יותר משנה ומחצה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל – שנפתחה בתגובה על מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023 – נדרשת היום ישראל לקבל החלטה בכל הקשור לדרך הפעולה הנבחרת, המועדפת מבחינתה, ביחס להתנהלותה ברצועת עזה.
תשובת חמאס, כפי שהועברה ב-24 ביולי לידיעת המתווכות, מצרים וקטאר, על ההצעה האחרונה להפסקת אש ולעסקת חטופים, הייתה צפויה בניסוחיה, התאפיינה בסגנון של "כן, אבל…" ולוותה בדרישה לבצע בה מקצי תיקונים ושיפורים. נוכח זאת, היא נדחתה על ידי ישראל וארצות הברית שראו בה תשובה שלילית וכזו שאינה מאפשרת התקדמות ופריצת דרך במשא ומתן כבסיס להסכם חדש. בנסיבות אלה החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להחזיר להתייעצויות את המשלחת הישראלית מדוחא, שבה שהתה בשיחות מול חמאס שנמשכו שבועיים וחצי.
עם זאת, למרות החזרת המשלחת, לא נשמעו מצד ישראל הצהרות על הפסקת המשא ומתן מול חמאס, אף כי עמדתה הנוכחית מצביעה בבירור על כך שקיימים חילוקי דעות בסוגיות מהותיות, שבמצב הנוכחי לא ניתן לגשר עליהן. נראה שסלע המחלוקת המרכזי בין הצדדים מתמקד בדרישת חמאס לקבל התחייבות ברורה מצד ישראל להפסקת המלחמה ולנסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה לאחר 60 ימי הפסקת האש, שבמהלכם יוחזרו לישראל עשרה חטופים חיים המוחזקים בידי ארגון הטרור. בידיעות שהתפרסמו בימים האחרונים באמצעי התקשורת דווח כי חמאס אף העלה במסגרת המגעים שהתקיימו לאחרונה בקטאר גם כמה דרישות חדשות. אותן דרישות מתייחסות בעיקר למפתחות שעל פיהם יתבצע שחרור אסירי עולם פלסטינים ואסירים אחרים שנעצרו לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, סילוק קרן הסיוע ההומניטרי GHF, פתיחת מעבר רפיח לתנועה דו-סטרית וחזרה של כניסת הסיוע ההומניטרי דרך המעבר באמצעות האו"ם ולא דרך הקרן, וכן נסיגת צה"ל משטח גדול יותר ברצועת עזה וצמצום מרחב הפרימטר הביטחוני שבין ישראל לבין רצועת עזה.
על פי דיווח בעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני, למרות שמשלחות ישראל וארה"ב עזבו את דוחא, מסלול המשא ומתן עדיין לא נסגר. עזיבת המשלחות נתפסת, בין היתר, כאמצעי להפעלת לחץ שאינו מעיד על הפסקת השיחות, אלא מכוון לשנות את מאזן הכוחות לטובת ישראל. לפי אותו דיווח, מצרים וקטאר אינן רואות בהתפתחויות האחרונות בגדר קריסה של המשא ומתן ומגדירות אותן כ"השהייה זמנית הניתנת לחידוש", כאשר המכשולים הנוכחיים העומדים בפני המשך השיחות אינם מסובכים יותר מאלה שהצדדים התגברו עליהם בעבר.
בהקשר זה ראוי לציין כי בראיון ל- CNN ב-27 ביולי, מתח המתווך האמריקאי, בשארה בחבח, ביקורת מרומזת על חמאס כאשר טען כי גישתו של הארגון הייתה "להכניס פרטים ותנאים חדשים במהלך המשא ומתן… אנחנו אמרנו שאי אפשר לעשות זאת בזמן שאנשים מתים, וקראנו להכריז על הפסקת אש שבמהלכה נדון בשאר העניינים".
מאות משאיות עדיין מחכות
לנוכח הלחצים ההולכים וגוברים שהופנו לעברה מצד הקהילה הבינלאומית, החלה ישראל בהעברה מסיבית, כולל באמצעות הצנחה מהאוויר, של סיוע הומניטרי עבור האוכלוסייה ברצועת עזה. בנוסף, פתחה ישראל מסדרונות אספקה והחליטה לקיים, החל מ-28 ביולי בשעה עשר בבוקר, מדי יום, הפוגה של הפעילות הצבאית לצרכים הומניטריים למשך פרק זמן מוגדר של עשר שעות בכמה מרכזי אוכלוסייה. הבכיר הישראלי שהודיע על כך ציין כי במסגרת ההצנחה של הסיוע הומניטרי יאפשר צה"ל נגישות בטוחה למרכזי הסיוע ובהתאם להערכתו, הדבר עשוי להגדיל באופן משמעותי את כמויות המזון שיוכנסו. לדברי אותו בכיר, ההפוגות ההומניטריות צפויות לחזור על עצמן בהמשך, ככל שיעלה הצורך בכך.
הפסקת האש ההומניטרית – כפי שניתן היה להבין מהדיון שהתעורר סביבה בתקשורת הישראלית ובקרב הציבור בכלל – הינה בגדר צעד שנוי במחלוקת, משום שהיא מהווה מהלך חד צדדי שאינו מחייב את חמאס וגם אין ערובה לכך שלא ישתלט על הסיוע.
להצנחת הסיוע על ידי צה"ל, שבוצעה ב-26 ביולי, הצטרפו יממה לאחר מכן מטוסים ערביים – שלושה מאיחוד האמירויות ושניים מירדן – שכבר ביצעו הצנחה דומה בראשית 2024. בדיווחים בעיתונות הערבית נמסר כי הצנחות אלו עשויות להתחדש בימים הקרובים. בנוסף, במגמה לסייע לאוכלוסייה ברצועת עזה אישרה ישראל לאיחוד האמירויות לקדם את היוזמה להנחת קו מים חדש ממתקן ההתפלה המצרי בסיני אל מרכז העקורים במוואסי. ישראל גם חידשה את הספקת החשמל למתקן ההתפלה הדרומי באזור דיר אל- בלח, שאמור לספק מים מדי יום לפלסטינים המתגוררים במרכז הרצועה, ודווח כי בכוונתה גם להגדיל את היקף הספקת הדלק שייכנס לרצועה מדי שבוע, ל-400 אלף ליטר.
בהתאם להנחיות הדרג המדיני והמאמץ להגביר את הסיוע ההומניטרי, הוכנסו בימים האחרונים דרך המעברים יותר מ-250 משאיות סיוע של האו"ם ואירגוני סיוע אחרים המכילות מזון. במקביל, נאספה תכולתן של משאיות שחנו בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום ומעבר זיקים על ידי ארגוני הסיוע הבינלאומי. תכולתן של מאות משאיות עדיין מחכה לאיסוף ולהפצה ברצועת עזה.
לחשב סיכונים מול סיכויים
לנוכח הקשיים העומדים בפני חידושו של המשא ומתן העקיף מול חמאס, לא יהיה מנוס מבחינת ישראל אלא לקבל הכרעה ברורה על דרך הפעולה שעליה לנקוט במטרה להביא, בסופו של דבר, למימוש מטרות המלחמה. אמת, המגעים נמשכים בערוצים כאלו ואחרים, אבל אם המאמץ לחדש את המשא ומתן בין הצדדים לא יעלה יפה, הרי שישראל תיקלע למצב שבו יהיה עליה להפסיק את הדשדוש הנוכחי במערכה, לשנות כיוון ולקבל החלטות דרמטיות ומרחיקות לכת.
שתי אופציות עומדות בפני ישראל בעיתוי הנוכחי. הראשונה – מהלך צבאי יזום להכרעת חמאס תוך כיבוש מלא של רצועת עזה, ביצוע סיכול של דרגי ההנהגה בארגון בפנים ובחוץ, והשלטת ממשל צבאי-אזרחי ישראלי בשטח. בתרחיש כזה חייבת ישראל לבחון אפשרויות יצירתיות "מחוץ לקופסא" במאמץ לחילוץ חטופים, זאת תוך התבססות על מידע מודיעיני איכותי ועל איתור דרכי פעולה כדי להתמודד בהצלחה מול אתגרים מורכבים. במימוש אופציה זאת צפוי שיופעל לחץ על חמאס, שייתכן שיביא בעקבותיו לריכוך בעמדותיו במשא ומתן מול ישראל. עם זאת, חשוב להדגיש כי מימוש דרך פעולה זאת עלול להעמיד בסכנה את חיי החטופים, כפי שהתרחש בניסיונות שבוצעו בעבר בפעולות צבאיות כדי להביא לחילוצם.
בחמאס מודעים היטב לאפשרות לפיה יתבצעו על ידי צה"ל ניסיונות לחילוץ חטופים ועל רקע זה דווח באמצעי התקשורת כי בארגון נוקטים אמצעים ביטחוניים מחמירים כדי לסכל זאת. לפי אחד הדיווחים, הזרועות הצבאיות של חמאס "בכל היחידות" הונחו לעקוב אחר כל תנועה חשודה, גם של משתפי פעולה עם ישראל, כדי לזהות כל ניסיון לאתר את מיקומם של החטופים. אותם מקורות שדיווחו על כך טענו כי בחמאס לא נשללה האפשרות שיוצאו לפועל מבצעים לחילוץ חטופים. מקורות נוספים בחמאס עצמו ובפלגים פלסטיניים המחזיקים בחטופים, חשפו כי ניתנו הנחיות לקבוצות המחזיקות בישראלים להרוג אותם אם אכן יזהו ניסיונות כאלו. המקורות ציינו כי הנחיות אלה בוטלו בפרק הזמן שבו הייתה הפסקת האש בתוקף, אולם חודשו עתה.
האפשרות השנייה העומדת בפני ישראל היא עסקה כוללת לשחרור כלל החטופים בפעימה אחת תוך מחויבות מצדה להפסקת המלחמה ונסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה. מימוש אופציה זו הינו בעייתי, בלשון המעטה, נוכח סירוב צפוי מצד ישראל לעסקה שמותירה את חמאס ברצועת עזה כגורם צבאי וכשלטון אזרחי. מעבר לכך, יש להטיל ספק בנכונות חמאס להגיע להסכם שיחייב היענות מצדו להוצאתם של פעיליו המרכזיים אל מחוץ לרצועה, ואפילו להגלייתם לתקופה קצובה. בנוסף, קיים ספק בכך שחמאס יסכים לעסקה מאחר שברגע שישמוט מידיו את "קלף החטופים", הוא יהיה נתון ללחצים מצד ישראל שלא יוכל לעמוד בהם.
לסיכום, מתחייבת בעיתוי הנוכחי חשיבה יצירתית, אחרת, בכל הקשור לדרך הפעולה המועדפת שיש לנקוט בהמשך המערכה מול חמאס ברצועת עזה. בפועל, ישראל חייבת לשלב לחץ צבאי הולך ומתגבר מצד צה"ל עם פעילות דיפלומטית אינטנסיבית, ובמיוחד מול ארה”ב ומול גורמי התיווך, מצרים וקטאר, וכן מחוות הומניטריות עבור האוכלוסייה.
בכל מקרה, חשוב להדגיש כי דרך פעולה צבאית כוחנית מצד ישראל טומנת בחובה סיכונים ברורים ומידיים לחייהם של החטופים. זאת במיוחד נוכח הידיעות על היערכות מצד חמאס לסכל פעולות כאלה תוך פגיעה בחטופים.
