הבחירות בארה"ב בשנתה ה-248 הן בחירות על דרכה המתנדנדת של המעצמה הגדולה בעולם. בתחילת כהונתו של הנשיא הקודם, ששואף גם להיות הנשיא הבא, דונלד טראמפ, הוא התגרה בלא מעט מדינות, כולל ידידות ותיקות של הדמוקרטיה הגדולה בעולם, כמו גרמניה. טראמפ הטיח בקנצלרית אנגלה מרקל שהיא חייבת להעלות את תקציב הביטחון שלה ובאיחוד האירופי בכלל. למה זה איכפת לטראמפ? כמובן שהמספרים לא משקרים והוא, כמו רבים מהרפובליקנים יודעים לקרוא אותם היטב: בעוד ארה"ב מקצה כטריליון דולרים בשנה לביטחון, שהם כ-4% מהתל"ג שלה, גרמניה מקצה לביטחון 1.3% מהתל"ג שלה. במספרים אבסולוטיים סין, מספר 2 בהוצאה הביטחונית בעולם, מוציאה שליש מההוצאה הביטחונית של ארה"ב, שגם בשיעורים מהתל"ג מדובר בשיעור נמוך יותר משל ארה"ב.
ברור שהעולם המערבי מרשה לעצמו להוציא פחות על ביטחון מתוך הסתמכות על ארה"ב, שוודאי תיחלץ להגנתן במקרה של איום מצד הדיקטטורות האורבות להן. ובשעה שארה"ב מוותרת על צמיחה לטובת הביטחון, הן חוגגות, כאילו אין איומים בעולם.
זוהי רק סוגיה אחת מיני רבות שמצביעה על הפערים הגדולים מאוד שבין שתי תפיסות העולם המרכזיות שם. טראמפ היה גם זה שהחל עימות חזיתי עם סין ולהבדיל עם טורקיה. הוא דרש מסין לאכוף את זכויות היוצרים ולהגן על זכויות הקניין וזכויות היוצרים של התעשייה האמריקנית. מטורקיה הוא דרש נאמנות לברית נאט"ו ולא היסס לאיים עליה, כפי שניתן לקרוא כאן במאמרו של ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ג'ו ביידן, אחריו, פייס את טורקיה ואף הזמין את נשיאה לבית הלבן – הזמנה שלא יצאה לפועל בשל פתיחת מלחמת "חרבות ברזל" והתבטאויותיו בעד החמאס ונגד ישראל ואמריקה.
טראמפ עיקר את עיקרי תוכנית הבריאות שהנהיג הנשיא הקודם לו, ברק אובמה, תוכנית שכשלה – הגדילה את ההוצאה הציבורית והורידה את רמת השירותים הרפואיים לכולם.
האם עדין מדובר במובילת החופש בעולם?
אמריקה מציינת 248 להיווסדה. זוהי האומה הראשונה שקמה סביב רעיון – לא מכנה משותף אתני, לא היסטוריה משותפת – רעיון. והרעיון הזה הוא לא המצאה של המהפכה האמריקנית, אך הוא לא במקרה צמח יחד עם המהפכה התעשייתית.
זרעי הרעיון נטמנו על ידי היוונים הקדמונים, שמימשו את רעיון חירות הפרט, העברת הכוח לעם, באמצעות הבחירות הישירות, החוק האחיד לכולם והאכיפה לכיבוד החוק. בהמשך הרפובליקה הרומית שכללה את הרעיון היווני והנהיגה שלטון דמוקרטי משגשג במשך 200 שנה.
האימפריה הביזנטית שיכללה את הרעיון הזה יחד עם ערכים יהודים ונוצריים – רעיון שנמשך ברפובליקה של ונציה. הרפובליקה ההולנדית במאה ה-17 המשיכה באותה הדרך של חופש הפרט, שבא לידי ביטוי בשלטון קפיטליסטי, כפי שביטאו רוסו, מונטסקייה, ג'ון לוק ואדם סמית'.
ג'מס היקמן, קצין מודיעין אמריקני, היסטוריון צבאי ואשף השקעות מסביר שארה"ב לא התחילה מאפס, היא שאבה ממורשת אינטלקטואלית בת אלפיים שנה.
לא במקרה רעיונות של דמוקרטיה וחופש צמחו באימפריות האלה – הן הבינו שאין דרך לשלוט באוכלוסייה הטרוגנית בכוח ולכן צריך למצוא שלטון שיאפשר חופש לפרט, מוביליות חברתית ואפשרות ביטוי לכל קהילה. זו גם הסיבה לכך שהקומוניזם, שהיה חביב על רבים מדור המייסדים של ישראל, לא יכול היה לעבוד כאן. הדמוקרטיה מאפשרת חיים בקיבוץ, במושב, בקהילה חרדית ובכל דרך חיים אחרת שהפרט וקבוצה אתנית, או אחרת, בוחרים לחיות.
הכל "הכי גדול", גם החוב
עובדתית, הדמוקרטיה החופשית, המכבדת את זכויות הקניין, זכויות הפרט, היא גם זו שהביאה להדברת הרעב ולשגשוג בעולם. ארה"ב קלטה פליטים שהגיעו אליה מחוסרי כל, שלא הכירו את שפתה, רבים מהם היו פושעים נמלטים, כאלה שכשלו במדינותיהם ונסעו רחוק מבתיהם להתחיל חיים מחדש. לא חיכתה להם שם שום מערכת רווחה, או סל קליטה. אבל "הכסף היה על הרצפה", כמו שרבים מהם אמרו. הכוונה היא שאף אחד לא הפריע להם להקים עסק ולהרוויח כסף. עד מהרה הם שלחו כספים למשפחותיהם במדינות שנחשבו הרבה יותר חזקות מארצות הברית.
ביום הולדתה ה-248 ארצות הברית של אמריקה נמצאת במשבר. בעיקר החוב העצום שלה, האינפלציה, הריבית הגבוהה שמעיבה על הצמיחה שם, הירידה בפטריוטיזם שבאה לידי ביטוי בירידה דרסטית בנכונות להתגייס לצבא.
לכן הבחירות הבאות בארה"ב הן בחירות קריטיות לארה"ב – הן בחירות על הערכים הבסיסיים של אמריקה. על הפרק עומדת התפיסה הקפיטליסטית מול מדיניות רווחה, כפי שהיה במערכות הבחירות האחרונות בהן הדמוקרטים ביקשו לחזק את תוכניות הבריאות לציבור, תקציב הביטחון, היחסים עם סין, רוסיה ומדינות הטרור… הבחירות של אמריקה משפיעות על העולם כולו, כי אמריקה היא עדין מעצמה מכל בחינה שהיא: התוצר של ארה"ב הוא הגבוה בעולם ואחריה סין הענקית שהתל"ג שלה הוא פחות ממחצית משל ארה"ב וזהו הסיפור הגדול של ההצלחה, שלמרות כל האתגרים היא עדין מעצמה עולמית בלתי מעורערת.
