סקר בקרב ערביי יו"ש לפני המלחמה: לא רוצים אזרחות ישראלית, לא רוצים לעבוד בישראל

אנחנו מרבים לדון באפשרויות ליישוב העימות הערבי-ישראלי ביו"ש ובעזה, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מעמדת התושבים שם. הישראלים מביעים את עמדותיהם בחופשיות, לא רק בקלפי, אלא בדיונים פתוחים ובתקשורת. אלא שלערבים באזור יש הרבה פחות אפשרויות להציג את תחושותיהם ועמדותיהם, בעיקר מכיוון שהם חיים בסביבת טרור המופנית בראש ובראשונה כלפיהם – פנימה. אפילו ערביי ישראל מתקשים להתבטא באופן חופשי. כך למשל, ערבייה ישראלית מוסרת עדותה בספרו של פרופ' יוסי יסעור "החלטות משנות חיים (ומוות)" בהוצאת מטר ומסבירה כיצד ההחלטה שלה בעניין האישי ביותר שלה, שנוגעת לעצמה בלבד, עלולה לסכן את חייה בשל תגובת אנשי הכפר שלה. כך שיכולתו של הפרט בחברה הערבית להביע דעה שונה – מוגבלת מאוד.

ודאי שלעובדה הזו יש השפעה גם על תוצאות הסקרים שנערכים בחברה הערבית, אך בכל זאת הם חשובים מאוד כשהם מתבצעים באופן אנונימי והנשאלים משוכנעים במידה רבה שתשובותיהם לא יתפרסמו עם שייכות אישית אליהם. אוניברסיטאות בעולם עורכות סקרים מעין אלה בקרב ערביי יו"ש ועזה, כמו גם בקרב מדינות בעולם הערבי בכלל, כדי להבין את הלך הרוח של האזרחים, שלא תמיד משתקף במדיניות הממשלות שלהם.

"המרכז לאסטרטגיה רבתי בישראל ICGS" ערך סקר טלפוני מייצג בחודש יוני 2023, לפני טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, בקרב ערביי יו"ש ובעיקר בקרב תושבי 11 ישובים – חברון, שכם, מזרח ירושלים, רמאללה, ג'נין, בית לחם, טול כרם, קלקיליה, סלפית, טובאס ויריחו. הסקר שנערך באמצעות "סטט-נט" נועד לברר את יחסם של ערביי יו"ש לישראל, את תפיסתם הסובייקטיבית את איכות חייהם ומידת אושרם, את השייכות הלאומית שלהם וכיצד הם רואים את הפתרונות האפשריים למצוקותיהם.

בין הממצאים המפתיעים בסקר ניתן לציין את העובדה שהצעירים יותר (עד גיל 35) מרגישים פחות שייכות לערביי ישראל (ערביי 48'), פחות שייכות לעם הפלסטיני ויותר לחמולה שלהם, והם פחות מתנגדים לאפשרות של קבלת אזרחות ישראלית. עוד ניכר מתוצאות הסקר, כי כל ערביי יו"ש לא מרגישים שום שייכות לאיראן (רק 4%), אלא בעיקר לירדן (53%).

ערביי יו"ש חשים זהות לחמולה

הנקודה הראשונה המעניינת היא שאלת תחושת השייכות. ביררנו האם תחושת השייכות היא בעיקר לחמולה, או שמא לעם הפלסטיני, לאומה הערבית, או לרשות הפלסטינית. התוצאות שהתקבלו מובהקות: רוב עצום של 65% מהנשאלים חשים שייכות לחמולה שלהם, כאשר רק 20% חשים שייכות לעם הפלסטיני. 7% מהפלסטינים תושבי הגדה רואים עצמם משויכים לאומה הערבית, כאשר רק 4% בלבד חשים משויכים לרשות הפלסטינית. המסקנה מהנתונים הללו ברורה: בעוד הזהות החמולתית גוברת על זו הפלסטינית של ערביי יו"ש/הגדה המערבית, ברור שהרשות הפלסטינית, שכאמור היא הגוף שמהווה ריבון על השטח בו מתגוררים ערביי יו"ש/הגדה המערבית, אינה מייצרת כל תחושת שייכות בקרב האוכלוסייה המקומית. כאשר מפלחים את המשיבים לפי גילאים אנו מקבלים תובנה מעניינת נוספת: השייכות לעם הפלסטיני חזקה יותר בקרב המבוגרים יותר. כך, בעוד 76% מהצעירים בגילאי 35-18 מרגישים שייכות לחמולה לעומת 15% בלבד לעם הפלסטיני, בגילאי 60 ומעלה 44% מרגישים שייכות לחמולה ואילו 42% חשים שייכות לעם הפלסטיני, דבר המצביע על פוטנציאל עתידי להתחזקות הקשר עם החמולה על פני השייכות לעם הפלסטיני.

המבוגרים יותר פחות רוצים אזרחות ישראלית

הנקודה השנייה המעניינת היא הרצון לקבל אזרחות ישראלית. רוב עצום של 68% מהנשאלים מתנגדים לקבלת אזרחות, כאשר 17% בלבד היו רוצים במידה רבה/רבה מאוד לקבל אזרחות בדומה לערביי 48' ו-11% שתומכים בכך במידה מסוימת. אולם גם בשאלה זו ניתן לזהות מגמה של שינוי עם הגיל: ההתנגדות לאזרחות ישראלית גוברת ככל שהגיל עולה. כך, בעוד 62% מהצעירים בגילאי 35-18 מתנגדים לקבלת אזרחות ישראלית, בגילאי 60 ומעלה הנתון מזנק ל-86%. עוד מעניין לציין שרמת ההכנסה אינה משפיעה על התשובה הזו, בניגוד למה שמקובל במדינות מערביות בהן רמת החיים עשויה להשפיע על עמדות מדיניות, כמו על קשרי מסחר עם מדינות אחרות.

64% מהמבוגרים חשים שייכות לערביי ישראל ורק 30% מהצעירים

הנקודה השלישית שמשלימה את זו שלפניה היא מידת השייכות לערביי 48'. התוצאות מראות שהציבור הפלסטיני ביו"ש/גדה מערבית חלוק בדעתו בנושא. כך, בעוד 39% מהם חשים חלק מערביי 48' במידה רבה/רבה מאוד, 25% חשים זאת במידה מסוימת, ו-33% בכלל לא חשים שייכות שכזו. כך שלמעשה הנתונים מראים, כי רוב גדול של 64% מערביי יו"ש חשים לפחות במידה מסוימת חלק מערביי 48'. אולם גם כאן כאשר מפלחים את המשיבים לפי גילאים אנו מקבלים תובנה מעניינת לפיה השייכות הזו נפרמת עם השנים, כאשר מידת השייכות לערביי ישראל גוברת ככל שהגיל עולה. כך, בעוד 30% מהצעירים בגילאי 35-18 חשים חלק מערביי 48' במידה רבה/רבה מאוד, 26% חשים זאת במידה מסוימת ו-42% בכלל לא חשים שייכות שכזו, בגילאי 60 ומעלה 64% חשים חלק מערביי 48' במידה רבה/רבה מאוד, 14% חשים זאת במידה מסוימת ו-20% בכלל לא חשים שייכות שכזו. עוד תובנה מעניינת היא שכאשר מפלחים את המשיבים לפי רמת הכנסתם לא קיים כמעט שוני בתשובותיהם. במילים אחרות, בעוד 56% מהצעירים בגילאי 35-18 חשים שייכות כלשהי לערביי ישראל, בקרב המבוגרים מעל גיל 60 הנתון עולה ל-78%, דבר המצביע על מגמת היחלשות קשר השייכות בין הפלסטינים תושבי הגדה המערבית לערביי 48'.

אף תנועה לא ייצגה אותם

ממצא מעניין ומפתיע בסקר הוא שערביי יו"ש לפני מלחמת חרבות ברזל, היא "מיהי התנועה המייצגת אותם ביותר?". 73% מהם ענו "אף אחת מהתנועות", 21% השיבו פת"ח ו-4% מהם השיבו "חמאס". 2% נוספים השיבו "הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית (1% לכל אחת מהן).

קשר עם ירדן – לא עם ישראל

שאלה נוספת בסקר ביררה כיצד ערביי יו"ש סבורים שניתן לשפר את רמת חייהם. מתברר שלמרות התפיסה הרווחת לפיה רבים מהם רוצים לעבוד בישראל, רוב גדול של 76% מהפלסטינים בגדה המערבית סבורים כי ניתן לשפר את רמת החיים שלהם על ידי פיתוח הכלכלה הפלסטינית המקומית, בעוד רק 10% מהם חושבים שניתן להשיג זאת באמצעות תעסוקה בישראל. גם שיתוף פעולה עם מדינות המפרץ העשירות כלל לא קוסם לערביי יו"ש, כאשר רק 4% סבורים שזו תשפר את רמת חייהם, מה שמחזק עוד יותר את המסקנה שהפלסטינים מאמינים ביכולתם לפתח כלכלה עצמאית, גם אם לא ברור עד כמה השאיפה הזו מציאותית.

ממצא מעניין נוסף הוא שערביי יו"ש אף תופסים את עצמם כעם מאושר יחסית, כאשר הציון הממוצע הוא 6.2 (בסולם של 1 כלל לא מאושר ועד 10 מאושר מאוד). אפילו בשאלה זו כאשר מפלחים את המשיבים לפי רמת הכנסתם לא קיים כמעט שוני בתשובותיהם, וכך גם בפילוח לפי גילאים.

בשאלה אחרונה ומעניינת ביררה עם מי מהמדינות כדאי לערביי יו"ש להדק את היחסים. הסקר מראה בבירור שרוב הציבור הפלסטיני תומך בהידוק היחסים עם ירדן (53%), בעוד רק 12% סבורים שצריכה זו להיות מצרים. איראן, שמנסה להציג עצמה כמגינת הרעיון הפלסטיני בעולם המוסלמי, מקבלת אצל הפלסטינים רק 4%. וגם בשאלה זו כמעט לא קיים כמעט שוני בתשובות בפילוח המשיבים לפי רמת הכנסתם ולפי הגילאים.

בשורה התחתונה

לסיכום, לפי סקר זה האוכלוסייה הערבית ביו"ש היא בעלת זהות חמולתית הגוברת על זו הלאומית פלסטינית, כאשר הזהות עם הרשות הפלסטינית כמעט ואינה קיימת, ואף ניכרת מגמה של התחזקות השייכות החמולתית בקרב הצעירים. ערביי יו"ש אינם מעוניינים באזרחות ישראלית, בעיקר המבוגרים שבהם. הם גם אינם חשים שייכות לערביי ישראל – מגמה שאף הן מתחזקות בקרב הצעירים. הם מאמינים שהם יכולים לשפר בעצמם את רמת חייהם וכי ירדן היא המדינה עמה יש להדק את היחסים. הם לא מתרשמים מהפטרונות האיראנית ולא רואים שום שייכות אליה (מלבד 4% מהם). רוב רובה של האוכלוסייה ביו"ש חש בלתי מיוצג – 72% מהם סבורים שאף תנועה אינה מייצגת אותם. 21% השיבו שהפת"ח מייצג אותם ורק 4% השיבו חמאס. יהיה מעניין לראות כיצד מלחמת חרבות ברזל השפיעה על ערביי יו"ש בהיבטים הללו, שכן נראה שמאז ה-7 באוקטובר האוכלוסייה שם הפכה לקיצונית יותר בכל בנוגע לתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין נגד ישראל.

לתוצאות המלאות של הסקר