במרוצת השבועות האחרונים, ובמיוחד מאז הפסקת האש והחזרת החטופים במסגרת השלב הראשון של הסכם "21 הנקודות", נחשף באמצעי התקשורת הערביים והבינלאומיים מידע קונקרטי על אודות פעילותן במקומות שונים ברצועת עזה, של מיליציות וחמולות פלסטיניות חמושות המסתייעות בישראל. רוב המיליציות הללו פועלות באזורים הנמצאים בשליטת כוחות צה"ל, במרחב המשתרע צפונית ומזרחית מעבר ל"קו הצהוב", ומציבות עצמן כיריבות לחמאס וכמי שחותרות להביא להפלתו – הן כשלטון אזרחי והן כארגון צבאי. שאיפתן היא לקדם מימושה של מטרה מרכזית משותפת, שבאה לידי ביטוי בהקמתה של "עזה החדשה" תחת מטרייה שלטונית אחת.
המיליציה הגדולה ביותר הפועלת כיום ברצועה מתהדרת בתואר "הכוחות העממיים", ובראשה עומד יאסר אבו שבאב. היא פועלת במזרח רפיח ועל פי הערכות מונה כ-1,500 פעילים, מהם כ-600 לוחמים חמושים, רובם אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעבר. אבו שבאב הוא בן לשבט תרבין הבדואי, שאנשיו מתגוררים מעבר לרצועת עזה גם בישראל (רובם ביישוב תרבין בנגב ובאזור באר שבע), במצרים (במזרח חצי האי סיני), באזור יהודה ושומרון, בירדן ובערב הסעודית. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל שוחרר אבו שבאב מהכלא בעזה בעקבות הפצצתו על ידי ישראל וחיסול פעילי ארגון הטרור ששמרו על האסירים. הוא נכלא על רקע פלילי לאחר שהורשע בין היתר בהברחות, בגניבות ובסחר בסמים.
בחמאס האשימו את מיליציית אבו שבאב בכוונת מכוון, אך באופן שגוי, כי היא משתייכת לדאעש, זאת כאשר בני השבט בחצי האי סיני דווקא נלחמו במשך שנים באנשי "המדינה האסלאמית" לצד צבא מצרים. גם טענתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, לפיה המיליציה מזוהה עם דאעש, מופרכת ומשוללת כל יסוד.
במרוצת השנתיים האחרונות ניסתה חמאס להתנקש ללא הצלחה בחייו של אבו שבאב. בינואר 2025 הוציאה להורג את אחד מעוזריו הבכירים ולאחרונה הבהיר סגנו, רסאן דוחיין, כי "שלום באזור בזמן הימצאות חמאס שמחזיק בנשק, הינו דבר בלתי אפשרי". כמו כן הזהיר דוחיין כי מחבלי חמאס נוהגים להשתמש באמבולנסים כדי לנוע ממקום למקום. בפועל, הוא תועד פעמיים עומד לצד כלי רכב הנושא לוחות זיהוי של איחוד האמירויות, מה שעשוי אולי להעיד על קבלת סיוע ממדינה זו. חוסיין אבו שבאב, קרוב משפחה של מנהיג המיליציה, אמר לאחרונה לרשת "סקיי ניוז" כי בשבועות האחרונים גדל כוחה והיא פועלת בסדר כוחות של כ-3,000 לוחמים.
סיוע מצה"ל והכחשות על קשר עם ישראל
מיליציה נוספת, בראשות חוסאם אל-אסטל, פועלת בעיר ח'אן יונס. העומד בראשה שימש בעבר כקצין במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ונידון בשנת 2022 לעונש מוות על ידי חמאס ברצועת עזה, באשמת מעורבות בחיסולו של המדען, פעיל חמאס, פאדי אל-בטש במלזיה בשנת 2018. חודשיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובחסות הפצצה של צה"ל, הצליח אל-אסטל, בדומה לאבו שבאב, לחמוק אל מחוץ לכלא שבו הוחזק.
הפעילים במיליציה של אל-אסטל מחזיקים בעיקר בנשק קל (רובי קלצ'ניקוב) אשר באמצעי התקשורת דווח כי נרכשו מפעילים לשעבר של חמאס בשוק השחור. תחמושת וכלי רכב, לפי פרסומים זרים, סופקו למיליציה זו על ידי ישראל והועברו אליה דרך מעבר כרם שלום לאחר תיאום עם כוחות צה"ל. פעילי המיליציה מחזיקים בכלי רכב שעליהם מופיעים כיתובים בעברית, שנמחקו בחלקם.
לטענת אל-אסטל, המיליציה שבראשה הוא עומד מקבלת אספקה של מזון, מים וציוד, ונהנית מהגנה של כוחות צה"ל. לדבריו, הוא מקיים קשרי תיאום עם מנהיג מיליציית אבו שבאב, השולט על אזורים במזרח רפיח ובמזרח ח'אן יונס. לאחרונה הופנה באמצעי התקשורת זרקור לעבר המיליציה של אל-אסטל, לאחר שכוחות צה"ל תקפו חוליית מחבלים של חמאס שהגיעה כדי לפגוע באנשי המיליציה בח'אן יונס ולפי הדיווחים בתקשורת הפלסטינית, יותר מ-22 פעילים של חמאס נהרגו בתקיפה זו.
חשוב לציין כי הרשות הפלסטינית טרחה לאחרונה להכחיש דברים שיוחסו לאל-אסטל בעבר, על קשר המתקיים בינה לבין המיליציה בהנהגתו. הוא, בתגובה, הדגיש כי הרשות לא יכולה להודות בקיומו של קשר כזה אך הודה שהמיליציה משתפת פעולה עם ישראל, למרות שהכחיש תיאום פעולות צבאיות עם צה"ל.
באמצעי תקשורת שונים דווח גם כי מטוסי קרב ישראליים היו מעורבים בשני קרבות שניהלה המיליציה. חמאס, מצדו, האשים אותה בקיום תיאום צבאי ישיר עם ישראל, לאחר שכמה מפעיליו נהרגו כאשר כוחות צה"ל התערבו בקרב שניהל עם אנשיה ב-3 באוקטובר 2025. מוקדם יותר השנה, באפריל, הותקף האוהל שבו התגורר אל-אסטל בהפצצה ישראלית. בתו נהאד בת ה-22, בחודש השביעי להריונה, נהרגה באותה הפצצה.
דם רע עוד משנת 2007
חמולת דוע'מוש גם היא אחת החזקות הפועלות ברצועה ומרכז הכוח שלה נמצא בשכונות תל אל-הווא וסברה שבעיר עזה. חלק מבני החמולה זוהה בעבר עם ארגונים אסלאמיים סלפים קיצוניים, ובראשם "צבא האסלאם" שניהל עימותים אלימים עם פעילי חמאס. עם זאת, בעבר התקיים שיתוף פעולה בין חמולת דוע'מוש לבין חמאס, כאשר בולטת בהקשר זה חטיפתו של חייל צה"ל, גלעד שליט, ביוני 2006. בתחילת מלחמת חרבות ברזל הוציא חמאס להורג את המוכתר של חמולת דוע'מוש בצפון הרצועה, לאחר שדווח באמצעי התקשורת כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי חמולות ברצועה כדי שיסייעו בקליטה ובחלוקה של הסיוע ההומניטרי שהועבר לאוכלוסייה.
לאחרונה נהרגו 52 מבני חמולת דוע'מוש בעימותים אלימים עם חמאס, ובהם גם 12 פעילי הארגון, לרבות בנו של הבכיר באסם נעים. לפני שבועות אחדים, כך דווח, פנה שירות הביטחון הכללי לראשי החמולה בניסיון לגייס אותם לסייע במימוש תוכנית ישראלית לחלוקת הרצועה לאזורים בשליטת חמולות חמושות מקומיות. ההצעה נדחתה ובהודעה שפרסמו ראשי החמולה אף נמסר כי היא עברה "רדיפה אכזרית מצד הכיבוש הישראלי", שילמה מחיר כבד, אך בחרה בעמידה של "כבוד ונאמנות לאומה".
במחנה הפליטים ג'באליה ובעיירה בית לאהיא שבצפון הרצועה, כמו גם בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה, פועלת מיליציה שבראשה עומד אשרף אל-מנסי. לפי אמצעי תקשורת בינלאומיים אנשיה משתפים פעולה עם המיליציה של יאסר אבו שבאב, שהודיע כי הוא פורש את חסותו עליה. בכך, מצטרפת מיליצית אל-מנסי לשתי אלו המתנגדות לחמאס הפועלות ברפיח (תחת הנהגת אבו שבאב), ובח'אן יונס (תחת הנהגתו של חוסאם אל-אסטל). חמאס האשים את המיליציה של אל-מנסי בהפעלת רשת המשתפת פעולה עם המודיעין הישראלי ובהריגת פעילים של הארגון ואיים כי מי שיצטרף אליה יואשם בבגידה וייגזר עליו עונש מוות.
מיליציה נוספת הפועלת במרחב העיר עזה, היא זו שבראשה עומד רמי ח'ילס. מדובר בחמולה גדולה ורבת השפעה המזוהה עם תנועת פת"ח, שמרכז הכוח שלה נמצא בשכונת א-שג'אעיה בעיר. בין חמולת ח'ילס לבין חמאס מתקיים מצב של עוינות ארוכת שנים, מאז השתלטות הארגון על הרצועה ביוני 2007. מדובר באחת החמולות הגדולות ברצועה ורבים מבניה מתגוררים בשכונת א-שג'אעיה. ח'ילס עצמו מתגורר בשכונת תל אל-הווא בדרום מערב העיר עזה. הוא ואנשיו מחזיקים בנשק רב ועל פי מידע שהתפרסם באמצעי התקשורת זוכים להגנה מצד כוחות צה"ל.
פעיל במיליציה של ח'ילס מסר לאחרונה ל"סקיי ניוז" כי התיאום בין המיליציה לבין צה"ל מתבצע באופן עקיף מול גורמי ביטחון ישראליים וגם מול אנשי הרשות הפלסטינית. בפועל, החמולה מזוהה בשטח ברובה עם פת"ח. אחד מהבולטים שבה הוא אחמד ח'ילס, המכונה אבו מאהר, חבר הוועדה המרכזית של פת"ח ונציגו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ברצועה. חמאס, מצדו, טען כי ראש החמולה מקבל סיוע משירות הביטחון הכללי, מעביר לו מידע על אודות המתרחש בשטח, והיה מעורב בחיסול פעילי חמאס שהציבו מארב לכוחות צה"ל במזרח העיר עזה.
בערוצים המזוהים עם חמאס נמסר כי אנשיה של קבוצה נוספת, בראשה עמד אחמד ג'ונדיה, נכנעו בסוף ספטמבר 2025 לאחר שהותקפו על ידי פעילי חמאס. בהקשר זה דווח כי ג'ונדיה עצמו שירת בעבר במנגנון המודיעין של הרשות הפלסטינית וביצע משימות בשטח הרצועה עבור צה"ל, כולל איסוף מודיעין וסריקות בבתים.
"מקום בטוח – ללא חמאס"
ישראל מסייעת צבאית למיליציות/חמולות השונות הפועלות ברצועת עזה, במיוחד בהעברת סיוע צבאי בהיקף מוגבל, שבא לידי ביטוי בעיקר ברובי קלצ'ניקוב שנלקחו כשלל במלחמה ממחבלי חמאס. מזווית הראייה של ישראל, פעילותן של המיליציות מהווה אמצעי נוסף המשמש מנוף לחץ על חמאס במסגרת העימות המתנהל מולו ברצועה בעשרות השנים האחרונות, וגם כמרכיב בראייה צופה פני עתיד בכל הקשור לתמונת המצב באזור "ביום שאחרי". בנסיבות הנוכחיות, לאחר מימוש השלב הראשון בהסכם להפסקת אש, שנחתם ביוזמת הממשל האמריקאי, מחויבת ישראל לספק הגנה ולהבטיח את קיומן של המיליציות השונות הפועלות ברצועה. המשך פעילותן מחייב את חמאס לקחת אותן בחשבון, להפנות משאבים להתמודדות עמן ולהיערך לפעולה נגדן במקביל להמשך העימות עם ישראל.
חמאס, מצדו, רואה במיליציות הפועלות נגדו, ברמה כזו או אחרת של שיתוף פעולה עם ישראל, איום ישיר המכוון לערער את המשך שלטונו ברצועת עזה. במסגרת המאבק במיליציות/חמולות ניסה הארגון לפני שבועות אחדים להתנקש בחייו של אבו שבאב אך ללא הצלחה, בעיקר בשל העובדה שראש המיליציה נמצא באזור הנתון, בעיתוי הנוכחי, תחת שליטה ישראלית. בהודעה שהעבירה לאחרונה לאמצעי התקשורת, מסרה מיליציית אבו שבאב שהיא שמחה על הפסקת האש ועל החזרת החטופים הישראלים, אך הדגישה כי בכוונתה להמשיך ולהחזיק באזור רפיח ולהגן על אדמותיה. בנוסף לכך, נמסר, חזונה לעתיד הרצועה הינו לקיים בה "ממשל חדש", ולהפוך אותה ל"מקום בטוח ללא חמאס, בלי מלחמה ובלי טרור".
חזרתן של המסגרת המסורתיות
פעילותן של המיליציות בעיתוי הנוכחי מחזירה אותי יותר משלושים שנים לאחור, לתקופת השירות הצבאי שלי ברצועה בראשית האינתיפאדה הראשונה, שפרצה ב-9 בדצמבר 1987. ימים אחדים לאחר מכן הגיע לפגישה במשרדי, שהיה ממוקם במתחם המנהל האזרחי בלב העיר עזה, מוסא אבו שעבאן, מי שעמד אז בראש אגודת המוח׳תארים ברצועה (ראשי החמולות החשובות שתפקדו כמייצגי האוכלוסייה מול השלטון הישראלי). אבו שעבאן נמנה על אחת ממשפחות הקבע הגדולות והמשפיעות באזור ובניגוד לחזותם החיצונית של הפלסטינים בני המקום, הוא בלט דווקא בגוון עורו הבהיר והג'ינג'י.
אני זוכר היטב את הפגישה יוצאת הדופן והבלתי שגרתית איתו, כאשר בניגוד לפגישותינו הקודמות – שבהן היה מפגין דרך קבע נחישות וביטחון עצמי – הפעם הקרין בחזותו החיצונית ובמבע פניו מידה גדושה של חולשה, תסכול ועצבות. כשדמעות החלו לזלוג מעיניו סיפר לי בלחש, כי בעקבות פרוץ האינתיפאדה הוא חש כמי שאיבד את כוחו והשפעתו, וכי מי שהולכים ותופסים את מקומם של המוח׳תארים ומובילים את מהלכי ההתקוממות בשטח, הם בני הדור הצעיר. באותו מעמד בלתי נשכח, מבחינתי, סיפר לי על התייחסות נלעגת שהולכת וקונה לה אחיזה בקרב האוכלוסייה ביחס למוח׳תארים, כמייצגי הציבור שאבד עליו הכלח. לדבריו, השאלה "מהו מוח׳תאר?" נענית בתשובה ״מי שמוח'ו טאר (מי שמוחו עף)".
התייחסות זאת לשינוי שהתחולל במעמדם של המוח׳תארים לא נזקקה מבחינתי להסבר או לפרשנות. הייתה זאת אמירה מבודחת שהצביעה על המגמות החדשות של מוביליות חברתית ושל שינוי מהותי, שחוללה האינתיפאדה במעמדם של מוקדי הכוח המסורתיים הוותיקים. זאת, תוך מעבר ההשפעה והסמכות מן ההנהגה המסורתית המיוצגת על ידי המוח׳תארים, אנשי הדור הישן והמתבגר, לבני הדור החדש, הצעיר, האנרגטי והמיליטנטי, שהולכים ומבססים את מעמדם כמי שנותנים את הטון ומטביעים את חותמם על המהלכים וגילויי המחאה בשטח.
פעילותן של המיליציות/חמולות בנסיבות הנוכחיות ברצועת עזה, נותנת ביטוי מחודש למעמדם הכמעט נשכח של המסגרות החברתיות המסורתיות, שמתברר כי במציאות החברתית המאפיינת כיום את האוכלוסייה ברצועת עזה, עדיין לא נס ליחן.
לאור כל זאת, על ישראל לפעול מול המיליציות/חמולות השונות ברצועה בהתאם לכלל של כבדהו וחשדהו. הן מתייצבות, מצד אחד, באופן חד-משמעי, כיריבות לחמאס וכמתנגדות להמשך שלטונו ברצועת עזה, באופן שמחייב את הארגון להיערך מול האיום שהן מהוות מבחינתו. מצד אחר, מחויבת ישראל להיות ערנית, לקיים מעקב שוטף ולהיות עם אצבע על הדופק כדי להתמודד מבעוד מועד עם תרחישים אפשריים של שינוי בהיערכות המיליציות ובעמדותיהן. שינוי כזה יכול לנבוע כתוצאה מלחצים פנימיים או מתמורות בתפיסות האידיאולוגיות, והוא עלול להתאפיין במעבר למצב של היפוך קנים, שבו תופנה פעילותן נגד ישראל.
