ב־8 באוקטובר, יום אחרי טבח חמאס בעוטף עזה, הצטרף חיזבאללה למערכה, בתגובה לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל". המערכה של חיזבאללה נגד ישראל כונתה על ידי מזכ"ל הארגון "מערכת התמיכה בעזה" (ח'רבּ אסנאד עזה) ומטרתה הייתה לסייע לחמאס על ידי ריתוק כוחות גדולים של צה"ל בגבול הצפון והפעלת לחץ על ישראל לסיום המערכה ברצועה, על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות בצפון מבתיהם.
מאז סיום מלחמת לבנון השנייה עסק חיזבאללה בשיקום יכולותיו הצבאיות והעצמתן. על פי הערכות צה"ל ומערכת הביטחון, החזיק הארגון ביותר ממאה אלף טילים, העמיד עשרות אלפי לוחמים מאומנים היטב ובנה צבא שלא מבייש אף מדינה. אחרי מלחמת לבנון השנייה אמר נסראללה כי במלחמה הבאה נגד ישראל לא יהיו קווים אדומים ולכן גיבש חיזבאללה תוכניות כיצד לפעול כאשר זו תתרחש. עיקרי התוכנית היו ירי מאסיבי לתל אביב ולדימונה, כמו גם ליעדים אסטרטגיים בתוך ישראל, ביניהם מפעלים ביטחוניים וכדומה.
במלחמה הנוכחית ביקש חיזבאללה, באמצעות הירי לעבר ישראל, לסייע לפלשתינים, בעיקר בגזרת עזה, ובכך להראות לעולם הערבי ולפטרונו באיראן שהוא מגן על העם הפלשתיני בהתאם לאחדות הזירות שבה דגל. לכן גם הדגישו בחיזבאללה בכל פעם מחדש מאז 8 באוקטובר כי הפסקת המלחמה בעזה היא תנאי הכרחי להסדר בלבנון.
בנוסף לכך דאג חיזבאללה לגיוס ארגוני טרור נוספים במערכה כנגד ישראל. בהקשר זה הזכיר נסראללה פעמים רבות את אחדות הזירות ושיבח את המיליציות העיראקיות ואת החות'ים (בתימן) על ירי הטילים הבליסטיים והכטב"מים, אשר נמשך גם בעת כתיבת שורות אלו. בנוסף, לחיזבאללה היה אינטרס מובהק שלא לאפשר לתושבי הצפון לשוב לבתיהם ובכל נאום שלו היה מתגאה נסראללה כי ידבוק בקו זה כל עוד הלחימה בעזה נמשכת.
תוכנית אחת שהייתה לחיזבאללה, על פי גורמי ביטחון בישראל, הייתה מתקפת פתע בשם "כיבוש הגליל". מטרות התוכנית היו פלישה לשטח ישראל באמצעות עשרות או מאות לוחמים מתוך מנהרות או באמצעות אופנועים וכיבוש יישובים תוך מעשי רצח, חטיפות אזרחים והנפת דגל חיזבאללה בתוך מדינת ישראל בהשראת טבח 7 באוקטובר.
מכה אנושה לצמרת ההנהגה
למעשה, מאז 8 באוקטובר ועד הסכם הפסקת האש שנחתם בין לבנון לבין ישראל בתיווך ארה"ב, ניהל צה"ל קרבות נגד פעילי חיזבאללה ומפקדיו בשטח ופגע בעשרות ממפקדי הביניים שלו, במחסני הנשק, במשגרים ואף במוסדות הכלכליים של הארגון. כל אלו הובילו בהדרגה לפגיעה אנושה בתפקודו.
בתגובה לירי המתמשך של רקטות ושיגור כטב"מים וטילי נ"ט מלבנון מאז תחילת המלחמה, חישבה ישראל מסלול מחדש וב־30 ביולי העלתה הילוך, עם החיסול המשמעותי הראשון נגד צמרת הארגון, של פואד שוכר, רמטכ"ל חיזבאללה. הארגון תכנן מתקפת נגד נרחבת ב־25 לאוגוסט, כתגובה לחיסול, אך צה"ל הצליח לסכלה תוך השמדת מאות משגרים ואלפי טילים שהיו מכוונים אל ישראל.
בהמשך, על פי פרסומים זרים, הנחיתה ישראל מכה כואבת על חיזבאללה בין התאריכים 17 ל־18 בספטמבר, עם "מתקפת הביפרים". עשרות מפעילי הארגון נהרגו ויותר מ־3000 נפצעו (ביניהם שגריר איראן בלבנון שאיבד עין ואחת מאצבעותיו). על פי הודאת נסראללה בנאומיו לאחר המתקפה שיוחסה לישראל, ספג חיזבאללה מכה כואבת ונדרשו לו כשבועיים כדי להתאושש ממנה.
אלא שישראל לא עצרה והמשיכה בחיסול צמרת הארגון וחברי מועצת הג'האד שלו. ב־20 בספטמבר, במסגרת פעולה שזכתה לשם "חיצי הצפון", השמידו מטוסי קרב של צה"ל מבנה שבו נערך כינוס בכירים וחיסלו את אדריכל תוכנית "כיבוש הגליל", אבראהים עקל, יחד עם עשרות בכירים ובהם מפקדים מדרגה ראשונה ושנייה. שיאו של מבצע החיסולים הגיע ב־27 לספטמבר, כאשר חיל האוויר תקף את מפקדת חיזבאללה באזור הדאחיה (פרברי ביירות הדרומית) והרג את המזכ"ל נסראללה לצד בכירים נוספים.
לאחר חיסול נסראללה עלה שמו של השאם ספי אלדין – ראש המועצה הצבאית של חיזבאללה שהיה מבוקש על ידי ארה"ב בגין פעולות טרור – כיורש פוטנציאלי, אך ב־4 באוקטובר הצליחה ישראל לחסל גם אותו, במתקפה אווירית על מקום המסתור שבו שהה בביירות. אחרי ההתנקשות ביורש המיועד נבחר סגנו של נסראללה, נעים קאסם, למזכ"ל הארגון.
מלקקים את הפצעים בדרך להסכם
ב־30 בספטמבר התחיל התמרון הקרקעי המוגבל לשטח דרום לבנון, ובאופן הדרגתי הכניס צה"ל כוחות לתוך מספר כפרים שנחשבו מעוז חיזבאללה, כמו אלח'יאם. שם, ובמקומות נוספים לא הרחק מהגבול המשותף, מצא צה"ל עשרות מצבורי נשק במספר מנהרות ואמל"ח איראני רב, לרבות טילים, שהיה מוסתר בבתים של אזרחים, ובכך סיכל את תוכנית "כיבוש הגליל" שנסראללה נופף בה כאיום על ישראל.
ההסכם להפסקת האש בין לבנון לבין ישראל נחתם ונכנס לתוקף ב־27 בנובמבר. ההסכם הביא לקיצה את המלחמה האינטנסיבית שהתחוללה במשך יותר משנה, במהלכה שיגר חיזבאללה מאות טילים, רקטות וכטב"מים לעבר ישראל – חלקם גרמו להרוגים ופצועים, אזרחים וחיילם. ישראל, מצידה, גבתה במהלך אותה מלחמה מחיר כבד מלבנון – חלקים נרחבים בדרום המדינה נהרסו כליל, מאות בניינים ניזוקו בביירות ועשרות בניינים בפרברי דרום העיר נהרסו כליל, בעיקר בחיסולים הממוקדים. על פי משרד הבריאות הלבנוני, מאז 8 באוקטובר נהרגו בלבנון כתוצאה מהמלחמה עם ישראל יותר מ־4000 אזרחים ו־16 אלף נפצעו, זאת בנוסף ליותר ממיליון פליטים שברחו מהדרום לאזורים אחרים במדינה.
במסגרת ההסכם להפסקת האש גיבשו הצדדים 13 סעיפים:
- הפסקה מוחלטת של הפעולות ההתקפיות של חיזבאללה ושל כל הקבוצות החמושות האחרות בשטח לבנון.
- ישראל לא תבצע שום פעולה צבאית התקפית נגד מטרות בלבנון, כולל באדמה, באוויר ובים.
- ישראל ולבנון מכירות בחשיבות החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
- ההתחייבויות שהוזכרו לעיל אינן שוללות את זכותן של ישראל ולבנון לממש את זכותן להגנה עצמית.
- הגופים החמושים היחידים שיותר להם לשאת נשק או להפעיל את כוחותיהם בדרום לבנון יהיו כוחות הביטחון הלבנוניים וצבא לבנון בלבד.
- כל מכירה, אספקה וייצור של נשק ואמל"ח ללבנון יהיו בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.
- כל המתקנים הבלתי מורשים לייצור נשק וחומרים הקשורים לנשק יפורקו.
- כל התשתיות והבסיסים הצבאיים יפורקו וכן יוחרם כלל הנשק שאינו עולה בקנה אחד עם מחויבויות אלו.
- תוקם ועדה שתהיה מקובלת על ישראל ולבנון לפיקוח ולסיוע באכיפה של התחייבויות אלה.
- ישראל ולבנון יגישו דוחות על כל הפרות צפויות למחויבויות אלו לוועדה ואל כוח יוניפי"ל.
- לבנון תפרוס את כוחות הביטחון הרשמיים וכוחות הצבא שלה לאורך כל הגבולות, נקודות המעבר והקו של דרום לבנון.
- ישראל תיסוג באופן הדרגתי מדרום לקו הכחול תוך 60 יום.
- ארה"ב תקדם משא ומתן עקיף בין ישראל ללבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוסכם.
הפסקת האש: ויתורים והשפלות
ישנם לא מעט גורמים שהביאו להפסקת האש ולביטול הדרישה העיקרית של חיזבאללה – לקשור בין לבנון לבין המערכה ברצועת עזה (איחוד הזירות). בין היתר ניתן למנות את חיסול צמרת חיזבאללה שהחליש את הארגון, כיבוש דרום לבנון אשר שם קץ לתוכנית "כיבוש הגליל", ההרס הרב של דרום המדינה וחלקים נרחבים מהדאחיה, והביקורת של הלבנונים (בעיקר הנוצרים) כלפי חיזבאללה מתחילת המלחמה על אחריותו להרס הרב. כל אלה גרמו למזכ"ל החדש להתגמש ולהסכים להפסקת האש, אם כי בנאומיו ציין תמיד שחיזבאללה ניצח את המערכה והניצחון הוא אף יותר גדול מזה של 2006, לשיטתם.
אין ספק שחיזבאללה יצא מהמערכה הממושכת מושפל ומובס. ראשית – הארגון נאלץ להפריד בין הזירות ולהפסיק את הירי לישראל ובכך למעשה ויתר על התנאי לפיו המלחמה בצפון לא תיפסק עד שצה"ל ייצא מרצועת עזה. זאת ועוד – חיזבאללה הסכים לנוכחות ישראלית בת 60 ימים בדרום לבנון, וגרר ביקורת רבה מצד בלוגרים, עיתונאים ופוליטיקאים רבים בעולם הערבי. ההוכחה המשמעותית ביותר לכך שידו של חיזבאללה על התחתונה במצב הנוכחי היא ביטול דרישת שחרור האסירים שלו המוחזקים בידי ישראל, זאת לאחר שאפילו לא הצליח להשיג מידע בנוגע אליהם.
הלך הרוח בלבנון מתמקד בכישלון חיזבאללה ובצורך לפרקו מנשקו. מבחינת הלבנונים מהעדות השונות במדינה, סיים ארגון הטרור את תפקידו, לא מילא את ייעודו וכעת עליו למסור את נשקו לצבא לבנון. יש לזכור כי סיבת קיומו של חיזבאללה הייתה מאז ומתמיד המאבק בישראל והרצון למנוע ממנה מלכבוש את לבנון או לירות לעברה, והנה כעת הארגון למעשה מאפשר לה לעשות זאת, לפעול בשטחה ולגרום לאלפים לפנות את בתיהם בעקבות הכוונה להרוס אותם, לאחר שנמצאו בהם מצבורי נשק או ששימשו כמפקדה. מחסום הפחד מחיזבאללה בתוך לבנון, כך נדמה, נשבר, וניתן כיום למצוא תושבים רבים שמותחים ביקורת גלויה על הארגון, לאחר שלטענתם גרר את לבנון למלחמה שלא הייתה קשורה אליה מלכתחילה.
הזווית הישראלית: הרע במיעוטו
מבחינת ישראל בהחלט אין מדובר בהסכם מיטבי אשר מבטיח שלום וביטחון בגבול הצפוני. למעשה, בהסכם זה אין התחייבות להקמת רצועת ביטחון שתשמור על תושבי היישובים הקרובים לגבול וזו הסיבה שבגינה המפונים הרבים טרם חזרו לבתיהם. עובדה זו זוקף חיזבאללה לזכותו ומציג אותה כניצחון, בניסיון לשווק לקהל שלו הישג משמעותי שעימו יצא מהמלחמה.
על פי הסכם הפסקת האש, אמור צבא לבנון להתפרס במקום חיזבאללה בנקודות החיכוך ובגבול עם ישראל. חשוב לציין כי רוב חיילי הצבא הם מהעדה השיעית, בנים למשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אשר מהן הגיעו גם רבים ממחבלי חיזבאללה, כך שלמעשה מדובר במשפחה אחת גדולה. במילים אחרות – צבא לבנון לעולם לא יילחם נגד חיזבאללה.
וכאן עולה השאלה אם צבא לבנון אכן יגן על הגבול של ישראל מפני לוחמי חיזבאללה. יתרה מכך, בעבר חוותה ישראל פיגועים רבים שבוצעו על ידי חיילים של צבא ממדינה שכנה, כמו ב־1997, אז רצח חייל ירדני שבע נערות ישראלית בנהריים, או ביוני 2023, כאשר חייל מצרי הרג שלושה חיילי צה"ל באילת, ליד גדר הגבול עם מצרים. המשמעות היא שרצועת ביטחון יעילה בהרבה מאשר פריסת חיילי צבא לבנון.
מחפשים קלפי מיקוח חדשים
הפסקת האש שברירית ולהערכתי לא תחזיק מעמד עוד זמן רב. שני הצדדים, כפי שהזכרתי, לא תופסים את ההסכם כאידיאלי, בלשון המעטה, ולראיה – ההפרות ההדדיות כבר בימים הראשונים לאחר החתימה. ישראל טענה שיש לה הזכות להילחם נגד חיזבאללה על פי ההסכם וזה, מצידו, טוען שהיו יותר מ־60 הפרות ישראליות כבר בשבוע הראשון, בעיקר בשל הכטב"מים והמטוסים הישראליים אשר חגים מעל לבנון, דבר אשר מנוגד להסכם על פי הלבנונים, לטענתם.
כך או כך, חיזבאללה ולבנון עסוקים כעת בפינוי ההרס הרב שנגרם במלחמה, ובשיקום הנזקים. הארגון עצמו, מאז "חיצי הצפון", לא חזר למה שהיה, יצא מושפל וללא תמיכה ציבורית. כך למשל, אחרי שכבר שנתיים מתנגדים אנשיו לבחירת נשיא, הסכים לפתע חיזבאללה לעריכת בחירות ב־9 בינואר.
אתגרים רבים מבית יעמדו בעתיד הנראה לעין בפני חיזבאללה, אולם כעת יתמקד הארגון בענייני המפונים הלבנונים – בין היתר באמצעות תוכנית פיצוי לרבבות המפונים אשר שבו לבתיהם ותשלומי שכר דירה למי שאיבדו את ביתם – ופחות בענייני הנאמנות לאיראן (אם כי כספים רבים עבור תוכנית הפיצוי יגיעו מטהרן). בימים אלה נערכות הלוויותיהם של פעילים רבים שטרם נקברו כראוי בגלל הלחימה ובחיזבאללה נערכים להלוויות של נסראללה וספי אלדין – אירועי ענק שינוצלו על ידי ההנהגה הנוכחית לשדר עסקים כרגיל, לאו דווקא כלפי ישראל אלא כלפי יריביהם מבית, קרי הנוצרים וכל מי שקוראים לפירוק הארגון.
הנוכחות הישראלית הזמנית בדרום לבנון והיעדר מתווה לשחרור האסירים של חיזבאללה שנמצאים בידי ישראל, מגדילים את הסיכוי לפעילות צבאית כנגד חיילי צה"ל בלבנון, לרבות חטיפה במטרה להחזיק בקלפי מיקוח. ניסיון כזה, בין אם יצליח או בין אם לאו, יכול להחזיר את האזור למלחמה. חיזבאללה, מובס ומושפל, מסוגל לעשות כל דבר כדי להחזיר לעצמו ולו מעט מהכבוד שאבד במלחמה זו.
