בחודשים האחרונים מתקיימים מגעים בין הנציג העליון של "מועצת השלום", ניקולאי מלאדנוב, לבין בכירי חמאס, במאמץ לקדם את מהלך ההסדרה ברצועת עזה לאחר המלחמה, אך עד כה נרשמה התקדמות מועטה, אם בכלל. העניין הזה עלול להוות מכשול בפני התקדמות לשלב השני בתכנית שלושת השלבים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
גם מזכר ההבנות, שנחתם בין ארצות הברית לאיראן ב-17 ביוני 2026, מהווה בפועל הסכם ביניים, המקבע באופן רשמי את סיומה של המערכה הצבאית, את פתיחת מצר הורמוז לשיט ואת הסרת המצור הימי. אך אין בו כדי לחולל שינוי של ממש בסדרי הקדימויות של הממשל האמריקאי במדיניותו במזרח התיכון, כאשר המערכה נגד איראן עומדת במרכז תשומת הלב, ולצדה המאבק נגד חיזבאללה בזירה הלבנונית. בנסיבות אלו, סוגיית שלטון חמאס ברצועת עזה, שלה מיוחסת חשיבות רבה מבחינת הצד האמריקאי, נדחקת בפועל למקום משני בסדר העדיפויות. הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שבנוסח מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לבין איראן, נעדרת לחלוטין התייחסות כלשהי לסוגיית עזה. בהקשר זה, יש לקחת בחשבון כי בעקבות החתימה על מזכר ההבנות, צפוי להיפתח משא ומתן פרטני בין הצדדים, שאמור להימשך פרק זמן של 60 ימים, עם אופציה להארכתו לפרק זמן זהה, במטרה להגיע בסופו של דבר להסכם סופי.
התכנית תקועה, אבל בעינה עומדת
חשוב להדגיש שמבחינת ממשל טראמפ התכנית להסדרת המצב ברצועת עזה בעינה עומדת. השלב הראשון מתוך השלושה שבה כבר הושלם, אך המשך מימושה הלכה למעשה נבלם בינתיים נוכח עמדתו השלילית והמסתייגת של חמאס. במגמה להבטיח המשכיות במשא ומתן, לשמור על מומנטום של שיחות בין הצדדים ולמנוע התפתחות משבר ותרחישי הסלמה במצב בשטח, הציג הנציג העליון של "מועצת השלום", הדיפלומט הבולגרי ניקולאי מלאדנוב, ב-21 במאי 2026, בפני מועצת הביטחון של האו"ם, מתווה בן 15 סעיפים המיועד לקדם את יישומה של "תכנית השלום המקיפה" של הנשיא טראמפ. בנאום שנשא מלאדנוב במהלך הדיון במועצת הביטחון, הוא הזהיר, כי בפני ישראל והפלסטינים עומדות בעיתוי הנוכחי שתי אפשרויות בלבד במעלה הדרך: "סטטוס קוו או התחלה חדשה – מבלי שקיימת אפשרות שלישית". המתווה החדש שהציג מלאדנוב נועד להדגיש את המסר לפיו חרף העובדה שמרב תשומת הלב מצד ארצות הברית מופנית לעימות המתמשך עם איראן, סוגיית עזה עדיין עומדת על סדר היום של הנשיא האמריקאי ומחייבת מבחינתו התקדמות לקראת פתרון.
מלאדנוב ציין בנאומו מעל במת האו"ם, כי "מפת הדרכים" החדשה להסדרת המצב ברצועת עזה, הוצבה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, מצרים, טורקיה וקטאר, בהסתמך על העמדות שהוצגו על ידי הפלגים הפלסטיניים. הוא הדגיש, כי העקרונות הגלומים בתוכן המתווה, הוצבו על יסוד השיח שהתקיים עם הפלגים הפלסטיניים, וכי הם מבוססים על עקרון ההדדיות כאשר כל מהלך של צד אחד, מפעיל מהלך מקביל של משנהו. זאת, כאשר ועידת אימות עצמאית אמורה לאשר כל שלב, בטרם מתרחש מעבר לקראת יישומו של השלב הבא.
בנוסף, הדגיש מלאדנוב בדבריו, כי עקרון היסוד של תכניתו לרצועת עזה, מגולם בנוסחה: "סמכות אחת, חוק אחד ונשק אחד". בניסיון לבוא לקראת חמאס, ולהציג מידה של התחשבות בעמדות הארגון, הוא הבהיר, כי "אף קבוצה פלסטינית חמושה לא תידרש להעביר נשק לישראל", ובמקום זאת הוא יועבר ל"ועדה הלאומית לניהול עזה" (NCAG), שיושב הראש שלה הוא מי שכיהן בעבר ברשות הפלסטינית, בין היתר, כסגן שר התכנון, ד"ר עלי שעת'. לפי המתווה של מלאדנוב "כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF) אמור לשמש חיץ בין כוחות צה"ל לבין האזורים שיועברו לשליטת "הוועדה הלאומית לניהול עזה", יסייע בפירוק הארגונים החמושים ויבטיח את הפעילות ההומניטרית. במקביל, ישראל תתחייב לנסיגה הדרגתית של כוחותיה לגבול עזה, על פי מתווה לוח זמנים מוסכם, הקשור להתקדמות מאומתת לפירוק חמאס והפלגים החמושים מנשקם.
מלאדנוב הדגיש בדבריו, כי מפת הדרכים "אינה מבקשת מהפלסטינים למסור את נשקם לישראל, או למחוק קבוצות פוליטיות", אלא מציעה מודל פירוק הדרגתי מנשק, מתן חנינה מותנית למי שיניחו את נשקם ויחיו בהתאם לחוק, שילוב מחדש של פעילים במערכות אזרחיות ותמיכה כלכלית למי שיידרשו לפרוש מתפקידם. בנוסף לכך, מי שיבחרו לעזוב את הרצועה, יקבלו, לדבריו, מעבר בטוח. עוד הוסיף, כי אם תהליך המעבר והפירוק יתעכב או ייכשל, "הסיכון הוא שהסטטוס קוו המידרדר יהפוך לקבוע כאשר רצועת עזה תישאר במצב שבו היא שסועה". הוא סיים את דבריו בחזון השיקום של הרצועה: "עזה יכולה להיבנות מחדש על ידי הפלסטינים, עם סחורות שינועו דרך המעברים, נמל שיטפל בסחר, צעירים שיעמדו בתור לאוניברסיטאות, חשמל מרשת החשמל, ועשרות אלפי מקומות עבודה חדשים במגזר הציבורי".
במהלך הדיון במועצת הביטחון מתח המתאם ההומניטרי של האו"ם, ד"ר רמיז אלקברוב, ביקורת חריפה על ישראל, שלטענתו "תקיפותיה בעזה נמשכות מדי יום", וגם על "הפעילות החמושה של חמאס ושל קבוצות פלסטיניות אחרות". שגריר צרפת באו"ם, ז'רום בונפנט, ציין מצדו, כי מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף באוקטובר 2025, נהרגו בעזה 850 פלסטינים. הוא הבהיר, כי כיום ישראל שולטת על כ-60% משטח הרצועה, לעומת 52% אחרי הפסקת האש. לטענתו, התנאים ההומניטריים ברצועת עזה נותרו קשים, והאוכלוסייה הפלסטינית ממשיכה להיות תלויה במשלוחי סיוע יומיים. "נכון להיום, מתכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, שמוערכת בכ-12.06 מיליארד דולר, הועברו רק 540 מיליון דולר. ילדי עזה ראויים לחיות וליהנות מזכויותיהם הבסיסיות. הם ראויים לעזה חופשית מאלימות וממחסור, שבה יוכלו לבנות עתיד טוב יותר יחד עם משפחותיהם". לדבריו, "בסופו של דבר, ההתאוששות – כולל בעזה, חייבת לקדם מטרות פוליטיות ותיקות: איחוד מחדש של רצועת עזה והגדה המערבית תחת ממשלה פלסטינית ריבונית-לגיטימית אחת, וחידוש תהליך פוליטי שיסיים את הכיבוש הממושך ויממש את פתרון שתי המדינות". אלקברוב גם מתח ביקורת על הבנייה הישראלית בהתנחלויות ובמזרח ירושלים ועל אלימות שמיוחסת למתנחלים בגדה המערבית, לצד המשך הפעילות הצבאית הישראלית באזור.
שגריר ארצות הברית באו"ם, מייק וולץ, ציין בנאום שנשא בישיבת מועצת הביטחון, כי "עדיין קיימים אתגרים משמעותיים שיש להתגבר עליהם בשיקום ובבנייה מחדש של עזה". הוא הוסיף, כי ארצות הברית תמשיך לעבוד עם ישראל, עם שכנותיה, וכן עם שותפיה ב"מועצת השלום", כדי להשיג יעד זה. מעבר לכך, הדגיש, כי "חמאס חייב להתפרק מנשקו, נקודה. זהו הצעד הקריטי הבא להשגת שלום בר קיימא, כפי שמתואר בתכנית השלום של הנשיא טראמפ, אשר מועצה זו אישרה בהחלטה 2803. הדבר כולל את ההשמדה הבלתי הפיכה של כל התשתיות הצבאיות, הטרוריסטיות וההתקפיות, כולל כמובן מנהרות ומתקני ייצור נשק". וולץ שיבח את הגדלת הסיוע ההומניטרי וטען, כי "נעלמה כמעט לחלוטין" התופעה שבאה לידי ביטוי בהסטתו לארגוני טרור.
שגריר צרפת באו"ם טען מנגד, כי "ההגבלות על אספקת הסיוע והמעברים נמשכות, והיעד של כניסת 4,200 משאיות בשבוע טרם הושג. סחורות חיוניות רבות עדיין חסומות". בנוסף לכך, מתח ביקורת על חמאס שמסרב להתפרק מנשקו, אך הוסיף, כי "צה"ל ממשיך בכיבוש חלק גדול מעזה". הוא גם טען, כי "שיקום השלום ותנאי החיים אינם יכולים להיות תלויים בהצלחת תהליך פירוק חמאס מנשקו, שכן הדבר יהיה כמו לתת לחמאס את המפתחות לעתיד פלסטין ויגרום לאוכלוסייה האזרחית לשאת בנטל הקיפאון. יש להתחיל ללא דיחוי במאמצי השיקום והבנייה ברחבי עזה".
רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד
חמאס מצדו הזדרז למתוח ביקורת חריפה על מתווה "מפת הדרכים" בן 15 הסעיפים של נציג "מועצת השלום" ניקולאי מלאדנוב. דובר חמאס ברצועת עזה, חאזם קאסם, הדגיש, כי דרישתו של מלאדנוב ללחוץ על חמאס בכל דרך "מהווה המשך לאימוץ החזון הישראלי וניסיון ליצור הצדקות להסלמה הישראלית". בכיר אחר בחמאס, חבר הלשכה המדינית של הארגון, באסם נעים, האשים כי פרסום המתווה באמצעות פוסט, הוא בגדר מהלך הראוי לגינוי, שכן לדבריו המשא ומתן הרציני לא מתנהל דרך התקשורת. הוא הדגיש, כי חמאס מחויבת למשא ומתן ומעוניינת ביישום השלב השני, אך לא באופן סלקטיבי, או לפי פרשנותו של נתניהו להסכם. לדבריו, מלאדנוב רואה רק את נושא הנשק בתכנית תוך התעלמות מהחלטת מועצת הביטחון ומתכנית טראמפ. הוא הוסיף, כי "חמאס וכל הפלגים הפלסטיניים מאמינים באידיאולוגיה מדינית לפיה נושא הנשק קשור לקיומו של הכיבוש ולזכותו של העם הפלסטיני להתנגדות על כל צורותיה, שהיא זכות טבועה לכל העמים החיים תחת כיבוש". הוא ציין, כי חמאס מסכימה עקרונית עם האמירה: "רשות אחת, חוק אחד ונשק אחד, אך בתנאי שהרשות לגיטימית ונבחרת ושהנשק האחד נמצא תחת מדינה בעלת ריבונות מלאה".
במרוצת יוני 2026 נמשך בקהיר המשא ומתן בין משלחת חמאס לבין הנציג העליון של "מועצת השלום", ניקולאי מלאדנוב ונציגים של הממשל האמריקאי והמדינות המתווכות, ללא השתתפותם של נציגים ישראליים. זאת, במגמה לגבש בין הצדדים הסכמות שיאפשרו התקדמות לשלב השני ליישום ההסכם על הפסקת האש בהתאם ל"מפת הדרכים", בדגש על סוגיית פירוק הנשק של חמאס. בדיווח ב"אל-ג'זירה נט", מה-18 ביוני 2026, נמסר כי מקור פלסטיני שהשתתף בפגישות בקהיר, ציין מצדו כי מלאדנוב דחה את הצעת חמאס והפלגים הפלסטיניים ביחס לסעיף 8 ב"מפת הדרכים" העוסק בסוגיית פירוק הנשק. יחד עם זאת, הוא הסכים להוציא את המונח "תשתית ההתנגדות", והציג נוסח מפורט יותר המתאר את המשאבים והאמצעים שבהם משתמשת "ההתנגדות" הכולל את המנהרות, רכבי השטח, המחסנים, שטחים פתוחים שבהם פעילי "ההתנגדות" עשויים להתכנס או שניתן להשתמש בהם כמחנות אימונים. זאת בנוסף לכלי הנשק האישיים, מדים צבאיים וביגוד בסגנון צבאי, ויחידות רפואיות או בתי חולים שדה. המקור שדיווח על כך ציין, כי הפלגים הופתעו מהנוסח החדש שהציג מלאדנוב, שכן שיקף עמדה מחמירה יותר ביחס לאמצעים וליכולות של "ההתנגדות" . בנוסף לכך, הובהר בדיווח, כי לפי התיקונים החדשים, "הוועדה הלאומית לניהול הרצועה" תקבל את האחריות בפועל, רק מרגע כניסתה לתפקיד ולא תהיה אחראית למלא אחר התחייבויות קודמות של ממשל חמאס ברצועה, כולל חובות לעובדים, ספקים והלוואות.
על פי "אל-קודס אל-ערבי", מה-19 ביוני 2026, מקור בחמאס מסר, כי ההצעה החדשה של מלאדנוב מציגה שינוי מסויים בהתייחסות לסוגיית נשק "ההתנגדות". זאת, כאשר במקום דרישה מפורשת ל"פירוק הנשק" מציעה עתה חמאס מתווה חדש של ריכוז ואחסון הדרגתי של הנשק בפיקוח המדינות המתווכות, "מועצת השלום", "הוועדה הלאומית לניהול עזה" ו"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF). לפי הדיווח התהליך יתבצע במקביל לנסיגה ישראלית מהרצועה ויחול על מחסני הנשק שיוגדרו במסגרת ההסכם. עוד נמסר, כי ההצעה מבחינה בין נשק כבד, שייאסף ויאוחסן תחת פיקוח, לבין נשק אישי קל, שיועבר לכוח הביטחון של "הוועדה הלאומית לניהול עזה" ויוסדר באמצעות רישוי. עוד נמסר, כי חלק מההערות שהוצגו על ידי הפלגים הפלסטיניים, התקבל ובמיוחד הדרישה להשלים את השלב הראשון של ההסכם ולקבל ערבויות ממשיות לפני המעבר לשלב השני.
בדיווח שהתפרסם בביטאון חמאס "א-רסאלה", מה-22 ביוני 2026, שבו מובאת התבטאות המשקפת את עמדת חמאס בעניין המשך יישומו של מתווה טראמפ ברצועת עזה, ציין חאזם קאסם, דובר הארגון, כי הפגישות עם המתווכות הובילו להסכמות חשובות בכל הקשור להשלמת ביצועו של השלב הראשון בהסכם ולקביעת מנגנונים ליישום השלב השני, ובכלל זה נושאים מורכבים ורגישים כגון כניסתה לעזה של "הוועדה הלאומית לניהול הרצועה", קבלת האחריות השלטונית במגזרים שונים, לרבות בתחום הביטחוני, ובנוסף לכך בכל הקשור למנגנונים לטיפול בנשק פלסטיני. עם זאת, הוא טען, כי מלאדנוב הציג בפגישותיו עם חמאס ועם הפלגים הפלסטיניים עמדה "שלא עולה בקנה אחד" עם ההבנות שהושגו עם המתווכות, והדבר סיבך את המצב ומנע הגעה להסכם סופי באותה עת. לדבריו, חמאס סבורה שמלאדנוב ממשיך לגשת לנושא מנקודת מבט קרובה לזו הישראלית, דבר שבא לידי ביטוי בהצעות שהציג בפגישותיו האחרונות. הוא אמר, כי "הפלגים הפלסטיניים ממשיכים בהתייעצויות כדי ללמוד את ההצעה שהציג מלאדנוב במטרה לגבש תגובה מאוחדת ואחראית, שלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את האינטרסים של העם הפלסטיני".
טאהר א-נונו, יועץ התקשורת של ראש הלשכה המדינית של חמאס, הבהיר מצדו, כי בארגון הגיעו ל"שיא האופטימיות" לאחר השיחות עם המתווכות. יחד עם זאת, טען, כי ב-12 ביוני 2026 נסוג מלאדנוב ממסמך "מפת הדרכים" והציג נוסחאות "חדשות, מפתיעות ושונות". הוא שב והצביע על עמדת חמאס לפיה לא תסכים למעבר לשלב חדש במסגרת ההסכם לפני יישום השלב הקודם, והוסיף כי "הכיבוש רוצה שרצועת עזה תהיה ללא נשק להתנגדות ועם פלגי התנגדות מפורקים", והאשים את "מועצת השלום" בכך שאינה רצינית בנושא שיקום הרצועה.
על פי "א-שרק אל-אווסט", מה-22 ביוני 2026, הבהירו מקורות פלסטיניים כי למרות הביקורת על הצעתו המתוקנת של מלאדנוב, המגמה הכללית בקרב חמאס והפלגים הפלסטיניים היא לדון בה באופן חיובי לאחר התיקונים, לצד מאמץ להביא לעדכונים ולשיפורים בחלק מהסעיפים האחרים. מקורות בחמאס הוסיפו, כי המטרה הכללית של הארגון, היא לנצל את ההסכמות שהושגו בשיחות בקהיר כדי לקדם את הפסקתה המוחלטת של המלחמה.
חמאס עדיין בשליטה מלאה
משיחות שקיים כותב המאמר עם פעילים בארגונים הפלסטיניים, כמו גם עם תושבים מן השורה ברצועת עזה, מתקבל הרושם הברור כי חמאס ממשיך להחזיק ברסן השלטון באזור ללא מיצרים. זאת, כאשר האופוזיציה העומדת מולו ברמת השטח, אינה מציבה איום ממשי-משמעותי על מעמדו כגורם שלטוני-ריבוני, ובפועל בעיתוי הנוכחי הנה בעלת משקל זניח ושולי למדיי. בנסיבות אלו, ההתנגדות להמשך שלטון חמאס ברצועה, הינה ביסודו של דבר מצד המיליציות הפלסטיניות החמושות הפועלות באזור, במיוחד בשטח שמעבר ל"קו הצהוב", בחסותם של כוחות צה"ל ושל שירות הביטחון הכללי המספקים להן סיוע אופרטיבי ומודיעיני שוטף. חמאס פועל באופן קבוע ושיטתי נגד המיליציות באמצעות ביצוע מעצרים, הנחת מארבים, וקיום מרדפים, סריקות וחיפושים בכלי רכב. כך, למשל, דווח ב-19 במרץ 2026 בערוץ הטלגרם של יחידת "סהם" – יחידת משטרה בלבוש אזרחי של חמאס – כי סוכל ניסיון לפגוע בבכיר של "ההתנגדות" במרכז הרצועה בזכות "פעילות מודיעינית איכותית". על פי ההודעה, נעצרו במסגרת הפעולה שני חשודים שתוארו כ"משתפי פעולה" עם ישראל כאשר בחזקתם נמצאו כלי נשק עם משתיקי קול, אמצעי צילום ובגדי הסוואה. קונקרטית, נטען, כי שני העצורים הודו בחקירתם, כי הם משתפי פעולה עם מיליציית שוקי אבו נוסירה, הפועלת נגד חמאס ברצועה, וכי עברו הכשרה ואימונים על ידי קציני מודיעין ישראלים ובכללם קצין המכונה "קפטן אבו עומר".
בדיווח נוסף, שהתפרסם בערוץ תקשורת של חמאס, נמסר כי ב-21 ביוני כוחות "ראדע" של ביטחון ההתנגדות של חמאס תקפו קבוצת פעילים המשתייכים למיליציות המשתפות פעולה עם ישראל, לאחר שזו חצתה את הקו הצהוב בצפון רצועת עזה. כמו כן, דווח כי הארגון פועל נגד פלסטינים החשודים כ"משתפי פעולה" עם ישראל, ומדי פעם מתפרסמות בערוצי תקשורת של חמאס ידיעות על מעצרים של פלסטינים המוגדרים כ"משתפי פעולה" וכ"סוכנים" של "האויב הציוני".
במקביל, חשוב מאוד להדגיש, כי חמאס מנצל את פרק הזמן שמאז הוסכם על הפסקת האש באוקטובר 2025, כדי לשקם את כוחו הצבאי ולקדם עד כמה שניתן את מאמצי ההתעצמות שלו ברמת השטח. זאת, במסגרת ההיערכות של הארגון לחידוש העימות המזוין נגד ישראל. המאמץ בתחום זה בא לידי ביטוי בהגדלת מצבורי האמל"ח מייצור מקומי, לרבות מטעני נפץ ואמצעי נ"ט, וגם כאלה המגיעים באמצעות הברחות מהצד המצרי, בדגש על רחפנים ואמצעי תקשורת, גיוס צעירים חדשים (בני 18-23), הרחבת סדר הכוחות המבצעי והגברת כשירותם של פעילי הדרג הלוחם, מחבלי הנוח'בה של חמאס, באמצעות קיומם של אימונים ותרגילים ייעודיים, וגם שיקום והרחבה של תשתיות תת-קרקע קיימות ברחבי הרצועה. במסגרת זאת, פועל חמאס גם במאמץ לקדם הברחות של ציוד וחומרים, המשמשים לייצור רקטות ומטענים בסדנאות שהוא מפעיל בשטח הרצועה שתחת שליטתו הבלעדית. מידע זה מקבל ביסוס בין היתר בדברים שהשמיע לאחרונה מי שהוגדר כ"בכיר בפיקוד הדרום", על פי ערוץ הטלגרם של אלמוג בוקר, מה-18 במרץ 2026, כי מדי יום מזוהים ניסיונות להבריח אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה באמצעות רחפנים. חשוב לציין בהקשר זה, כי חמאס ממשיך לייצר אמצעי לחימה מאולתרים, ונוכח זאת הוגברו במרוצת החודשים האחרונים התקיפות מצד כוחות צה"ל נגד יעדים צבאיים ובמיוחד מחסנים ותשתיות טרור. זאת, למרות שעל פי מידע שקיבל המחבר מגורמים נגישים ברצועת עזה, לאחר למעלה משנתיים של עימות צבאי, נקלע חמאס למצוקה גוברת בשל מחסור חריף בתחמושת.
במאמץ לחזק את המשילות האזרחית שלו בשטח, מקיימים שוטרים הפועלים מטעם חמאס משימות שיטור שגרתיות, כמו למשל הכוונת תנועה וסיורים בשווקים ובמאהלי עקורים. כוחות משטרה ומשרדי ממשלה רלוונטיים פועלים מול הסוחרים במאמץ לפקח על המחירים, ובמיוחד בשל העלייה המשמעותית הניכרת בשווקים במחיריהם של מוצרי היסוד. יצוין כי משרד הכלכלה של חמאס קרא לאחרונה להקפיד על עמידה במחיריהן הרשמיים של הסחורות, והזהיר כי כל חריגה או הפקעת מחירים תוביל לנקיטת צעדים משפטיים. הוא קרא לסוחרים ולתושבים לדווח על כל חריגה כזו. בתגובה על מהלכי חמאס, דחה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כפי שנמסר בדף הפייסבוק שלו מה-18 במרץ 2026, את טענות חמאס לפיהן פעילותו נועדה להוביל להורדת מחירים בשווקים. בפנייה ישירה לתושבים, הוא האשים את חמאס בהשתלטות על סחורות, ומסר כי מאות משאיות סיוע נכנסות מדי יום לרצועה, כשהן נושאות כמויות גדולות של מזון כדי לתת מענה לצרכים היום-יומיים של הפלסטינים לקראת חג "עיד אל-פיטר". יחד עם זאת, הוא האשים שחמאס משתלטת על הסיוע ומטילה מסים על מגזר הסוחרים, ובכך מביאה את עליית המחירים ל"שיאים בלתי נסבלים".
אמצעי נוסף להידוק התלות של האוכלוסייה בשלטון חמאס, בא לידי ביטוי באמצעות מתן סיוע כספי למשפחות נזקקות ברצועה. קונקרטית, דווח כי מבצע שהתקיים בעניין זה, מומן מכספים שהוחרמו מכמה סוחרים, שלא פעלו כראוי והתעלמו מצרכי האוכלוסייה מאז כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש מול ישראל באוקטובר 2025. לאחר הקמת הממשלה הטכנוקרטית לניהול רצועת עזה, דווח בסוכנות "רויטרס" מה-19 בפברואר 2026, שחמאס מינה חמישה מפקדי משטרה הקשורים לזרוע הצבאית שלו וכן בכירים חדשים במשרד הפנים והביטחון הלאומי ובמשרד הכלכלה. דובר מטעם חמאס טען, כי מדובר במינויים זמניים, שנועדו למנוע "ואקום מינהלתי" ולהבטיח את המשך מתן השירותים החיוניים.
ניסיון המחאה נכשל
השליטה הכמעט-מוחלטת של חמאס ברמת השטח, באה לאחרונה לידי ביטוי מופגן בכישלון הקמפיין שהודהד בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות, ובמיוחד בדפים המזוהים עם פת"ח, בקריאה להפגין נגד חמאס ב-26 ביוני 2026. גילויי המחאה היו אמורים להתמקד בתנאי המחיה הקשים ברצועת עזה וכן בסחבת בקידום השלב השני של תכנית הנשיא טראמפ, תוך הפניית אצבע מאשימה לכך נגד הנהגת חמאס. בפועל, עמד חמאס מאחורי קמפיין שקרא לקיים הפגנות נגד ישראל ונגד השליח ניקולאי מלאדנוב בשל אי הצלחתו בקידום המשא ומתן להסדרת המצב ברצועה בעידן שלאחר המלחמה. במסגרת המאמץ למנוע את קיום המחאות ב-26 ביוני, פעל חמאס במאמץ להגביר את כושר ההרתעה שלו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרסום יזום מטעמו של הוצאות להורג של פלסטינים החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל.
מזכר ההבנות מתעלם מפת"ח – חמאס מבסס שליטה
משיחות שקיים כותב המאמר עם פלסטינים ברצועת עזה, רובם פעילים בתנועת פת"ח, הודגשה בפניו תחושת האכזבה מכך שבמזכר ההבנות שנחתם לאחרונה בין ארצות הברית לבין איראן, נעדרת התייחסות כלשהי לצורך בסילוקו של שלטון חמאס ברצועת עזה. בהקשר זה, נמסר לו כי בשטח עצמו ניכרת מגמה של עלייה בכוחה של האופוזיציה לחמאס, אך לא עד כדי כך שיוכל בעיתוי הנוכחי לערער על מעמדו כגורם שלטוני בלעדי ולהביא לקריסתו. יחד עם זאת, הודגש כי צפוי שגילויי האופוזיציה לחמאס יילכו ויתגברו, ככל שהמצב ההומניטרי ברצועה ימשיך להחמיר. זאת, באופן שישפיע על הסרת מחסום הפחד מפניו.
בפועל מנצל חמאס את פרק הזמן הנוכחי עד שייווצרו התנאים שיבטיחו את התפתחותה של מציאות חדשה ברצועת עזה, בהתאם לחזונו של הנשיא טראמפ, כדי לבסס עוד יותר את שליטתו בשטח. חמאס מפגין באופן תדיר כי הוא "בעל הבית" ברצועה. זאת, באמצעות קיום תהלוכות ומפגנים צבאיים ונוכחות מופגנת של פעילים חמושים מהזרוע הצבאית שלו, גדודי "עז א-דין אל-קסאם", בצירים הראשיים, כמהלך מתריס מצדו ובמיוחד נוכח הדרישה לפירוק הארגון מנשקו. לפני חודשים אחדים, במהלך חג "עיד אל-פיטר", המציין את סוף חודש הצום של רמדאן, תועדו פעילים לובשי מדים של חמאס מחלקים ממתקים לילדים במחנה הפליטים נוסיראת במרכז הרצועה. גם חמושים של הזרוע הצבאית של ארגון אל-ג'יהאד אל-אסלאמי, "פלוגות ירושלים" (סראיא אל-קודס), תועדו נושאים נשק ומחלקים דברי מתיקה לילדים במהלך החג.
שליטתו של חמאס ברמת השטח באה לכלל ביטוי גם באמצעות ביצוען של פעולות, שנועדו להגביר את יכולת ההרתעה שלו ולשתק הבעת עמדות אופוזיציוניות נגדו בקרב הציבור. זאת, באמצעות ביצוען של חטיפות, מעצרים ועינויים ואפילו הוצאתם להורג של יריבים ומתנגדים. בהקשר זה, חשוב לציין את התייחסותו הפומבית של חמזה אבו הווידי, פעיל פלסטיני יליד עזה, שמתגורר היום בגרמניה. בדבריו ציין, כי חמאס החריפה את הדיכוי נגד התושבים ברצועה באמצעות הוצאות להורג, ירי, חטיפות ועינויים. בפוסט שפרסם מסר, כי "רשימת הזוועות גדלה מיום ליום והסדיזם הטהור מצדה חורג מכל דבר שניתן להבין, אפילו עבור אלו מאתנו שנולדו וגדלו בעזה וחיו תחת האכזריות של חמאס מקרוב במשך שנים". הווידי ממשיך ומציין, כי "חשבנו שראינו את רצפת השחיתות המוסרית שלהם. אין תחתית עבור האנשים האלה" (חשבון הטוויטר/X של חמזה אבו הווידי, מה-14 במרץ 2026).
צרפת מסייעת לחמאס
בתקשורת הערבית דווח לאחרונה על פגישה "סודית ביותר" של בכירים בלשכה המדינית של חמאס עם משלחת צרפתית, שכללה בהרכבה דיפלומטים בעבר ובהווה וחברי פרלמנט ממפלגות הקואליציה ומחוצה לה. בהקשר זה, דיווחו מקורות פלסטיניים כי הפגישה נערכה ב"מדינה באזור", מבלי לציין את שמה המפורש. הם ציינו, כי גורמים ממדינות שונות וכן פלגים פלסטיניים והמדינות המתווכות ידעו על הפגישה זמן קצר לפני שהתקיימה בפועל או לאחריה. דווח, כי בפגישה נדון המצב בזירה הפלסטינית בכללותו כדי שיאפשר את שיקום היחסים הפנימיים ויתניע את המשא ומתן המדיני מול ישראל במאמץ להביא לסיום הסכסוך ולהקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967, שטרם מלחמת ששת הימים. על פי "א-שרק אל-אווסט", מה-21 ביוני 2026, מקורות בחמאס אישרו, כי הפגישה התקיימה, אך סירבו להוסיף פרטים אודותיה.
על פי "א-שרק אל-אווסט", מה-16 ביוני 2026, חידש לאחרונה חמאס את הבחירות לראשות הלשכה המדינית של הארגון, לאחר שהסיבוב הראשון שנערך במאי 2026 לא הביא להכרעה. על פי הדיווח בנושא, ההצבעה ברצועת עזה כבר החלה, והיא צפויה להתקיים בהמשך גם באזור יהודה ושומרון וב"חוץ". יצוין, כי הסיבוב השני של הבחירות, אמור היה כבר להתקיים, אולם נוכח הנסיבות הוחלט על דחייתו. לצד זאת, צוין כי הסיבוב השני של הבחירות צפוי להתקיים בסודיות רבה יותר מאשר הראשון, כדי לשמור על חשאיות ההליך ומניעת דליפות לתקשורת.
בשורה התחתונה: מועצת השלום מובילה להמשך לחימה
פרק הזמן שחלף מאז סוכם על הפסקת אש במלחמה נגד חמאס ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025, נוצל על ידי הארגון כדי לחזק עוד יותר את מעמדו המוביל והדומיננטי בשטח – הן כגורם צבאי והן כגוף שלטוני-אזרחי. זאת, חרף הפעולות הנמשכות של כוחות צה"ל בסיוע אופרטיבי-מודיעיני של שירות הביטחון הכללי, המיועדות להביא לסיכול ממוקד ולפגיעה בחוליות של חמאס ושל ארגון אל-ג'יהאד אל-אסלאמי המבצעות באופן תדיר ניסיונות חדירה במגמה לבצע פיגועים בשטח שבשליטת כוחות צה"ל.
מכלל המידע המתייחס לתמונת המגעים המתקיימים לאחרונה בין הנציג הבכיר של "מועצת השלום", ניקולאי מלאדנוב, לבין בכירי חמאס, ברור לחלוטין שטרם הושגה פריצת דרך במשא ומתן המתנהל ביניהם. זאת, באופן שעשוי לבשר בהמשך על התקדמות לקראת מימושו של השלב השני בתוכנית נשיא טראמפ להסדרת המצב ברצועת עזה. אבן הנגף העיקרית העומדת למכשול במאמץ לקדם הסכמות אופרטיביות בין הצדדים, ממשיכה להיות נעוצה בעמדת חמאס, שנכון לכתיבת המאמר אינו מקבל באופן ברור, מלא ובלתי מותנה את הצעתו של מלאדנוב בעניין המימוש בפועל של תכנית ההסדרה של המצב ברצועת עזה.
חשוב לציין, ששאלת המפתח המקשה מאוד על הצלחת המשא ומתן בין הצדדים ומעמידה בספק את היכולת להשיג את ההסכמות הנדרשות באופן שיאפשר את יישומו של השלב השני, מתייחסת לדרישה הברורה והחד-משמעית מחמאס להתפרק מנשקו ולהביא לפירוז מלא של הרצועה. זאת, במסגרת מתווה ביצוע מפורט ובלוח זמנים מוגדר. מדובר ללא ספק ב"אגוז קשה לפיצוח" מבחינת חמאס, כאשר סימני השאלה האופפים את עמדת הארגון בסוגיה זו, חזקים הרבה יותר מאשר סימני הקריאה.
על בסיס המעקב השוטף אחרי התנהלות חמאס במהלך המשא ומתן שהתקיים עמו עד היום, סביר מאוד להניח כי הארגון ימשיך להעמיד קשיים, לשבש, לעכב ו"למרוח את הזמן" עד כמה שניתן. זאת, תוך ניצול חוסר ההתלהבות, בלשון המעטה, המאפיין עתה את עמדת הממשל האמריקאי בכל הקשור לחידוש המערכה הצבאית מצד ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. בהקשר זה, חשוב להצביע על ידיעות שהתפרסמו בימים האחרונים לפיהן ניתן להבחין בשינוי מסתמן בעמדתה של ארצות הברית. זאת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתנגדות מצדה לביצוע מהלך צבאי ישראלי ברצועה, כדי להביא לפירוק חמאס מנשקו ולהקריס את מעמדו ככוח צבאי וכגורם שלטוני, ולהעדיף במקום דרך פעולה זו לתת הזדמנות להגיע להסכמות מחייבות בין הצדדים באמצעות הידברות מדינית.
בהערכת הצפי למתרחש במעלה הדרך, יש כמובן לקחת בחשבון כי תמונת המציאות בכל הקשור לרצועת עזה, הינה דינמית ומתפתחת. הדברים אמורים במיוחד ביחס לעמדותיהם של השחקנים הרלוונטיים המשפיעים עליה. בעיתוי הנוכחי, נראה שהערכה זו נכונה במיוחד ביחס לממשל האמריקאי, שידיעות ראשוניות המתפרסמות לאחרונה באמצעי התקשורת מצביעות על שינויים המסתמנים בעמדתו בכל הקשור להמשך יישומו של מתווה הנשיא טראמפ. בכל מקרה, התמורה המסתמנת בעמדתו של הממשל האמריקאי בסוגיית ההתפרקות של חמאס מנשקו והמשך שלטונו ברצועת עזה, מחייבת את ישראל להיות ערוכה ומוכנה לצאת לפעולה צבאית במאמץ לקדם את מימושם של יעדי המלחמה כפי שנקבעו על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני – הקרסת חמאס ככוח צבאי וכשלטון אזרחי. זאת, במיוחד אם בסופו של דבר, יעלה בידי חמאס להתחמק מביצוען הלכה למעשה של הדרישות המתחייבות ממנו.
