מינוי סגנו החדש של עבאס – יתרון אך לא הכרעה

ב-26 באפריל ברמאללה, בעקבות התכנסות המועצה המרכזית של אש״ף יומיים קודם לכן, אישר הוועד הפועל של הארגון את מינויו של חוסיין שחאדה מוחמד א-שייח׳ כסגנו של מחמוד עבאס (אבו מאזן), כיושב ראש הוועד הפועל וכנשיא מדינת פלסטין. עד מינויו לתפקיד החדש שימש א-שייח׳ כשר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית וכמזכיר הכללי של הוועד הפועל (ב-3 במאי יבחר מחליפו בתפקיד המזכ"ל) והוא גם חבר בוועד המרכזי של תנועת פת״ח.

חוסיין א-שייח׳ נולד בשנת 1960 ברמאללה. בהיותו בן 18 נדון בבית משפט צבאי למאסר באשמת מעורבות בפעילות טרור וישב בכלא הישראלי קרוב ל-11 שנים, עד שחרורו בשנת 1989, שנתיים לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה. לאחר שמילא שורה של תפקידים במסגרת תנועת פת״ח, מונה בשנת 2007 כראש הרשות הכללית לעניינים אזרחיים במעמד של שר, ומתוקף תפקידו הופקד כאחראי על הקשרים האזרחיים השוטפים בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל. הקשרים שקיים א-שייח׳ עם גורמים בצד הישראלי הקנו לו מעמד וכוח במערכת הפלסטינית ובמיוחד בשל התלות הרבה של הפלסטינים במדינת ישראל.

א-שייח׳ נבחר לראשונה כחבר בוועד המרכזי של פת״ח בשנת 2008, ואינו זוכה כיום למידה גדולה של אהדה ופופולריות בקרב הציבור הפלסטיני. בשנים האחרונות הוא רכש את אמונו של אבו מאזן ומתקבל הרושם כי הוא מקובל גם מבחינתן של ישראל וארה"ב. על רקע זה התקבע מעמדו כמועמד פוטנציאלי להגיע לעמדת הנהגה בזירה הפלסטינית בעידן שלאחר עבאס.
בשנים האחרונות נחשב א-שייח׳ כנאמנו של אבו מאזן וכאיש סודו, והוא מצטרף לפמלייתו ומתלווה אליו דרך קבע בפגישות שמקיים יו"ר הרשות בלשכתו ברמאללה ובחו״ל עם דרגי הנהגה ממדינות ערב ומהקהילה הבינלאומית. א-שייח׳ נחשב לאחד האנשים העשירים ברשות הפלסטינית כאשר את הונו צבר, בין היתר, מבעלות על מספר מחצבות פלסטיניות וכן על כמה חנויות נוחות ותחנות דלק, ובבעלותו וילה רחבת ידיים בעיר יריחו.

במגמה לבסס את מעמדו בזירה הפלסטינית ואת ההכרה בו, ובמיוחד מצד הממשל האמריקאי, כיורש פוטנציאלי למחמוד עבאס, קיים א-שייח׳ באוקטובר 2022 ביקור בוושינגטון, שבמהלכו נפגש עם היועץ לביטחון לאומי, מייק סאליבן ועם סגנית מזכירת המדינה, וונדי שרמן. ביקור זה היה בעל חשיבות רבה משום שהיה הראשון שקיים בכיר ברשות הפלסטינית בארה"ב אחרי חמש שנים שחונות.

החלטתו של אבו מאזן למנות את א-שייח׳ כסגן יושב ראש הוועד הפועל של אש״ף, עשויה להתברר במעלה הדרך כמהלך חשוב, משמעותי וצופה פני עתיד, שיכול להכריע בבוא הזמן את ההתמודדות הצפויה על תפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית.

הרחק מההסכמה הלאומית

במסגרת התפקיד שמילאתי כיועץ לשרי ביטחון לעניינים ערביים, קיימנו קשרי עבודה שוטפים עם א-שייח׳ ונפגשנו עמו מפעם לפעם. השיחות עמו התנהלו בדרך כלל באווירה פתוחה ועניינית. אני זוכר היטב שבהתבטאויות מצדו לאמצעי התקשורת, שבהן מתח ביקורת על ישראל בשל עמדותיה בהקשר הפלסטיני, טען כי ״אין פרטנר בצד הישראלי לתהליך השלום״, ואפילו כינה את פגישותיו עם גורמים ישראלים כ״משא ומתן עם האויב״. בשנים האחרונות נקשר שמו עם מעשי שחיתות והטרדות מיניות.

מינויו של א-שייח׳ כסגן יושב ראש הוועד הפועל של אש״ף לא היה בגדר הליך מוסכם ונטול מחלוקת במערכת הפלסטינית. בפועל, התלווה לו ויכוח נוקב בצמרת פת״ח. המינוי התקבל במורת רוח רבה מצד בכירים בתנועה שרואים עצמם מועמדים טבעיים לרשת את אבו מאזן בבוא הזמן והדברים אמורים במיוחד ביחס לג׳בריל רג׳וב, למחמוד אל-עאלול המשמש כסגנו של אבו מאזן בתפקידו כיושב ראש תנועת פת״ח, ולתוופיק טיראווי. מנגד, גנרל מאג׳ד פרג׳, ראש מנגנון המודיעין הכללי, נחשב היום כמי שמקורב ובעל ברית עם א-שייח׳, אף כי בעבר היה מזוהה כיריב וכמתחרה פוטנציאלי מולו על ההנהגה הפלסטינית.

גם יתר הפלגים הפלסטיניים, בדגש על ״החזית העממית לשחרור פלסטין״ ו״החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין״ התנגדו למינוי. זאת, לצד ביקורת נוקבת שנמתחה על המהלך מצד חמאס. בהודעה שפרסם באמצעי התקשורת דחה ארגון הטרור את מינויו של א-שייח׳ והגדיר אותו ״צעד מגונה, הרחק מההסכמה הלאומית והרצון העממי הפלסטיני״. חמאס הוסיף וטען בהודעה, כי ההחלטה ״משקפת עיקשות מצד ההנהגה המבצעת באש״ף להשבית את מוסדותיה במקום שיהיו מטרייה מקיפה למאבק עמנו וכוחותיו מלאי החיים״.

בנוסף לכך, הדגיש חמאס בהודעה מצדו כי ״בראש סדר העדיפויות של עמנו הפלסטיני עומדת הפסקת התוקפנות ומלחמת ההשמדה וההרעבה ואיחוד המאמצים כדי לעמוד מול ישראל וההתנחלות, ולא חלוקת תפקידים וחלוקת עוגת השלטון כדי לרצות גורמי חוץ״. בסיום ההודעה קרא חמאס לפלגים הפלסטיניים ״לדחות את ההחלטה ולדבוק בבנייה מחדש של אש״ף על יסודות דמוקרטיים, הרחק מתכתיבים ומגישה פטרונית״. יתרה מזאת, במסגרת התנגדותו למינוי, יצא חמאס בקמפיין נגד א-שייח׳, במהלכו חשף הקלטה שלו מבקר ואף מקלל את אבו מאזן. א-שייח׳ האשים מצדו את חמאס בזיוף ההקלטה ומלשכתו של אבו מאזן נמסרה הודעה דומה.

הקהילה הבינלאומית מחבקת

החלטתו של עבאס למנות את א-שייח׳ כסגנו, באה בעקבות לחץ ערבי כבד שהופעל עליו למנות לו סגן, בעיקר מצד סעודיה. זאת, במהלך ועידת הפסגה הערבית שהתכנסה בריאד בסוף פברואר 2025. על פי ידיעות שהתפרסמו באמצעי התקשורת הערביים, ניסה עבאס בהתחלה לנקוט מהלך ריק מתוכן ובעל משמעות פורמלית גרידא, כאשר ביקש להסתפק ביצירת משרה של סגן ליושב ראש הוועד הפועל, אך מבלי לנקוב בשמו של האיש שימלא את התפקיד בפועל. בעקבות הלחץ שהופעל עליו נאלץ עבאס בסופו של דבר לקבל עליו את הדין.

כבר ביום שבת, 26 באפריל, מיד לאחר שנודע על מינויו כסגן יושב ראש הוועד הפועל, קיבל א-שייח׳ שיחות טלפוניות משרי חוץ של מדינות ערביות ושל מדינות מהקהילה הבינלאומית. בין המברכים היה שר החוץ של מצרים, בדר עבד אל-עאטי, שהדגיש בשיחה את מרכזיותה של הבעיה הפלסטינית מבחינת ארצו והבהיר כי ״לא יכון שלום ולא יציבות מבלי שיושג לה פתרון צודק״.

כמו כן, הצביע השר על המשך מאמציה של מצרים לייצוב הפסקת האש ברצועת עזה ולקידום התהליך המדיני, שיוביל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ״בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית, ובאופן שיערוב להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 4 ביוני 1967 ובירתה ירושלים המזרחית״.

משרד החוץ הסעודי בירך בשם הממלכה את הרפורמות שננקטו על ידי ההנהגה הפלסטינית, לרבות יצירת התפקיד החדש של סגן יושב ראש הוועד הפועל של אש״ף ואת מינויו של אל-שייח׳ לתפקיד. באמצעי התקשורת דווח כי א-שייח׳ קיבל גם שיחה טלפונית משר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, שבירך אותו על מינויו, והדגיש את ״עומק היחסים בין טורקיה לפלסטין ואת תמיכת ארצו בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ובראשן הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית בגבולות 1967 ובירתה ירושלים המזרחית״.

מוקדם עדיין לקבוע אם מינויו של א-שייח׳ כסגן יושב ראש הוועד הפועל של אש״ף מהווה חותמת סופית ומקבע את מעמדו כמי שצפוי להתייצב בראש ההנהגה הפלסטינית בעידן שלאחר מחמוד עבאס. עם זאת, אין ספק שהמינוי מקנה למחזיק בו יתרון משמעותי ומגדיל את סיכויו, במיוחד אם ינצל את פרק הזמן שנותר עד לסיום כהונתו של עבאס בראש ההנהגה, כדי לבסס עוד יותר את מעמדו הטעון שיפור במסגרת הרשות וברחוב הפלסטיני.

היום שאחרי עבאס

משיחות שקיימתי בימים האחרונים עם נושאי תפקידים מרכזיים ברשות הפלסטינית ברמאללה, ניתן היה להתרשם בבירור מן ההערכה הרווחת בזירה הפלסטינית, לפיה אין להסיק מן המינוי כי מדובר במהלך המקבע באופן סופי את מעמדו של א-שייח׳ כיורשו של אבו מאזן. הם הדגישו בפניי כי לצד א-שייח׳, ישנם בכירים נוספים בתנועת פת״ח הנושאים את עיניהם לתפקיד, ולפיכך אין להוציא מכלל אפשרות כי מועמד אחר עשוי להיבחר בסופו של דבר.

אבו מאזן נמנה על דור המייסדים של פת״ח, והוא ממלא בפועל – מאז פטירתו של יאסר ערפאת בנובמבר 2004 בפריז – את שלושת תפקידי המפתח בהנהגה הפלסטינית: נשיא הרשות, יושב ראש הוועד הפועל ויושב ראש תנועת פת״ח, הגדולה והדומיננטית, הפועלת תחת המטרייה הארגונית של אש״ף. לתפקידו כנשיא הרשות הפלסטינית נבחר אבו מאזן בבחירות בינואר 2005, ומאז הוא מכהן בתפקיד זה ברציפות מבלי שיתקיימו הליכי בחירות כפי שמתחייב. מילוי שלושת תפקידים אלה בצמרת ההנהגה הפלסטינית, מקנים לעבאס מעמד בלתי מעורער ומידה רבה של כוח וסמכות.

לפיכך, אפוא, מי שיכהן בהמשך כסגנו ובמיוחד בנקודת הזמן הנוכחית, כאשר הוא מתקרב לשנתו ה-90 (יליד צפת, נובמבר 1935), צפוי לזכות בעמדת יתרון על יתר המתמודדים על הכתר, ובמיוחד אם ינצל את הזמן לביסוס מעמדו התנועתי והציבורי. אם אכן יעשה כך, הוא צפוי, ללא ספק, להגדיל מאוד את סיכוייו להתייצב בסופו של דבר בראש ההנהגה הפלסטינית.

בעבר לא הוצא מכלל אפשרות התרחיש לפיו בתום עידן אבו מאזן בהנהגה הפלסטינית, ובמגמה למנוע מאבק על הירושה בין המועמדים השונים, שעלול להתאפיין ככוחני ואלים, יוסכם על שלושה אישים שונים מבין המתמודדים שימונו לפרק זמן קצוב עד לעריכתן של בחירות, לשלושת תפקידי המפתח בצמרת הפלסטינית: נשיא הרשות הפלסטינית, יושב ראש הוועד הפועל של אש״ף ויושב ראש תנועת פת״ח.