יושב ראש מפלגת "ישראל ביתנו", חבר הכנסת אביגדור ליברמן, חשף בראיון שהתקיים עמו ברשת ב' של קול ישראל ב-5 ביוני, כי מערכת הביטחון העבירה בחודשים האחרונים עשרות עד מאות רובי קלצ'ניקוב ואקדחים "לכל מיני חמולות בעזה, חלקן מזוהות עם דאעש". סיוע זה, שהועבר לטענתו למשפחות פשע ברצועה, בוצע בפועל בהובלת שירות הביטחון הכללי, בהמלצת צה"ל ובאישורו ועל פי הנחיותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת, מבלי שעבר קודם לכן כמתחייב את הליך האישור מצד הקבינט.
ליברמן הוסיף וקבע כי הסיוע הועבר "כפי שבעבר ניסה נתניהו לבנות את חמאס כמשקל נגד לרשות הפלסטינית. עכשיו הוא בונה את דאעש כמשקל נגד לחמאס". בלשכתו של נתניהו לא הכחישו את הדברים ומטעמו של ראש הממשלה נמסר כי "ישראל פועלת להכרעת חמאס בדרכים שונות ומגוונות, על פי המלצתם של כל ראשי מערכת הביטחון".
בפועל, הכתובת שאליה העבירה ישראל את הנשק, שנתפס על ידי כוחות צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, היא כוח פלסטיני חדש המונה כמה מאות חמושים (חלקם אסירים משוחררים מבתי הכלא של חמאס), פועל במרחב רפיח ובמיוחד בחלקה המזרחי של העיר הדרומית ונושא את השם "הכוחות העממיים". בראש הכוח עומד יאסר אבו שבאב, יליד רפיח, בן 32, המשתייך לשבט הבדואי א-תראבין – אחד הגדולים ברצועת עזה (בני השבט מתגוררים גם בחצי האי סיני ובנגב). בתחילה כינה אבו שבאב את הכוח בשם "היחידה ללוחמה בטרור", אך מאז 10 במאי השנה הוא מוצג בשם החדש – "הכוחות העממיים". הפעילים בכוח חמושים ברובי סער, לובשים מדים שעליהם מוטבע דגל פלסטין עם הכיתוב באנגלית counter terrorism unit, והם פרוסים, כאמור, בעיקר במרחב העיר רפיח, סמוך למעבר כרם שלום.
ישראל מאתגרת את חמאס מבפנים
קורות חייו הבוגרים של אבו שבאב כוללים מרכיבים של פעילות טרור נגד ישראל (שיגור רקטות), קשרים עם דאעש וגם היסטוריה של מעורבות בעבירות פליליות. עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה אבו שבאב אסיר בבית הסוהר של חמאס בעזה בשל עבירות גניבה וסחר בסמים אך השתחרר בחסות תקיפה של צה"ל על מתקני ביטחון של ארגון הטרור בתחילת המלחמה. בנובמבר אשתקד ביצע חמאס ניסיון סיכול ממוקד לאבו שבאב במתחם בית החולים האירופי בח'אן יונס, אך הוא לא נפגע והצליח להימלט, בעוד שניים מעמיתיו ובהם אחיו, פתחי, נהרגו במארב המתוחכם שהוצב להם.
מכלל המידע, כפי שדווח לכותב שורות אלו ממקורות נגישים בעזה וברמאללה, עולה כי המיליציה החמושה של אבו שבאב אכן פועלת בחודשים האחרונים בתיאום עם ישראל, במרחב שנמצא בשליטה מבצעית של כוחות צה"ל באזור המזרחי של רפיח. החברים במיליציה זו ממלאים במיוחד משימות של אבטחת שיירות הנושאות סיוע הומניטרי למתחמי החלוקה שלו בדרום הרצועה.
מנגד, מזכר פנימי של האו"ם שדלף לאחרונה לעיתון "וושינגטון פוסט", הגדיר את אבו שבאב כ"גורם המשפיע ביותר מאחורי ביזה שיטתית של סיוע, בחסות פסיבית, גם אם לא פעילה, של צה"ל". בתקשורת הערבית גם דווח כי פעילים בהתארגנות סייעו לפלסטינים תושבי העיר ח'אן יונס להתפנות מערבה לאזור המוואסי, בעקבות הודעות הקוראות לעשות זאת מצד דובר צה"ל בשפה הערבית.
העברת הנשק מצד ישראל לחבורת אבו שבאב נועדה מבחינת מערכת הביטחון לאתגר את חמאס – להעצים את הלחץ על הארגון, להגביל את השפעתו ולהצר את צעדיו ברמת השטח. ואכן, בהתייחסות פומבית לאמצעי התקשורת מצד נתניהו למהלך זה נמסר כי הוא התקבל בהמלצת גורמי הביטחון. "מה רע בזה? זה מציל חיים של חיילי צה"ל", אמר ראש הממשלה. לצד זאת, הוא מתח ביקורת ישירה ונוקבת שכוונה אל ליברמן, כאשר טען כי ההדלפה מצדו בנושא "עשתה רק טוב לחמאס", וקבע כי "זה לא אכפת לו וזה חמור מאוד".
פעילי כוח אבו שבאב תקפו את חמאס וטענו שאיבד לגיטימציה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי לאחרונה בהפגנות נגד הארגון במקומות שונים ברצועת עזה בהשתתפות מאות פלסטינים. הם טענו כי חמאס מעוניין בהמשך הביזה של הסיוע ההומניטרי וכי הוא ממשיך להוביל "להרס ולחורבן". כמו כן, הודיעו שחלק נרחב במזרח העיר רפיח טוהר, וכי כעת מתגוררות בו מאות משפחות פלסטיניות שחזרתן למקום מתואמת עם "הלגיטימציה הפלסטינית" – אמירה המרמזת לכך שחבורת אבו שבאב פועלת בהתאם להנחיות המועברות אליה על ידי הרשות הפלסטינית ובתיאום עמה.
חמאס קורא "לרדוף את הממשלה האמריקאי"
בכרוז שהופץ על ידו ב-8 ביוני, מתייחס חמאס לפעילות המיליציה של אבו שבאב, מבלי לציין אותה במפורש בשמה. הוא קורא בנוסח הכרוז לבני העם הפלסטיני שלא ללכת שולל אחר הבטחות שווא מצד "הכיבוש הציוני, או שכירי חרב" ומזהיר מפני "היענות לתוכנית האויב הציוני ליצירת גופים חשודים ומשתפי פעולה כתחליף לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם".
מעבר לכך קובע חמאס כי מרכזי החלוקה של מזון עבור הפלסטינים, המופעלים על ידי האמריקאים, נועדו להחליף את סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם ולהביא לחיסול השאיפות הלאומיות הפלסטיניות, על ידי הפיכתן לבעיה הומניטרית גרידא. כך, תוכל ארה"ב, לטענת חמאס, להביא להגירה כפויה ולטיהור אתני תוך "ריקון רצועת עזה מתושביה כדי לממש את תוכניתו של הפושע טראמפ". חמאס קורא "לכל הארגונים החוקיים והמשפטיים הבינלאומיים והערביים ולכל חופשיי העולם לרדוף את הממסד האמריקאי הלא אנושי הממלא תפקיד ביטחוני ומודיעיני שלילי, שהביא למותם של 126 מבני עמנו הסובלים מרעב נוכח המצור הציוני הנפשע".
בנוסף לכך, קורא חמאס "להפעלת לחץ על הישות הציונית והממשל האמריקאי כדי להחזיר את חלוקת המזון באמצעות הארגונים הבינלאומיים השייכים לאו"ם, ובראשם סוכנות הסעד והתעסוקה, שכן היא היחידה המסוגלת לממש משימה זאת באופן שישמור על הכבוד והאנושיות של בני עמנו בעזה". הכרוז נחתם בקביעה כי יש בידי ההתנגדות הפלסטינית "הכוח והנחישות להכות בכל העוצמה את ידיו של כל גוף או אישיות שיישא וייתן עם תכניות האויב… וכל משתפי הפעולה, הסוכנים והכנופיות החמושות הנפשעות יהיו מטרה חוקית לגורמי ההתנגדות".
אבו שבאב מצהיר על "שאיפות לאומיות"
בהודעה ראשונה בקולו שארכה כארבע דקות, פנה אבו שבאב אל העם הפלסטיני והדגיש כי "יש דבר אחד שאנו צריכים להתמקד בו וזה להגן על בני עמנו מפני הטרור של חמאס, מפני השליטה הבלתי מקובלת שלהם על הציבור ומפני סירובם לוותר על השלטון". הוא הבהיר כי אין לו קשר עם אף מדינה או ארגון בינלאומי, וקבע כי אנשיו מקיימים קשרי שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית המבוססים על "האינטרס העליון של העם הפלסטיני".
בכל הקשור ליחסים עם ישראל ציין אבו שבאב כי לא מתקיימות פגישות עם קציני צה"ל וכי "אם יש תיאום כלשהו, מטרותיו הומניטריות לטובת העם באזורים המזרחיים של רפיח ובאמצעות ערוצי תיווך". בנוסף לכך קבע כי פעילי חמאס ביצעו מעשי טבח שבהם נהרגו "קרוב ל-25 בני אדם חפים מפשע, כולל ילדים, נשים ומוגבלים". הוא הצביע על דרישתו "לפתוח מסדרון בינלאומי (למרחב רפיח) שיבטיח חזרה של עשרות אלפים ללא פגע בפיקוח בינלאומי", וציין בהקשר זה כי "אנו מבצעים בדיקה ביטחונית בסיוע המודיעין הפלסטיני (של הרשות הפלסטינית), שמשתף איתנו פעולה כדי להבטיח שטרוריסטים לא ייכנסו להרוס את תכנית השחרור מחמאס".
אבו שבאב גם הדגיש כי הכוח בראשותו זקוק לתמיכה צבאית כדי לחמש מתנדבים חדשים הפועלים בשירותיו וכדי לאמן אותם. הוא חתם את ההודעה בקביעה לפיה "יש לנו שאיפות לאומיות גדולות לתפוס אזורים נוספים שחמאס שולט בהם בכוח הנשק וכדי לשחרר את האדם מן הדיכוי הזה ולהשיג כבוד. אנו תולים תקווה בבני החורין בעולם ובכל המאמינים בצדק ובכבוד, כי יעמדו לצדנו".
מיד לאחר חשיפתה הפומבית של ההתארגנות החדשה של אבו שבאב, נמנעה הרשות הפלסטינית מהבעת עמדה רשמית ביחס אליה. אולם לחתום מעלה נודע כי אישים בצמרת הרשות, ובמיוחד כאלה המקורבים לנשיא מחמוד עבאס, האיצו בו להביע עמדה פומבית ברורה וחד משמעית נגדה. כאשר נחשף שיתוף הפעולה מצד ההתארגנות החדשה עם ישראל והפך לנחלת הכלל, גלוי ופומבי, בעקבות הצהרתו של ליברמן, לא היה ספק כי מדובר בקבוצה חמושה המגויסת בשירותה של ישראל ובקידום האינטרסים הביטחוניים שלה ברצועת עזה.
משליטה מוחלטת לכרסום במעמד הציבורי
פעילותה של ההתארגנות החדשה מהווה עדות מוחשית לחוסר יכולתו של חמאס לקיים בנסיבות הנוכחיות – ועל רקע הלחץ הצבאי הנמשך של כוחות צה"ל – שליטה מלאה ואפקטיבית בשטח תוך אחריות לשמירת הביטחון והסדר הציבורי. דבר זה פוגע במעמדו הציבורי של הארגון ומכרסם במידת הלגיטימיות שלו ברחוב הפלסטיני. חמאס, בעקבות המהלומות שהוא סופג לאחרונה מכוחות צה"ל, נקלע למצב שבו הוא נדחק לפינה כאשר כוחו הציבורי הולך ומתכרסם ובנסיבות אלו הוא מנסה להתמודד עם ההתארגנות החדשה, הן בהצהרות מאיימות והן בניסיונות לפגוע פיזית בפעילים ובתומכים המתייצבים לימינה.
חמאס מפגין עמדה מאוחדת וחד משמעית כלפי ההתארגנות החדשה של אבו שבאב, שפעילותה מציבה איום ישיר על מעמדו של הארגון בשטח ומגבירה את הלחץ המופעל עליו. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד עתה, בנסיבות שבהן הוא מתמודד עם דרישות גוברות למתן ולהגמיש את עמדותיו, באופן שיאפשר בסופו של דבר להגיע להסכמות קונקרטיות עם ישראל בעניין הפסקת האש ושחרור החטופים.
כאמור, פעילותם של "הכוחות העממיים" של אבו שבאב מצביעה על היחלשות האחיזה השלטונית של חמאס ברצועה והשליטה הביטחונית שלו אלא שבפועל, החשיפה הפומבית-תקשורתית של פעילות זו בחסותה ובסיועה של ישראל, הייתה בעלת משמעות שלילית מבחינתה. זאת, משום שפעילות המיליציה של אבו שבאב מבלי שתקושר בדרך זו או אחרת לישראל, הייתה מאפשרת לה להמשיך ולפעול באופן דיסקרטי-חשאי כגוף עצמאי בשטח. בנסיבות אלה, לא הייתה נמתחת עליה ביקורת נוקבת ברחוב הפלסטיני כמי שקשורה, משתפת פעולה ומהווה למעשה מעין שלוחה קדמית בשטח של "האויב הישראלי".
פעילות המיליציה החדשה של אבו שבאב מחייבת את חמאס להתמודד מולה גם ברמה התקשורתית הפומבית. על רקע זה בולטת במיוחד הודעה מטעם חמאס על מעצרו ב-10 ביוני של עיסאם א-נבאהין, שהוצג כסגנו של אבו שבאב, לחם בשורות דאעש במצרים ואסיר לשעבר בבית הסוהר של חמאס בעזה (לשם נשלח לאחר שהואשם ברצח שוטר) שהצליח להימלט מן הכלא בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל.
אין הבטחה לתמיכה אוטומטית בישראל
שאלת הקשר של ההתארגנות החדשה לרשות הפלסטינית הינה סוגייה המחייבת הבהרה והתייחסות. בהתבסס על מידע שהועבר לכותב מאמר זה ממקורות פלסטיניים מהימנים ונגישים, מתקיים קשר של זיקה ומעורבות ואפילו סיוע המועבר מגורמים ברשות הפלסטינית, רובם ככולם ממוצא עזתי, ל"כוחות העממיים" בהנהגת אבו שבאב. בהקשר זה ניתן להצביע על מחמוד אל-הבאש, יועצו לעניינים אסלאמיים של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ועוזרו של אל-הבאש, ח'אלד ברוד. ניתן להסביר את הקשר המתקיים מצד גורמים ברשות הפלסטינית עם "הכוחות העממיים" של אבו שבאב בניסיון לגבש בשטח כוח עממי חזק שיתייצב מול שלטון חמאס ויקדם השתלטות מחודשת שלה על רצועת עזה. החשיפה הפומבית של הקשר שמקיימים "הכוחות העממיים" עם ישראל ועם גורמים פלסטיניים רשמיים, שאינם נהנים מאהדה ציבורית ברחוב הפלסטיני, עשויה ככל הנראה להניע בקרוב את מחמוד עבאס להתנער פומבית מן ההתארגנות החדשה ולנקוט עמדה ברורה וחד משמעית יותר נגדה.
על פי טענות המתפרסמות בהודעות לתקשורת מטעם חמאס, מעורבים גורמי מודיעין של מדינה ערבית באימון פעילים של התארגנות אבו שבאב ובהעברתם אליה של סיוע כספי, כלי רכב ואמצעי לראיית לילה. בסרטון שהתפרסם ברשתות החברתיות אף נראה פעיל בהתארגנות אבו שבאב מתעד עצמו כמי שעומד לצד רכב הנושא לוחית זיהוי של איחוד האמירויות.
מידע במידת מהימנות גבוהה שהגיע לידי מלמד כי גם אנשי עסקים וסוחרים ברצועת עזה נמנים על התומכים בהתארגנות של אבו שבאב. זאת משום שפעילותה בשטח עשויה לאפשר להם לנצל את הסיוע ההומניטרי כדי להפיק רווחים ממכירתו בקרב האוכלוסייה ובמחירים מופקעים.
התמיכה שמושיטה ישראל כיום ל"כוחות העממיים" של אבו שבאב מעוררת בזיכרון הקולקטיבי דוגמאות דומות מן העבר, שבהן הועבר מצדנו סיוע צבאי ייעודי לגורמים שונים במזרח התיכון, אשר קראו תיגר על הסדר הפוליטי-שלטוני הקיים. ישראל, באמצעות מהלכים אלו, ביקשה לשפר או לבסס את מעמדם של אותם גורמים ולקדם שאיפות לאומיות ואינטרסים פרטיקולריים. כך היה למשל בהתייצבות לימין המיעוט הכורדי בעיראק והפלנגות הנוצריות בלבנון. במקרה שלפנינו, הממד הלאומי אינו דומיננטי – נכון לעכשיו – באג'נדה של אנשי אבו שבאב, הגם שאין להתעלם מכך שהם רואים את עצמם מרכיב אינטגרלי בזהות הפלסטינית.
המטרה העומדת מאחורי התמיכה בהם, מבחינתה של ישראל, היא להעצים את הלחץ המופעל על חמאס, זאת מעבר לפעילות הנמשכת של צה"ל בשטח, גם מצד גורמי כוח מקומיים, שתביא לפגיעה נוספת במעמדו ולכרסום בתמיכה הציבורית בו, ותעודד פלחים נוספים באוכלוסייה להתייצב נגדו בפומבי, כפי שחזינו בהפגנות ובגילויי המחאה במקומות שונים ברצועה בחודשים האחרונים.
יחד עם זאת, חשוב ללוות הערכה זו בכל הקשור לפעילותם של כוחות אבו שבאב נגד חמאס בשירותה של ישראל בהערת אזהרה. התמיכה בהם מצדנו אינה מבטיחה מבחינתם התייצבות אוטומטית לימין ישראל, והיא עלולה להתברר במעלה הדרך כהימור בעייתי ולא מחושב מספיק, שהשלכותיו השליליות עבור האינטרסים הביטחוניים שלנו עלולות להאפיל על היתרונות שהיא עשויה להפיק ממנו.
בהקשר זה חשוב לציין כי ההתייחסות הפומבית של ראש הממשלה לסיוע הישראלי להתארגנות של אבו שבאב, בתגובה לחשיפת הנושא בתקשורת על ידי ליברמן, הינה בעייתית, בלשון המעטה, בכל הקשור לאינטרס הביטחוני של ישראל. בפועל, היא עלולה להכתים את "הכוחות העממיים" של אבו שבאב כמשתפי פעולה באופן שעלול להשפיע על מהלכיהם בהמשך. על רקע זה, יש בהחלט לקחת בחשבון ולהיערך להתפתחותם של תרחישים שעלולים להתאפיין במגמה של "היפוך קנים", ולבוא לכלל ביטוי בפעילות עוינת מצד אנשיו של אבו שבאב נגד כוחות צה"ל בשטח.
