחסות אוכלוסייה אזרחית ומשוקעים בה עד צוואר. זה בא לידי ביטוי בהשתלטות שיטתית על כל המתקנים האזרחיים ההומניטריים והחיוניים כדוגמת בתי חולים, מרפאות, בתי ספר, מסגדים, מתקני אונר״א ועוד; גיוס צעירים מגיל 14 לשורות הארגון ושימוש בהם כבשר תותחים בפעולות טרור וגרילה; וטבח באזרחים העזתים המבקשים להגיע למחסות הומניטריים ולמרכזי חלוקת המזון.
ישראל, לעומת זאת, מקפידה להזהיר את האזרחים הפלסטינים לפני פעולה צבאית באזור כזה או אחר ומפצירה בהם לנוע לכיוון אזורים בטוחים יותר. היא עושה את זה בשלל אמצעים ובכללם הודעות דובר צה"ל בערבית בכל הפלטפורמות האפשריות, התקשרות לטלפונים של אזרחים, הפעלת נוהל "הקש בגג" ובעיקר בפעולות צבאיות כירורגיות, מדויקות וממוקדות כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים.
כל מבנה הוא פוטנציאל לסכנה
הנדבך השני שעליו יש להישען הוא מורכבות זירת הלחימה. רצועת עזה היא זירת הלחימה האורבנית הצפופה והסבוכה ביותר בעולם כשמתחת לשטחה מתפרסת רשת של יותר מ-700 ק"מ מנהרות המשמשות את חמאס ללחימה, להתגוננות ולאחסון אמל"ח ואמצעים אחרים, ואשר חלקן מתפקדות כחדרי פיקוד ושליטה. הרשת המסונפת של המנהרות חוצה את כל הרצועה לרוחבה ולאורכה ומאפשרת מעבר בטוח של טרוריסטים בשטחה. מספר פתחי היציאה והכניסה (הפירים) למנהרות הללו נאמד באלפים והם מוסווים בבתי מגורים, בבתי ספר, בבתי חולים, במרפאות, במתקני אונר״א, במסגדים ואפילו בבתי קברות.
לאחר כמעט שנתיים של לחימה והשמדת מאות ק״מ של מנהרות ופירים הבינו בצה"ל שכשמונים אחוזים מכלל המבנים ברצועת עזה מקושרים באופן כזה או אחר למנהרות ולכן הושמדו כל כך הרבה מהם. כך, למשל, בית החולים שיפא הזין את המפקדה הראשית של חמאס ברצועה – שנחפרה ממש מתחתיו – במים, באנרגיה ובתקשורת ואיפשר גישה למחבלים.
המנהרה שבה חוסלו מוחמד סינוואר וקבוצת בכירים נוספים בחמאס נחפרה בין חדר המיון למחלקת הפגים בבית החולים האירופי בח'אן יונס. מנהלי כמה מבתי החולים ברצועת עזה אף היו פעילי חמאס בדרגות בכירות ואונר"א נשלט על ידי הארגון באופן מוחלט, כאשר כמה מעובדיו אף נטלו חלק במתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, והרשימה עוד ארוכה.
נתונים מופרכים והגדרות מטושטשות
הנדבך השלישי בהסברה הישראלית צריך לעסוק בכך שהמספרים המדווחים על ידי משרד הבריאות של חמאס מופרכים, מוגזמים ושקריים. מעבר לעובדה שלא מתבצעת כל הבחנה בין מחבלים לאזרחים ומעבר לכך שבמספר ההרוגים נכללים גם אלפים שנפטרו באופן טבעי, הדיווחים אינם מבחינים בין אלו שנהרגו ונפצעו על ידי צה"ל לבין אלו שנהרגו ונפצעו על ידי חמאס והמיליציות הפלסטיניות האחרות, אלו שנרצחו או הוצאו להורג על ידי חמאס מסיבות שונות, או מי שנהרגו כתוצאה משיגור כושל של רקטות שנורו אל ישראל ונפלו בשטח הרצועה, כפי שקרה בבית חולים אלאהלי בדרום העיר עזה ב-17 באוקטובר 2023 (הנתונים שמפרסם צה"ל מצביעים על 12 אחוז שיגורי נפל כאלו).
הנדבך הרביעי והאחרון קשור בעמידה של ישראל על דיוק בהגדרות מול התקשורת העולמית. כשמראיינים כדוגמת מורגן מטיחים בפני אורחים מישראל את האשמה בדבר המספר הגבוה של ילדים בין הנפגעים, יש להפנות אליהם מייד שאלה חוזרת: מהי ההגדרה שלך לילד? הגדרת האו"ם וההגדרה המקובלת היא עד גיל 18. אם זה המצב, בואו ונבדוק כמה "ילדים" בני 14-18 נהרגו כמחבלי חמאס. המספרים בהחלט משמעותיים.
מעבר לכך, יש להדוף טיעון כזה בהפרכה מוחלטת ומבוססת של הנתונים המוצגים על ידי חמאס. נכתבו לא מעט מאמרים בנושא ובכללם על ידי מומחים לסטטיסטיקה, שהוכיחו באותות ובמופתים שהנתונים שמציג משרד הבריאות של ארגון הטרור מופרכים. הפגיעה באזרחים הייתה צריכה להתפלג לפי חלקם של המגדרים והגילאים באוכלוסייה או בדומה להתפלגות הזו.
כך, למשל, אם ילדים עד גיל 18 מהווים כשלושים אחוזים מהאוכלוסייה הרי שהם אמורים להוות כשלושים אחוזים ממספר הנפגעים האזרחיים – כמחצית ממספר הנפגעים הכולל. אלא שמשרד הבריאות של חמאס מדווח על כלל הנפגעים ללא הבחנה בין מחבלים לאזרחים. לכן, אם המספר המדווח על ידי משרד הבריאות של חמאס הוא כ-56 אלף – נתון מופרך ומוגזם מיסודו מלכתחילה וניתן להביא שלל דוגמאות ממוסמכות לכך, ובכלל זה העובדה שגם כ-3,000 נפטרים ממיתה טבעית נכללים בו – הרי שמספר האזרחים שנפגעו, אם נצמדים לדיווחים המוגזמים והשקריים של חמאס, הוא כ-28 אלף. שלושים אחוזים מהמספר הזה הם 8,400. המספר בהחלט גדול ואין לנסות ולכחד בהקשר זה, אלא להעמיד את העניין בהקשר הרחב והסיבתי ולהדגיש את הפער העצום בינו לבין המספר המדווח על ידי חמאס.
להצביע על האחראי האמיתי לאסון
הרעיון המרכזי במלאכת ההסברה, ובעיקר במפגש עם מראיינים כדוגמת מורגן, הוא לקעקע בנחישות את הנראטיב המוצג על ידם ולהציג את התמונה האמיתית. יש להדגיש את העובדה שישראל לא רק מצילה חיי אזרחים ברצועת עזה, אלא שצה"ל הצליח – למרות כל המורכבויות והקשיים, ולמרות התמשכות המלחמה – לקבוע סטנדרט זהב בינלאומי להגדרתם של המומחים הגדולים בעולם למלחמה אורבנית, דוגמת ג'ון ספנסר מארה"ב וריצ'ארד קמפ מבריטניה. היחס שבין מחבלים שנהרגו לבין אזרחים שנהרגו עומד על אחד ל-1.5-2, כלומר על כל מחבל שנהרג נהרגו 2-1.5 אזרחים. זה היחס הנמוך ביותר בעולם ובכל השוואה של נזק אגבי.
חשוב לומר בכל ריאיון שמלחמה, ובעיקר ממושכת כמו זו ברצועת עזה, היא אירוע אלים וקטלני ושתמיד נופלות שגגות וטעויות ויש מקרים, ואפילו חמורים, של הפרת הפקודות הצבאיות עד כדי פשעי מלחמה. אלא שצה"ל ומערכת אכיפת החוק הצבאית מקפידים בתחקור ובחקירת כל האירועים החריגים ואינם מהססים להעמיד לדין ולהעניש בחומרה את מי שחרג מפקודות הצבא והפר את החוק ואת דיני המלחמה.
לפיכך, חשוב להדגיש שאת האחריות להרג אזרחים ברצועת עזה ובכללם ילדים יש להטיל על חמאס – ארגון טרור שיזם מתקפה ברברית ורצחנית, בתיאום עם איראן ובסיועה, כשלב בתוכנית גדולה יותר להשמדת ישראל. אותו ארגון, יש לחזור ולומר – מקריב בכוונת מכוון את האוכלוסייה האזרחית על מזבח אתוס ההתנגדות המשיחי והרצחני שלו. הוא מבין שיש בכך כדי להפעיל את כל בלוטות הרגש של התקשורת הבינלאומית, ארגוני הסיוע וזכויות אדם, האו"ם, מנהיגים וממשלות, ולהביאם ללחוץ על ישראל להפסקת המלחמה טרם מימוש מטרותיה כשחמאס נותר על מכונו כריבון אפקטיבי, ולהניע מהלכים של דה-לגיטימציה והטלת סנקציות על ישראל.
אין הסברה בהתנצלות. בהסברה יש לתקוף, לקעקע ולהפריך את בסיס הנתונים והטיעונים של המראיינים והמקטרגים ולהסיט באחת את המתקפה כלפי חמאס תוך חזרה עיקשת על המנטרה שישראל, בפעולותיה, מצילה אזרחים פלסטינים רבים ממוות שמבקש חמאס לגזור עליהם כקורבן לניצחון – שלא יהיה ולא יגיע לעולם. חשוב שבכל הזדמנות ידגישו המרואיינים הישראלים את החובה של העולם החופשי להודות לנו על שהצלנו אותו מציפורני איראן והאסלאם הג'יהאדיסטי ושהחזרנו לו את היכולת להגן על עצמו מפני האיומים האלו. לא אנחנו צריכים להתנצל, אלא מנהיגי העולם החופשי וסוכנויותיו על התנהלותם הרופסת והפייסנית כלפי מי שמבקשים לכלותם, מייד אחרינו, מחד גיסא ואי הכרת התודה לישראל כמי שהשיבה להם ולמדינותיהם את הזכות להגן על עצמם מפני אויביהם, מאידך גיסא.
