מלחמת "חרבות ברזל" – שאליה יצאה ישראל בתגובה למתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על היישובים הישראליים במרחב עוטף עזה – הובילה לפגיעה קשה גם ברשות הפלסטינית והחלישה מאוד את מעמדה הציבורי. בפועל, ניצבת היום הרשות הפלסטינית בפני צומת דרכים גורלי כאשר נתיב אחד עלול להוביל אותה להתפרקות ולקריסה ואילו הנתיב האחר עשוי לקדם אותה להיערכות ולהתארגנות מחדש.
הרשות הפלסטינית הוקמה מתוקף "הסכם קהיר", שנחתם ב־4 במאי 1994 בבירה המצרית בחסותו של נשיא מצרים דאז, חוסני מובארכּ ובהשתתפות ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ויו"ר אש"פ (הארגון לשחרור פלסטין), יאסר ערפאת. במסגרת ההסכם, שזכה לכינוי "עזה ויריחו תחילה", הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלסטיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור, וכן על העברת רצועת עזה ואזור יריחו לאחריות שלטונית פלסטינית. ההסכם נחתם במעמד ארצות הברית, רוסיה ומצרים כעדות.
בטקס החתימה התרחש אירוע יוצא דופן שהעמיד בספק את סיומו המוצלח וכמעט שהביא לביטולו. היה זה כאשר רבין הבחין בכך שערפאת נמנע מלחתום על המפות המצורפות להסכם. רק לאחר שהוכרזה הפסקה במהלך הטקס, ובעקבות לחץ על ערפאת, במיוחד מצד הנשיא מובארכּ – שניכר היה בו שהוא כועס מאוד, עד כדי כך ששיגר לעבר ערפאת קללות נמרצות – נאות בסופו של דבר מנהיג אש"פ לחתום על המפות. את החתימה ליווה במהלך שהביע התרסה מצדו, כאשר רשם עליהן הערה בכתב ידו.
מאז הקמתה של הרשות הפלסטינית הפך פת"ח – החשוב, הגדול והדומיננטי מבין הארגונים הפועלים תחת המטרייה הארגונית של אש"פ – למפלגת השלטון ורבים מפעיליו מאיישים תפקידים מרכזיים במנגנוניה האזרחיים והביטחוניים.
הקשיים והאתגרים הרבים שעימה התמודדה הרשות במשך שלושים השנים מאז הקמתה, הציבו מכשולים לתפקודה התקין ואיימו לא רק על יציבותה אלא אפילו על עצם קיומה. בנוסף, העובדה שסבבי המשא ומתן שהתקיימו לפרקים בין ישראל לבין אש"פ במסגרת תהליך אוסלו נקלעו למבוי סתום ולא הביאו לתוצאות המקוות, הובילה לכך שלא ניתן היה לקדם את מימושם של ההסכמים החתומים נוכח חילוקי הדעות המהותיים בין שני הצדדים.
אחד המכשולים העיקריים שעמדו בפני ההתקדמות במשא ומתן המדיני היה המשך פעולות הטרור נגד יעדים ישראליים. זאת, כאשר הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה כמעט שלא נוקפים אצבע ועומדים בפועל חסרי מעש נוכח הפיגועים. יתר על כן, הנהגת הרשות, בראשות ערפאת, אף עודדה פעולות טרור אלו.
מהלומת יוני 2007
המפנה המשמעותי, הדרמטי והבולט ביותר בתהליך ההיחלשות וההתפרקות של הרשות הפלסטינית, התרחש ביוני 2007. היה זה כאשר פעילי חמאס השתלטו על רצועת עזה בכוח הזרוע תוך סילוקם של פעילי פת"ח והרשות מן האזור. האירוע, שכונה בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית "ההפיכה נגד הלגיטימיות", התבצע תוך שימוש באלימות קשה כאשר חלק מפעילי פת"ח ואנשי הרשות נזרקים מגגות הבניינים הגבוהים בעיר עזה אל מותם.
באותם ימים כיהנתי כיועץ לשר הביטחון לעניינים ערביים, ואני זוכר היטב את פנייתו הטלפונית הבהולה אליי של בכיר מנגנון המודיעין הכללי המצרי, גנרל בורהאן חמאד, ששימש כיועץ למנגנוני הביטחון הפלסטיניים ברצועת עזה. חמאד ביקש ממני לדאוג לחילוצו מעזה ולאפשר לו לחצות בבטחה את מעבר רפיח אל הצד המצרי, ומובן שבנסיבות באותה עת מבצע שכזה היה בגדר תרחיש לא ריאלי. בסופו של דבר, הועבר הקצין המצרי במכוניתו של ראש ממשלת האחדות הפלסטינית, איסמאעיל הנייה, למעבר רפיח ודרכו חצה אל הצד המצרי.
כתוצאה מההשתלטות הכוחנית והאלימה של חמאס על רצועת עזה, התפתחה בזירה הפלסטינית מערכת שלטונית דו-ראשית: רשות פלסטינית באזור יהודה ושומרון ושלטון של חמאס ברצועה. הפיצול הזה והתפתחותה של מערכת שלטונית דואלית, הובילו לכך שהרשות – לראשונה מאז תחילת המשא ומתן עם ישראל במסגרת תהליך אוסלו – איבדה למעשה את בלעדיות הייצוג של העם הפלסטיני. יתרה מזאת, ההשתלטות על רצועת עזה הייתה מבחינת חמאס בגדר שלב נוסף בדרך למימוש יעדיה האסטרטגיים שהתמקדו בקריאת תיגר על הדומיננטיות של אש"פ בהנהגת העם הפלסטיני, ובחתירה להגיע לעמדת השפעה על עיצוב האסטרטגיה הפלסטינית, בעיקר בכל הקשור לעימות עם ישראל.
במהלך השנים האחרונות, כחלק מהתהליך שהחל עם השתלטות חמאס על הרצועה, מתאפיינת הרשות הפלסטינית כגוף חלש וכמעט לא רלוונטי בהקשר המדיני. זאת, נוכח האיום הנמשך עליה מצד חמאס כגורם השלטוני ברצועה ולאחר שהתבסס גם באזור יהודה ושומרון. בהקשר זה חשוב להדגיש כי כל הנסיונות והמאמצים שנעשו מאז יוני 2007 לקדם פיוס בין-ארגוני במערכת הפלסטינית, העלו חרס והסתיימו בכישלון חרוץ.
כפועל יוצא מן הפיצול בזירה הפלסטינית, התקבע בשנים האחרונות באופן ברור ומובהק מעמדה של הרשות כגורם לא רלוונטי בכל הקשור לניהול דיאלוג מדיני עם ישראל או להסדר עתידי ברצועת עזה.
מפסידים בשדה התקשורתי
באזור יהודה ושומרון עומדת הרשות הפלסטינית בפני אתגרים בעייתיים, אשר באים לידי ביטוי בחוסר יכולת לממש שליטה יעילה ואפקטיבית בכל המרחב, ובמיוחד במחנות הפליטים. על רקע זה, ניכר לאחרונה מאמץ מצדה לבסס מחדש את שלטונה גם במקומות שבהם הייתה לאורך שנים בחזקת נוכח-נפקד וכך אנו עדים במהלך השבועות האחרונים לעימות אלים בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לבין ארגוני הטרור האסלאמיים, במיוחד במחנה הפליטים בג'נין.
סביר להניח ש"ביום שאחרי" המערכה שמנהלת ישראל נגד חמאס, תעשה הרשות הפלסטינית מאמץ מדיני-דיפלומטי לחדש את מעמדה כגורם שלטוני רלוונטי ובעל השפעה גם ברצועת עזה. צפוי שהפעילות בתחום זה תתמקד בקיום מגעים נמרצים מצדה מול ארצות הברית, האיחוד האירופי, מצרים וסעודיה. זאת, במגמה להביא לשילובה של הרשות במתארים השונים של מתכונת ההסדר שיגובש בכל הקשור לעתיד השליטה ברצועת עזה וניהולה.
נוכח האתגרים הניצבים בפני הרשות בשנים האחרונות, ובפרט בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", קוראים פעילי פת"ח שעמם קיימתי לאחרונה שיחות אישיות – כמו גם קולות הנשמעים ברחוב הפלסטיני – לשינוי פרסונאלי בהנהגה ולהצבתם של אישים חדשים בדרג מקבלי ההחלטות. הפלסטינים גם מקווים שהרשות תלמד ותפיק לקחים מהשפעותיה של המלחמה שניהלה ישראל נגד חיזבאללה בלבנון ומסילוק שלטונו של בשאר אל-אסד בסוריה.
הצורך בשינוי פרסונלי בדרג ההנהגה הבכיר של הרשות הפלסטינית מקבל לאחרונה ממד של דחיפות נוכח גילו המבוגר של העומד בראשה, מחמוד עבאס (המוכר בכינוי הרווח "אבו מאזן") בן ה-89. בנוסף לתפקידו כנשיא הרשות, מכהן עבאס כיושב ראש הוועד הפועל של אש"פ וכמנהיג תנועת פת"ח ומפאת גילו מתרבות העדויות על כך שהוא מתקשה להפנות את כל מרצו וכוחותיו כדי להוביל מהלך של רפורמות ובנייה מחדש של מוסדות הרשות ומנגנוני הביטחון שלה.
בשבועות האחרונים, כאמור, נמצאת הרשות בעיצומה של מערכה נגד ארגוני הטרור הפועלים בעיר ג'נין ובמיוחד במחנה הפליטים שלה. פעילות זו מתמקדת כנגד מחבלים הנמנים בעיקר על שורות חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פועלים מזה חודש ימים לבסס במרחב ג'נין חוק וסדר ציבורי, לאחר שהיה נתון בשנים האחרונות לשליטתם הכמעט בלעדית של גורמי הטרור. כתוצאה מהעימותים שהתרחשו באזור יהודה ושומרון ובמיוחד במחנות הפליטים, התפתחו בשטח איים טריטוריאליים הנתונים בפועל תחת שליטה של ארגוני הטרור האסלאמיים.
המבצע בגזרת ג'נין מלווה בשבועות האחרונים בסיקור תקשורתי מצד הרשות הפלסטינית, שבו בולט במיוחד תא"ל (עמיד) אנוואר רג'ב, שמונה לאחרונה כדובר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים על ידי מאג'ד פרג', העומד בראש מנגנון המודיעין הכללי. רג'ב, שהיה מזוהה בעבר כפעיל של ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, שירת קודם לכן כקצין במנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני.
אתגר נוסף של הרשות הוא בשדה הקרב התודעתי, לאחר שערוץ "אל-ג'זירה" פתח במערכה הסברתית-תקשורתית נגדה בתגובה לפעולות מנגנוני הביטחון שלה. גילויי המחאה מצד הערוץ הקטארי והסיקור השלילי שהוא מעניק לאירועים, הניעו את התובע הכללי ברשות להגיש תביעה משפטית נגד הערוץ במאמץ לקדם הלכה למעשה את הוצאתה לפועל של ההחלטה בעניין מניעת שידוריו מרמאללה, באמצעות כוח משטרתי. מהלך זה נתן ביטוי לחוסר יכולתה של הרשות הפלסטינית להתמודד בהצלחה בעימות תקשורתי חזיתי מול "אל-ג'זירה" הפופולרי.
לקראת סוף עידן עבאס?
החלטתה של הרשות להתחיל לפני כחודש ימים במבצע נגד ארגוני הטרור האסלאמיים במחנה הפליטים בג'נין, הציבה בפני מנגנוני הביטחון הפלסטיניים אתגר בעייתי, מורכב ולא פשוט כלל ועיקר. זאת, נוכח התמיכה הרחבה בארגונים האסלאמיים הפועלים במרחב ג'נין נגד מנגנוני הביטחון. האחרונים פועלים בעיתוי הנוכחי נגד גורמי הטרור בנפת ג'נין תחת הסיסמא "השמירה על הביטחון ועל השלום הציבורי". בעימותים שהתרחשו במקום נפלו חללים משורות מנגנוני הביטחון, בהם בלט במיוחד איש מנגנון הביטחון הכללי, רשיד שאקו. מבין האזרחים הפלסטיניים שנהרגו לאחרונה במחנה הפליטים בג'נין בלטה העיתונאית שד'אא סבאע', שמשפחתה הפנתה אצבע מאשימה לעבר מנגנוני הביטחון כאחראים למותה.
התמשכות המבצע במחנה הפליטים תוך כדי הסלמה בחילופי האש, איפשרה לגורמים אופורטוניסטים לרכוב על הגל ולנצל את האירועים כדי להסית את הרחוב הפלסטיני, להעצים את גילויי המחאה ולהגביר את הביקורת נגד הרשות. זאת, תוך העלאת הדרישה לעריכת חילופי גברי בהנהגה הנוכחית.
דרישה זאת לשינוי פרסונלי בקו הראשון של ההנהגה הפלסטינית עומדת היום בראש סדר היום הציבורי בזירה הפלסטינית. היא באה בעיתוי של חילופי משמרות בהנהגה האמריקאית לקראת התייצבותו של דונלד טראמפ כנשיא החדש-ישן של ארצות הברית החל מ־20 בינואר 2025. בנוסף לכך, מוצגת דרישה זאת גם על רקע עמדתן של מדינות במחנה הערבי המתון, שאינן מסתירות את עניינן בהחלפתו של מחמוד עבאס כנשיא הרשות.
ההתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית, לצד האירועים הדרמטיים המתרחשים במדינות האזור, בדגש על הפלת משטר אסד בדמשק ועלייתו של שלטון חדש בראשותו של אחמד א-שרע (הידוע בכינויו "אבו מוחמד אל-ג'ולאני"), עשויים בהחלט לקדם שינויים דרמטיים בקו הראשון של ההנהגה הפלסטינית. למותר לציין, כי תרחיש בכיוון זה מחייב את ההנהגה הישראלית, צה"ל ויתר כוחות הביטחון למעקב צמוד ושוטף אחרי המתרחש, זאת כבסיס לקבלת ההחלטות המתחייבות כדי להבטיח את האינטרסים הביטחוניים-אסטרטגיים של ישראל.