במהלך החודשים האחרונים ניצבת ישראל בפני צונאמי של הכרה בינלאומית הולכת ומתרחבת במדינה פלסטינית, המחייב אותה להתמודד עם אתגר מדיני-דיפלומטי בעייתי, חמור ומסוכן, שיש לו משמעות קיומית קריטית מבחינתה. בשונה משלל הניסיונות הקודמים לפגוע בישראל ולהעמיד את הישרדותה בפני איום טרמינלי, כפי שבאו לידי ביטוי במלחמות ובפיגועי טרור שיזמו נגדה מאז הקמתה, שדה הקרב כיום לא נמצא מבחינתה ברמת השטח אלא באולמות הממוזגים של זירת האו"ם.

במוקד הפעילות לקידום מהלך ההכרה במדינה פלסטינית, עומד הכנס שהתקיים באו"ם ב-22 בספטמבר השנה, ביוזמה משותפת של צרפת וערב הסעודית ובהשתתפות מדינות רבות החברות בארגון. בפועל, אמור היה הכנס להתקיים כבר ביוני אך הוא נדחה בשל מלחמת 12 הימים של ישראל נגד איראן, ושתי היוזמות החליטו לקיימו בשני שלבים. הראשון נערך ב-28 ביולי באו"ם בדרג של שרי חוץ, כאשר במהלך הדיונים בפורום זה התקבלה "הכרזת ניו יורק" המתייחסת לקידום תהליך ההסדר הישראלי-פלסטיני באמצעות פתרון שתי המדינות, תוך התייחסות ל"צעדים קונקרטיים, בעלי תאריך יעד ובלתי הפיכים".

ההכרזה שהתקבלה באותו כינוס מונה שורה של צעדים בדרך להקמת מדינה פלסטינית ומדגישה את הצורך בסיום המלחמה בעזה, בנסיגה ישראלית מלאה ממנה, בהעברתה לאחריות הרשות הפלסטינית, בשחרור החטופים הישראלים, בהצבת כוח ייצוב בינלאומי ברצועה ובקיום בחירות דמוקרטיות ברשות ללא חמאס. כמו כן, היא קובעת ש"רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית ויש לאחדה עם הגדה המערבית ולהקים באופן מיידי ועדת ניהול זמנית, שתפעל ברצועה לאחר הפסקת האש תחת חסותה של הרשות הפלסטינית".

ההכרזה גם קוראת לישראל "לפרסם התחייבות ברורה וגלויה לפתרון שתי המדינות… להפסיק את פעילות ההתנחלות… ולעצור את אלימות המתנחלים". בנוסח ההצהרה מוזכרת גם העברת המנדט של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (UNRWA) לידי הרשות הפלסטינית, למען "פתרון צודק" לבעיית הפליטים.

ב-12 בספטמבר אושרה "הכרזת ניו יורק" במושב של העצרת הכללית של האו"ם ברוב גורף של 142 מהחברות. עשר מדינות התנגדו, בהן ארצות הברית, ו-12 נמנעו. מבין מדינות אירופה כמעט כולן הביעו תמיכה כאשר הונגריה הייתה היחידה שהתנגדה להצעה ואילו צ'כיה נמנעה.

”בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם מתח הנשיא טראמפ ביקורת על ממשלות המערב שהכריזו על הכרה במדינה פלסטינית והזהיר אותן כי במעשה הזה הן נותנות פרס לחמאס: ׳להיכנע לדרישות הכופר של חמאס, אלו שמעוניינים בשלום צריכים להתאחד סביב מסר אחד: שחררו את כל החטופים עכשיו!׳“

העולם מזהיר מפני סיפוח כתגובה ישראלית

בעקבות הועידה הצרפתית-סעודית שהתכנסה באו"ם, הסתכם נכון להיום מספר המדינות שהכירו רשמית במדינה פלסטינית ב-153, כלומר, כשמונים אחוזים מכלל 193 המדינות החברות בארגון. לצרפת, שנשיאה עמנואל מקרון יזם את המהלך הבינלאומי הנרחב להכרה במדינה הפלסטינית, הצטרפו גם מלטה, מונקו, לוקסמבורג וסן מרינו. בלגיה ואנדורה הכריזו גם הן על הכרה מוצהרת אבל הציבו תנאים בטרם תיכנס לתוקף, כמו שחרור החטופים, סילוק חמאס מהשלטון ופירוקו מנשקו ורפורמה ברשות הפלסטינית. קודם לכן, ב-20 בספטמבר, הכריזו גם בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל על הכרתן במדינה פלסטינית.

בדיוני הוועידה הצהיר שר החוץ של הולנד כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית כחלק מתהליך מדיני ש"צריך להתחיל עכשיו". דנמרק הצהירה שתהיה מוכנה להכיר בה לאחר שחרור החטופים הישראלים, כשחמאס לא ימלא תפקיד מדיני ברצועת עזה וכשהרשות הפלסטינית תבצע בתוכה את הרפורמות הנדרשות. שר החוץ של יפן הודיע כי מדינתו תגיב אם ישראל "תמשיך לנקוט צעדים חד-צדדיים".

בירוק - מדינות שהכירו במדינה פלסטינית. ״נכון להיום מספר המדינות שהכירו רשמית במדינה פלסטינית הוא כ-80% מהחברות באו״ם״

חשוב להצביע גם על מדינות אירופיות שלא הצטרפו להכרה במדינה פלסטינית ובהן איטליה, הונגריה, צ'כיה ופינלנד. גם ארגנטינה, שבראשה עומד הנשיא חאבייר מיליי, המחזיק בעמדה פרו-ישראלית מובהקת, התנגדה למהלך ההכרה וכך גם ניו זילנד.

בעקבות גל ההכרות במדינה פלסטינית, נשמעו הצהרות ברורות וחד-משמעיות בזירה הבינלאומית המזהירות את ישראל מנקיטת צעדי תגובה, דוגמת סיפוח שטחים בתחומי אזור יהודה ושומרון. הודגש בהן כי פעולה כזו מצד ישראל תתפרש כהתרסה ותגרור קרוב לוודאי צעדים מעשיים כמו ניתוק יחסים או החלטות שיתקבלו נגדה במועצת הביטחון של האו"ם. כך, למשל, הדגישה שרת החוץ של בריטניה, איווט קופר, בראיון לרשת "BBC", ב-21 בספטמבר, לקראת הגעתה לדיוני העצרת הכללית של האו"ם, כי העבירה מסר ברור לעמיתיה בישראל "שלא לספח את הגדה המערבית", והדגישה כי ההכרה במדינה פלסטינית "נועדה להבטיח ביטחון גם לישראלים וגם לפלסטינים". היא ציינה כי בריטניה לא תכריז לפי שעה על הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים כשגרירות רשמית במדינה הפלסטינית אלא "תקבע בהמשך את הצעדים הבאים בתהליך הדיפלומטי".

הנשיא מקרון ציין כי "ההכרה במדינה פלסטינית היא חלק ממהלך רחב לייצוב האזור, והצעד הראשון יכלול הפסקת אש בין ישראל וחמאס ושחרור כל החטופים". בראיון לרשת CBS ב-21 בספטמבר דחה מקרון את הטענה לפיה ההכרה "מעניקה פרס לחמאס" והוסיף כי צרפת מקדמת "מסגרת ביטחונית הכוללת כוחות ביטחון פלסטינים משוקמים וסיוע של כוח בינלאומי בעזה במנדט של האו"ם, תוך פיקוח ישראלי והדרה מלאה של חמאס". כמו כן קרא מקרון גם הוא לישראל להימנע מצעדי סיפוח בגדה המערבית, והבהיר כי הכרה במדינה פלסטינית "תותנה בביצוע רפורמות ברשות ובמחויבות לביטחון ישראל".

לאזהרות שכוונו כלפי ישראל הצטרף גם דובר ממשלת גרמניה, שאמר כי "אסור שיהיה סיפוח נוסף של שטחים פלסטינים על ידי ישראל". ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הדגיש בהצהרה מצולמת שפרסם כי ארצו "פועלת כדי לשמור בחיים את פתרון שתי המדינות", וכי היא מכוונת ל"פתרון שבו ישראל בטוחה לצד מדינה פלסטינית בת קיימא… כרגע אין לא את זה ולא את זה".

סטארמר הוסיף כי בריטניה הכירה במדינת ישראל לפני 75 שנה "בהיותה המולדת של העם היהודי. היום אנו מצטרפים ליותר מ-150 מדינות כדי להכיר גם במדינת פלסטין". לדבריו, גם הוא הדגיש כי אין לראות בפתרון זה משום הענקת פרס לחמאס ש"לא יכול להיות לו עתיד בממשל".

אמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, התייחס בנאומו לתקיפה הישראלית בדוחא: "העולם כולו נדהם מהמעשה הנתעב של ישראל, שסיווגנו אותו כטרור מדינתי. אם השחרור של החטופים משמעותו סיום המלחמה, ממשלת ישראל מתנגדת לזה. מטרתה – להשמיד את עזה". הוא אף האשים, כי "נתניהו מתפאר במניעת הקמתה של מדינה פלסטינית ובמניעת שלום כעת ובעתיד. נתניהו חולם שהאזור הערבי יהפוך למרחב השפעה ישראלי ומדינות ערביות ומוסלמיות הזהירו מפני השלכות האשליה הזו; כל מי שמתנגד לתעמולה של ישראל הוא טרוריסט או אנטישמי".

טראמפ בנאום באו״ם ספטמבר 25: ״התייצב להגן על ישראל ומתח ביקורת על ממשלות המערב״

אבו מאזן מבטיח: נבצע רפורמות ברשות הפלסטינית

בוועידה שהתכנסה באו"ם טרם פתיחת דיוניה של העצרת הכללית נאמו שורה של ראשי מדינות. הנשיא מקרון הבהיר כי "מחמוד עבאס התחייב להוציא את חמאס מהשלטון בעזה ומהגדה המערבית", והדגיש כי צרפת תפתח שגרירות במדינה הפלסטינית רק לאחר שכל החטופים הישראלים ישוחררו. לצד זאת, הוסיף כי "אנחנו רגע לפני שהשלום לא יהיה בר השגה, אנחנו לא יכולים לחכות יותר… הסכמי אברהם וקמפ דייוויד עלולים להיות בסכנה בגלל פעולות ישראל. המטרה היא ישראל ופלסטין שחיות זו לצד זו".

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, אמר בוועידה כי "ישראל מבצעת רצח עם בעזה וההיסטוריה תשפוט את מי שעמד מנגד". ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הצביע על ממשלת ישראל כמי ש"פועלת באופן שיטתי למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית" והדגיש כי קנדה מכירה במדינת פלסטין ש"אינה בגדר מתן לגיטימציה לטרור אלא חיזוק לאלו שמבקשים פתרון של שלום".

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, נשא בוועידה נאום באמצעות שידור וידאו, שכן נוכחותו בה נמנעה בעקבות סירובה של ארצות הברית לאפשר את כניסתו לשטחה. הוא קרא להפסקת אש מיידית ולשחרור כל החטופים והדגיש כי לחמאס לא יהיה תפקיד בממשל העתידי ברצועת עזה, וכי השלטון באזור יתבסס על הרשות. כמו כן הבהיר כי בכוונת הרשות לבצע רפורמות מקיפות, ובכלל זה במערכת החינוך, שיושלמו בתוך פרק זמן של שנתיים. עבאס גם התחייב להפסיק את מתן התשלומים למשפחות של אסירים המוחזקים בבתי הסוהר בישראל.

הנשיא אבו מאזן קרא לישראל לשוב מיד לשולחן המשא ומתן "כדי להגיע לשלום צודק ובר קיימא", הבהיר כי הרשות מכירה בקיומה של ישראל וגינה את טבח 7 באוקטובר. ראש ממשלת מצרים, מוצטפא מדבולי, ציין בנאומו כי "ביטחון לא יושג בישראל דרך שימוש בכוח צבאי או קביעת עובדות בשטח, ופתרון שתי המדינות הוא הערובה לביטחון. ברגע שתושג הפסקת אש בעזה, מצרים תארח את הוועידה לשיקומה".

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטיירש, הצביע על המצב "הבלתי נסבל" ברצועת עזה, ועל המאמץ לקדם את פתרון שתי המדינות "על בסיס גבולות 1967 עם ירושלים כבירה משותפת". לצד זאת הדגיש כי "שום דבר אינו יכול להצדיק את ההתקפה הנוראית של 7 באוקטובר ואת החטיפות, אבל שום דבר גם לא יכול להצדיק את הענישה הקולקטיבית הנוראית ואת ההרג". לדבריו, "מדינה פלסטינית היא זכות, לא פרס".

ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מתח ביקורת נוקבת על ישראל. הוא טען כי ממשלת נתניהו "מנסה להפוך את המהלך להקמת המדינה הפלסטינית לבלתי אפשרי ולהכריח את הפלסטינים להגר… ממשלת נתניהו שולטת על חברה שבעבר הייתה נתונה להשמדה בשואה ועכשיו עוסקת ברצח עם של שכניה". ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, הצהיר כי "לחמאס לא יכול להיות תפקיד בפלסטין".

"פרס מופרך לטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה"

מול כל המתקפות כלפיה היה זה הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, שהתייצב להגן על ישראל בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם ב-23 בספטמבר. טראמפ מתח ביקורת על ממשלות המערב שהכריזו על הכרה במדינה פלסטינית והזהיר אותן כי במעשה הזה הן נותנות פרס לחמאס. הוא הדגיש כי במקום "להיכנע לדרישות הכופר של חמאס, אלו שמעוניינים בשלום צריכים להתאחד סביב מסר אחד: שחררו את כל החטופים עכשיו!".

רוה״מ בריטניה קיר סטארמר מכריז על הכרה במדינה פלסטינית בלונדון

התגובה האפשרית: צעדי מחאה, אבל לא ריבונות

מדיווחים שהתפרסמו בשבועות האחרונים באמצעי התקשורת בישראל עולה כי בדרג המדיני בירושלים כבר התקיימו דיונים בעניין דרך התגובה הראויה על ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית. חשוב להדגיש כי כל מהלך שיינקט על ידי ממשלת ישראל בעניין זה, יחייב אותה לבחון היטב את המשמעויות וההשלכות שעלולות להיות לו, בטרם יוחלט לבצעו בפועל. זאת, בכל הקשור להתפתחותם של תרחישי הידרדרות ביחסי ישראל עם הרשות, מגמות של הסלמה בעימות הפלסטיני-ישראלי ופגיעה ממשית ביחסינו מול הזירה הבינלאומית ובמיוחד מול מדינות אירופאיות שהכירו במדינה פלסטינית.

בהודעה שפרסם ב-21 בספטמבר מסר ראש הממשלה נתניהו כי ישראל תגיב להכרה במדינה פלסטינית לאחר ביקורו בארצות הברית. הוא נמנע מלחשוף מה תהיה תגובתה של ישראל וקרוב לוודאי שתוכנה ייקבע על ידו רק לאחר הפגישה עם הנשיא האמריקאי, שבה הוא צפוי לתאם עמו את דרך הפעולה ולקבל בעניין זה גיבוי מצדו.

בהודעתו ציין כי יש לו "מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר – אתם מעניקים פרס עצום לטרור". באמירה פסקנית הדגיש כי "לא תקום מדינה פלסטינית ממערב לירדן" והבהיר כי במשך שנים מנע את הקמתה של "מדינת טרור פלסטינית מול לחצים אדירים, גם מבית וגם מחוץ… הכפלנו את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ונמשיך בדרך זו".

״בנאומו באו״ם נתניהו חזר והדגיש באופן חד-משמעי כי ישראל לא תאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית״

דברים דומים אמר נתניהו גם בנאומו מול עצרת האו"ם, שם טען כי מנהיגי מדינות המערב לא עמדו בלחץ של תקשורת בינלאומית "מוטה" ושל "בוחרים מוסלמים" בארצותיהם, והאשים כי העניקו פרס ל"אנטישמים הנוראיים ביותר בכדור הארץ". נתניהו חזר והדגיש באופן חד-משמעי כי ישראל לא תאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית שאותה תיאר כסכנה קיומית. "זה טירוף, התאבדות לאומית", קבע.

בתגובה רשמית ראשונה שפורסמה על ידי משרד החוץ, דחתה ישראל על הסף את ההכרה במדינה פלסטינית והאשימה את המנהיגים במדינות המערב בשימוש ציני בהתייצבות לצד הפלסטינים מנימוקים של "פוליטיקה מקומית": "מחוות פוליטיות שנועדו לקהל מצביעים פנימי פוגעות במזרח התיכון ואינן מועילות. במקום זאת, אם המדינות שחתמו על ההכרזה הזו באמת מבקשות לייצב את האזור, עליהן להתמקד בהפעלת לחץ על חמאס לשחרר את כל החטופים ולהתפרק מנשקו באופן מידי".

בהודעה הובהר כי ההכרה הנה בגדר "פרס מופרך לטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה…. היא אינה מקדמת שלום, אלא להפך – מערערת עוד יותר את היציבות באזור ופוגעת בסיכויים להגיע לפתרון של שלום בעתיד".

בנוסף לכך, התנערה ישראל ממה שהגדירה כ"מהפך של הדיפלומטיה" שבו ההכרה נדרשת מישראל לפני משא ומתן. הוצאת מושג המדינה הפלסטינית מן ההקשר של שלום, נכתב בהודעה, הוא מהלך הרסני מנוגד לכל היגיון של משא ומתן והגעה לפשרה ורק ירחיק את השלום המיוחל.

מעבר לחמאס, נמתחה בהודעה ביקורת נוקבת על הרשות הפלסטינית בגין המדיניות העקבית שלה נגד ישראל: "הרשות לא עמדה באף לא אחת מהדרישות והחובות שלה – לא הפסיקה את ההסתה, לא עצרה העברת משכורות למחבלים, ולא נקטה את הצעדים הנדרשים למאבק בטרור". נוכח זאת הדגישה ישראל כי לא תקבל "שום טקסט מנותק ודמיוני שמנסה לכפות עליה גבולות שאינם בני הגנה".

לפני ישראל עומדת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות בתגובה על מהלך ההכרה במדינה פלסטינית. במסגרת זאת, יש להניח כי ישראל תימנע מקידום מהלך של החלת ריבונות מלאה ומיידית על כל אזור יהודה ושומרון כמו גם נקיטת צעדים מצדה לביטול הסכמי אוסלו ולפירוק הרשות שהוקמה מתוקפם. דרך פעולה זו לא תזכה לאוזן קשבת מצד הנשיא טראמפ, שקרוב לוודאי יטיל עליה וטו. חיזוק לכך ניתן לקבל מהתבטאותו של הנשיא האמריקאי ב-25 בספטמבר, בשיחה שקיים עם כתבים בבית הלבן, ולפיה לא יאפשר לישראל לספח את אזור יהודה ושומרון. באותו יום אמר גם הנשיא הצרפתי מקרון בראיון ל"גרדיאן" הבריטי כי כל סיפוח של הגדה המערבית על ידי ישראל "יהיה הסוף של הסכמי אברהם", והביע את הערכתו הפסקנית לפיה "זה יהיה קו אדום מבחינת ארצות הברית".

מעבר לכך ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי אם תחליט ישראל לקדם את מהלכי הסיפוח באזור יהודה ושומרון בפועל, צפוי הדבר להעמיד בסכנה את יחסי השלום עם מצרים וירדן, למוטט את הסכמי אברהם – הנורמליזציה עם איחוד האמירויות – ולנטרל את האפשרות לקידום הסדרה ביחסים עם ערב הסעודית.

בדרג המדיני בישראל נבחנת גם האפשרות לנקוט מהלכי תגובה בהיקף מצומצם יותר, שיבואו לכלל ביטוי בהחלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ובשטחי C באזור יהודה ושומרון, או בהעברת שטחי B לסטטוס של שטחי C, כלומר – שטחים באחריות צבאית ואזרחית ישראלית, תוך ביטול האחריות האזרחית הפלסטינית עליהם. בפני ישראל גם עומדת האפשרות לקבל החלטה על סיפוחם של גושי ההתנחלויות הגדולים באזור יהודה ושומרון. לא ברור כיצד מהלכים כאלו, אם יוחלט בסופו של דבר לנקוט אותם בפועל, יתקבלו על ידי הממשל האמריקאי ועל ידי המחנה המתון והפרגמטי במערכת הערבית, בדגש על מצרים, סעודיה, ירדן ואיחוד האמירויות. ביכולתה של ישראל להסביר את נקיטתם בנימוקים ביטחוניים כבדי משקל הנוגעים להכרח, מבחינתה, לספק הגנה ולאבטח את מאות אלפי הישראלים המתגוררים בהתנחלויות.

יש להניח כי בישראל נבחנת גם האפשרות לנקוט צעדי מחאה ממשיים נגד המדינות שהכירו במדינה פלסטינית. במסגרת זו, יכולה ישראל לבטל אשרות כניסה לרמאללה עבור דיפלומטים ממדינות אלו, לסגור קונסוליות שלהן בירושלים ובמיוחד את זו של צרפת, שהובילה את המהלך להכרה קולקטיבית במדינה פלסטינית. יש לצפות לכך שצרפת לא תעבור בשתיקה על מהלך כזה ותנקוט בתגובה מצידה כלפי ישראל, בדמות צעדי ענישה ותגמול.

נוכח התמשכות המערכה נגד חמאס ברצועת עזה וחזרת הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום הבינלאומי, מצאה צרפת בעיתוי הנוכחי, ביוזמה משותפת עם ערב הסעודית, שעת כושר כדי לקדם בפועל את תמיכתה בחזון הקמת מדינה פלסטינית. אולם הצטרפותן של מדינות נוספות ל-144 המדינות שכבר הכירו בעבר במדינה פלסטינית, היא בעיתוי הנוכחי נטולת משמעות מעשית, לפחות כל עוד ישראל מתנגדת למהלך ותציב עצמה כבלם בלתי עביר בפני מימושו בפועל. יחד עם זאת, העובדה שבין המדינות התומכות בהכרה במדינה פלסטינית ניתן למצוא מעצמות מערביות כמו צרפת ובריטניה, הנמנות על החברות הקבועות במועצת הביטחון, מגבירה את עוצמת האתגר שבפניו ניצבת ישראל ומחריפה עוד יותר את הבידוד שאליו נקלעה בזירה הבינלאומית.

עמנואל מקרון מכריז על הכרה במדינה פלסטינית בנאומו האחרון באו״ם