שאלת היום שאחרי חמאס הולכת ומקבלת ממד אקטואלי ורלוונטי ככל שמתקדמת המערכה למיטוט חמאס ככוח צבאי וכגורם שלטוני ברצועת עזה. עם השלמת השלב העצים של המלחמה, לאחר התבססות כוחות צה"ל לאורך ציר פילדלפי, ובתום המיטוט הצפוי של ארבעת גדודי חמאס במרחב רפיח, תעבור ישראל לשלב הבא של המערכה, שיבוא לידי ביטוי בקביעת הסדרי הביטחון והמשילות ברצועת עזה ביום שאחרי.
שאלת היום שאחרי ברצועת עזה מציבה בפני הדרג המדיני-ביטחוני הבכיר בישראל אתגר מורכב, בעייתי וקשה להכלה. חרף זאת, ישראל חייבת להיערך כבר עתה לתרחיש של החלת ממשל צבאי-אזרחי באזור, הן ברמת החשיבה והתכנון והן ברמת ההתארגנות והביצוע. החלת ממשל צבאי-אזרחי ישראלי ברצועת עזה תעמיס על ישראל ללא ספק מטען כבד משקל, הכרוך בצורך להפנות משאבים חומריים ואנושיים בהיקף עצום, אולם מתחייבת הקביעה, כבסיס לכל דיון עתידי, לפיה הנטל הכרוך בכך הוא בהחלט במסגרת היכולות של מערכת הביטחון.
תמונת המשילות ברצועת עזה בעידן שאחרי המלחמה חייבת לכלול כמרכיב מרכזי שליטה ביטחונית-צבאית מלאה של צה"ל בשטח, בגיבוי מודיעיני צמוד של שירות הביטחון הכללי. המשמעות האופרטיבית הנגזרת מכך היא היכולת של כוחות צה"ל להגיע בכל רגע נתון, על בסיס מודיעין מדויק ואיכותי, לכל נקודה בשטח, במגמה לקיים מעצרים של פעילי טרור, לסכל פיגועים ולמנוע פעילות עוינת.
כוחות צה"ל יהיו חייבים, בשלב הראשון שאחרי המלחמה, להמשיך בפעולה שיטתית ייעודית לחיסול תשתיות הטרור של חמאס שיוותרו בכל חלקי הרצועה. זאת במאמץ לטהר את השטח מחוליות של מחבלים שעוד יוותרו בו ויפעלו באופן עצמאי גם ללא קבלת הנחיות מהנהגה מרכזית. משימה בעלת חשיבות עליונה ולטווח ארוך יחסית של צה"ל, תהיה לפעול לטיהור התווך התת קרקעי, לחיסול חוליות מחבלים שיפעלו בו ולהשמדת המנהרות.
החיסול המוחלט של חמאס ככוח צבאי וכגורם שלטוני נועד להכשיר את הקרקע במעלה הדרך לכינונו של מינהל אזרחי ישראלי, שיפעל לצדו של הממשל הצבאי ובתיאום מלא עמו, ויאציל סמכויות ביצוע בפועל לגורמים פלסטינים מקומיים, לצורך הניהול האזרחי השוטף מול האוכלוסייה. המשמעות האופרטיבית הנגזרת מכך היא שהמינהל האזרחי הישראלי שייכון בשטח יפעל באמצעות גורמים פלסטינים מקומיים למתן השירותים הציבוריים החיוניים עבור האוכלוסייה בכל תחומי החיים ובמיוחד בכל הקשור לאספקת מים, חשמל ושירותי רפואה, ולהפעלת מערכות החינוך, התחבורה וכיו"ב. זאת תוך מאמץ לבנות בציר הזמן מערכת אזרחית מקומית שתיקח על עצמה את הניהול השוטף בפועל. תרחיש זה אינו פשוט כלל ועיקר. אולם, ככל ששליטת חמאס תמוגר, כך תגבר הנכונות מצד האוכלוסייה המקומית לשתף פעולה בעניין זה עם הממשל הישראלי. בכל מקרה, ישראל תהיה מחויבת לפעול בשיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כדי לקדם את העברת הסיוע ההומניטרי הדרוש לאוכלוסייה. בצד זאת, ישראל תהיה גם חייבת לממש בפועל את החלטתה למנוע את המשך פעילותה של אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, שעד היום מילאה תפקיד שלילי בכך שדאגה לשמר את בעיית הפליטים הפלסטינים. זאת כאשר אש"ף ומדינות ערב עשו בבעיה זו שימוש קבוע ושיטתי כמנוף לחץ וכנשק מדיני בסכסוך מול ישראל בזירה הבינלאומית.
לחסל גם את ה"דעווה"
בתום השלב העצים של המלחמה, חייבת ישראל לקדם פעילות אינטנסיבית לפירוק מנגנון הדעווה – המערך תומך הלחימה של חמאס – כפי שהוא בא לידי ביטוי בהסתה, באינדוקטרינציה ובחינוך ובליבוי שיטתיים של שנאה והתנגדות כלפי ישראל, שהוטמעו במשך עשרות שנים בקרב האוכלוסייה המקומית. זאת החל מן הגיל הרך, באמצעות מעונות יום וגני ילדים, בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה, אגודות צדקה אסלאמיות, מוסדות דת ומועדונים. למסגדים נועד תפקיד מרכזי בהשרשת הרעיונות האסלאמיים הקיצוניים. זאת במיוחד בדרשות ההסתה הנישאות בתפילות ימי השישי, הפורטות בכוונת מכוון על נימים רגישים בנפשם של המתפללים. בצד זאת, מהווים המסגדים מקומות מקלט לפעילי טרור ולסליקים שבהם נאגרים נשק ואמצעי לחימה. פירוק מנגנון הדעווה מחייב גם ביצוע מעצרים של פעילים מרכזיים בחמאס ואפילו גירושם אל מחוץ לאזור.
בהפעלת ממשל אזרחי ישראלי בשטח חייבת ישראל להתבסס על הניסיון רב השנים שהיה לה בתקופה שבה היתה רצועת עזה נתונה לשליטתה. זאת, מאז ההשתלטות הישראלית על האזור במלחמת ששת הימים, ביוני 1967, ועד לכינון הרשות הפלסטינית במאי 1994, במסגרת תהליך אוסלו ולאחר החתימה על הסכם עזה יריחו תחילה.
בפועל, תפקד המינהל האזרחי בשטח באמצעות קציני מטה, שייצגו את משרדי הממשלה בישראל. אלו פעלו באמצעות צוות מצומצם של עובדים ישראלים מטעם משרדי האם, ובאמצעות דרג מקומי פלסטיני של מנהלים כלליים שהופקדו כאחראים לניהול המשרדים בפועל. תחת המנהלים הכלליים הפלסטינים פעל כוח אדם מקומי שמנה כמה אלפי עובדים. פעילות המינהל האזרחי באמצעות כוח האדם הפלסטיני המקומי התנהלה בדרך כלל באופן יעיל, סדיר ושוטף עד לפרוץ האינתיפאדה הראשונה באופן מפתיע ובלתי צפוי בדצמבר 1987. בעקבות לחץ מצד ארגוני ההתנגדות הפלסטינים, שחתרו לקדם מרי אזרחי נגד השלטון הישראלי, התפטר חלק מן העובדים הפלסטינים המקומיים. אולם, לאחר מאמץ שיטתי שהפעיל המינהל האזרחי, חזרו מרבית העובדים המקומיים לפעילות סדירה במנגנון הממשלתי, והניסיון לקדם מרי אזרחי באמצעות התפטרות רבתי כשל למעשה לחלוטין.
בצד הניהול השוטף של המינהל האזרחי, התאפשר מהלך חיים תקין בשטח באמצעות ממשל צבאי של צה"ל, וכן באמצעות פעילות ייעודית של שירות הביטחון הכללי שהתמקדה במאמץ קבוע ושיטתי לסיכול טרור וחתרנות מדינית. על הסדר הציבורי הופקדה משטרת ישראל, שפעלה באמצעות שוטרים פלסטינים מקומיים על מנת להבטיח את שלטון החוק ואת הסדר הציבורי התקין.
ממשל צבאי-אזרחי נדרש מיידית
הפקדת השלטון ברצועת עזה בידי גורם פלסטיני, ערבי או בינלאומי לא תספק בסופו של דבר ביטחון לישראל, והיא עלולה דווקא להיות מתכון שיביא להתאוששות של חמאס ולחידוש שליטתה בשטח בטווחי זמן קצרים יחסית. נוכח זאת, לא יהיה מנוס מכך שישראל תיקח על עצמה את האחריות לפרק זמן קצוב, שקשה לתחום אותו בלוח זמנים מוגדר בעיתוי הנוכחי, לניהול החיים האזרחיים ברצועה. הרשות הפלסטינית, בנסיבות הנוכחיות, אינה כשירה לקבל על עצמה את האחריות לניהול השוטף בעזה, שכן היא נמצאת עתה בתקופה של חילופי משמרות היסטוריים בהנהגתה, ולקראת סיום תקופת כהונתו של מחמוד עבאס, כנשיא הרשות הפלסטינית (בנובמבר הקרוב ימלאו לו 89 שנים). מעבר לכך, מנגנוני הביטחון שלה מתפקדים בשטח באופן חלקי, ופעילותם, במיוחד במחנות הפליטים, הינה מוגבלת. בנוסף לכך, גורמים ערביים ובינלאומיים מתנים את שיגורו של כוח לניהול ולשליטה בשטח בהתחייבות ישראלית להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שישראל מתנגדת לה בתוקף. זאת, בטענה שאין לתת פרס לטרור ובמיוחד לא אחרי אירועי הטבח של ה-7 באוקטובר, 2023, מה גם שמזווית ראייתה, כל הסדר חייב בסופו של דבר להיות כפוף למשא ומתן מדיני בין הצדדים.
כינונו של ממשל צבאי-אזרחי ברצועת עזה מהווה כבר היום בגדר הכרח עוד בטרם הסתיים השלב העצים של הלחימה. זאת, נוכח הניסיון מצד פעילי חמאס, שניתן לזהותו בנקל בשטח, לגייס פעילים חדשים ולהכשירם להמשך הפעילות במסגרת הזרוע הצבאית שלו. זאת, כדי שימלאו את החלל שנוצר בשורות הארגון ויחליפו את כ-14 אלף המחבלים שחוסלו ועוד אלפים רבים שנפצעו במלחמה עד היום. בהקשר זה, בשבועות האחרונים מזהים גורמי הביטחון הישראלים ברצועה קיומם של אימונים והכשרות למגויסים חדשים.
על רקע זה, נמצאות בשלב הנוכחי היחידות הלוחמות של חמאס בתהליך של התאוששות ושל מאמצי השתקמות, במיוחד במרחבים שצה"ל לא פועל בהם. זאת, בעיקר בצפון הרצועה ובמרחב חאן יונס, שם פועלת חמאס לחידוש שליטתה בשטח, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנוכחותם של פעילי הארגון ברחובות, בהפעלת שיטור מקומי ובהשתלטות על המשלוחים ההומניטריים המיועדים לאוכלוסייה. ניכר גם מאמץ השתקמות של הזרוע השלטונית של החמאס בשטח. נוכח זאת, ממקדים כוחות צה"ל את פעילותם בשבועות האחרונים במאמץ לסיכול ממוקד של פעילי ביטחון הפנים של חמאס. זאת, כאשר מתחילת המלחמה חוסלו כבר כ-50 מפקדים בכירים בזרוע זו.