שותפה, לא נזקקת: הברית בין ישראל לארה"ב

הדיון המתמשך שהתקיים בארה"ב בנוגע לשאלה האם נכון שהממשל ישתף פעולה עם ישראל בתקיפה הצבאית נגד איראן, הצית מחלוקות עמוקות בקרב קבוצות פוליטיות בתוך הימין האמריקני, בדגש על ציבור תומכי הנשיא דונלד טראמפ.

"אנחנו לא צריכים עוד מלחמות במזרח התיכון, אנחנו צריכים להשקיע בבניית אמריקה מחדש", אמר בין היתר סטיב בנון, יועץ לשעבר של טראמפ. את ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הגדיר כ"חצוף" לאחר שהאחרון אמר שגם הוא בעד ""America first אבל לא בעד "America dead" (בהלימה עם הסיסמא האיראנית "מוות לאמריקה"). לדברי בנון, "נתניהו לא בעמדה להטיף לנו מה טוב לאמריקה".

לעומתו, הסנאטור טד קרוז הצהיר כי "ישראל היא בעלת ברית קריטית נגד הטרור האסלאמי, ואנחנו חייבים לפעול יחד נגד איראן". הסנאטור טום קוטון חיזק זאת והוסיף: "האיום האיראני הוא אמיתי, וישראל היא המפתח להגנה על ביטחון ארה"ב והמערב".

טראמפ עצמו הבהיר כי את התוכן לביטוי "אמריקה תחילה" הוא זה שיוצק, ולא אחר: "ובכן, בהתחשב בכך שאני זה שפיתח את 'אמריקה תחילה', ובהתחשב בכך שהמונח לא שומש עד שהגעתי, אני חושב שאני זה שקובע זאת. לאנשים שטוענים שהם רוצים שלום – אי אפשר להשיג שלום אם לאיראן יש נשק גרעיני. אז לכל האנשים הנפלאים שלא רוצים לעשות כלום בנוגע לאיראן שמשיגה נשק גרעיני – זה לא שלום וזו לא 'אמריקה תחילה'. הבטחתי לפני הבחירות שאיראן לא תהיה גרעינית וזה מה שאני מתכוון לממש. ישראל לא גוררת אותי למלחמה, אני זה שרוצה למנוע מאיראן להיות עם פצצת אטום".

אלא שכאמור, לא כולם בתנועת ה-MAGA ("להחזיר את אמריקה לגדולתה") שהגה טראמפ חולקים אותה השקפה עם הנשיא. טאקר קרלסון, דמות תקשורתית בולטת שבתקופה האחרונה משמיע אמירות אנטי-ישראליות על גבול האנטישמיות, התנגד בתוקף להצטרפות האמריקנים למתקפה וטען כי "אנחנו לא צריכים למות בשביל ישראל. זו לא המשמעות של 'אמריקה תחילה'". קרלסון הבהיר לעוקביו שתמיכת ארה"ב במה שהוא תיאר כאגרסיביות ישראלית נגד איראן, סותרת את עקרונות "אמריקה תחילה" של התנועה הפוליטית של טראמפ. הוא המשיך בפוסט שתייג אחרים בתקשורת השמרנית וכמה תורמים רפובליקנים גדולים כ"מחרחרי מלחמה" על תמיכתם באפשרות של מעורבות ישירה של ארה"ב בהתקפות על איראן.

“וושינגטון ידעה שההתקפות הללו יקרו”, כתב קרלסון, “היא סייעה לישראל בביצוען. פוליטיקאים שמתיימרים לדגול בעיקרון ‘אמריקה תחילה’ לא יכולים כעת לטעון באמינות שלא היה להם קשר לכך. המדינה שלנו מצויה במשבר עמוק. מה שיקרה מכאן ואילך יגדיר את כהונתו של דונלד טראמפ”".

טראמפ טען שקרלסון התקשר להתנצל בפניו, אך הבהיר כי הוא עדיין מותיר פתח לפתרון דיפלומטי עם איראן. "איראן לא יכולה להחזיק פצצה גרעינית, פשוט מאוד, בלי קשר לישראל", אמר הנשיא.

הסקרים מציגים גם הם עמדות מעורבות: בסקר CNN הביע רוב מוחלט מהרפובליקנים התנגדות לאיראן גרעינית (80%) ו-70 אחוזים תמכו בהצטרפות אמריקנית לתקיפה. מנגד, סקר YOUGOV מצביע על ממצאים הפוכים, ומלמד כי רוב בוחרי טראמפ התנגדו להצטרפות למלחמה מול איראן.

החלטתה של ארה"ב לבסוף להצטרף למתקפה על איראן, ובכלל מעורבותה במהלכים שקדמו למערכה ואחריה, מלמדים עד כה השיח סביב ישראל כקבצנית העומדת בפתח כדי לקבל סיוע מהאמריקנים שגוי מיסודו וכי בפועל – קיומה וחוזקה הצבאי של המדינה הקטנה מהמזרח התיכון מהווים אבן יסוד לאינטרס הלאומי של ארה"ב.

השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות משקפת מחויבות הדדית להתמודדות עם איומים גלובליים, כאשר ישראל משמשת כשטח ניסוי קריטי לטכנולוגיות שמאוחר יותר מאומצות על ידי הצבא האמריקני. השפעה זו מחזקת את מעמדה של ארה"ב כמנהיגה עולמית, כאשר התרומות הישראליות מספקות תוכנית עבודה לאסטרטגיות הגנה חדשניות. הדיאלוג המתמשך בין מקבלי ההחלטות, כפי שבא לידי ביטוי בדיונים האחרונים בקונגרס, משקף הכרה גוברת בערכה הרב-ממדי של ברית זו, שחשיבותה משתרעת על תחומים כלכליים, דיפלומטיים וערכיים.

שורשי הברית: שיתוף פעולה טכנולוגי

במלחמת ששת הימים הפכו האמריקנים לספקי הנשק העיקריים של ישראל, והניחו את היסודות לשותפות אסטרטגית עמוקה ורבת שנים. עם הזמן היחסים בין שתי המדינות התפתחו לברית רב-ממדית, הנתמכת בחבילת סיוע צבאי שנתית של 3.8 מיליארד דולר, כש-74 אחוזים מתוכם מוקצים לרכש צבאי ומחייבים את ישראל לרכוש ציוד מתוצרת אמריקנית כמו מטוסי F-35, טנקי M1 אברהמס ומערכות טילי פטריוט. דרישה זו מבטיחה שחלק ניכר מהכספים יחזור לכלכלה האמריקנית ויתמוך בקבלני הגנה דוגמת לוקהיד מרטין וריי-תיאון, המעסיקים עשרות אלפי עובדים במדינות כמו טקסס וקליפורניה.

יוזמות פיתוח משותפות הניבו טכנולוגיות פורצות דרך המועילות לשתי המדינות. מערכת טילי ההגנה "חץ", שפותחה על ידי התעשייה האווירית לישראל בשיתוף עם בואינג, נועדה ליירט טילים בליסטיים, כאשר כמחצית ממימון הפרויקט – יותר משני מיליארד דולר עד השנה הנוכחית – מסופקת על ידי ארה"ב. השקעה זו דרבנה ייצור במתקנים אמריקניים, במיוחד באלבמה, שבה עובדים על ייצור מרכיבים חיוניים, והובילה לשילוב המערכת ברשתות ההגנה של ארה"ב במפרץ הפרסי. הצלחת החץ במבחנים משותפים, עם שיעור יירוט של יותר מ-90 אחוזים, זכתה לשבחים ממזכיר ההגנה לשעבר רוברט גייטס, שאמר ב-2010: "החץ ממחיש כיצד שיתוף פעולה משפר את ביטחוננו ואת זה של בעלות בריתנו".

מערכת כיפת ברזל, שפותחה על ידי "רפאל" והתעשייה האווירית לישראל, הוכיחה את יעילותה נגד רקטות קצרות טווח של חמאס וחיזבאללה, כשיירטה יותר מ-10,000 מאז תחילת הפעלתה. ארה"ב תרמה 1.6 מיליארד דולר לפיתוחה מאז 2011, עם מימון נוסף לפריסה בבסיסים אמריקניים במזרח התיכון. המערכת תלויה ברכיבי מכ"ם מתוצרת אמריקנית של ריי-תיאון, מה שיוצר ביקוש עקבי התומך בעבודות ייצור. הגנרל מרטין דמפסי, לשעבר יו"ר המטות המשולבים, שיבח אותה כ"פלא הנדסי המשנה את כללי ההגנה בשדה הקרב", תוך הדגשת תפקידה בהפחתת הצורך בפריסות חיילים במהלך עימותים.

בשדה הקרב, מערכת ההגנה הפעילה "טרופי", שפותחה גם היא על ידי רפאל, מציידת טנקי אברהמס בהגנה בזמן אמת נגד טילים נגד טנקים, תוך ניצול הניסיון הקרבי הנרחב של ישראל. ארה"ב השקיעה חצי מיליארד דולר למיגון יותר מאלף טנקים, כאשר הייצור כולל קבלני משנה אמריקניים. מערכת זו הפחיתה אובדן טנקים ב-80 אחוזים באזורי סכסוך, חוסכת עלויות החלפה משמעותיות וכפי שציין הגנרל דייוויד פיטראוס, "טרופי היא טכנולוגיה ישראלית מצילת חיים המגינה על חיילינו".

בנוסף, תחמושת מדויקת כמו טיל "ספייק" (6,000 יחידות) וטיל "פופאיי" (500 יחידות) משפרת פעולת כוחות מיוחדים ותקיפות אסטרטגיות של צבא ארה"ב, עם רכיבים המסופקים על ידי חברות אמריקניות. מחזור כלכלי זה מגביר את ההשפעה של הסיוע ומקדם מערכת היברידית הגנתית עמידה.

השותפות כוללת גם תוכניות אימון מתקדמות, שבהן כוחות אמריקניים וישראליים מבצעים תרגילים משותפים באמצעות מטוסי F-16 המצוידים בניווט ישראלי, ומשפרים את התיאום הטקטי. תוכניות אלה, המתקיימות מדי שנה בבסיסים אמריקניים, כוללות מאות אנשים ומביאות לאימוץ אסטרטגיות תגובה-מהירה ישראליות על ידי טייסים אמריקניים. יחסי גומלין אלו מאפשרים למהנדסים אמריקניים לרכוש תובנות מתהליכי הפיתוח המהיר של ישראל, כפי שהודגש בכנס תעשיית ההגנה ב-2024. הסיוע משמש כמפתח לקידום מנהיגות טכנולוגית, תוך התאמה למטרות ארה"ב לשמור על יתרון תחרותי בשווקי ההגנה העולמיים.

חזית הסייבר: חדשנות ישראלית כמגן אמריקני

תפקידה של ישראל בביטחון הסייבר של ארה"ב הופך לחיוני במיוחד ככל שאיומים דיגיטליים מאיראן, מסין ומרוסיה הופכים מתוחכמים יותר. יחידת 8200 של צה"ל – מובילה עולמית במודיעין דיגיטלי ובמלחמת סייבר – משתפת פעולה עם הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארה"ב ומפתחת כלים מבוססי בינה מלאכותית לזיהוי איומים בזמן אמת. השקעות משותפות של עשרות מיליונים בשנה תומכות בחילופי טכניקות מתקדמות, כגון ניתוח תוכנות זדוניות שהצליחו למנוע ניסיונות איראניים לחדור למערכות פיננסיות אמריקניות, כפי שדווח על ידי מחלקת ההגנה האמריקנית ב-2024.

תולעת Stuxnet, שהופעלה ב-2010 וכוונה למתקן הגרעין נתנז באיראן, מהווה הישג מרכזי של שיתוף פעולה זה. כלי סייבר זה ניצל פרצות כדי לשבש מאיצים והאט את תוכנית הגרעין של איראן ללא עימות פיזי, בעזרת משאבים משמעותיים של ארה"ב. המאמץ כלל חברות טכנולוגיה אמריקניות שתורמות 5,000 משרות בארה"ב, והגנרל מארק מילי, לשעבר יו"ר המטות המשולבים, ציין ב-2022 כי "טכנולוגיית הסייבר הישראלית מעניקה לנו יתרון קריטי נגד איומים גלובליים", מה שמדגיש את הרלוונטיות המתמשכת שלה.

בתוך כך, חברות ישראליות כמו צ’ק פוינט וסייברארק, שהוקמו על ידי בוגרי יחידת 8200, מפתחות פתרונות אבטחה מבוססי בינה מלאכותית, כולל זיהוי חריגות התנהגות ומערכות תגובה אוטומטית, המגנות על תשתיות קריטיות אמריקניות כמו רשתות חשמל ותקשורת צבאית. חוזים עם חברות אלה חרגו מחמישה מיליארד דולר בעשור האחרון, כוללים שותפות אמריקניות כמו סיסקו לשילוב ויוצרים אלפי משרות. בין היתר, ב-2024 מנעה צ’ק פוינט מתקפת כופר על בנק אמריקני גדול וחסכה 200 מיליון דולר, כפי שפורסם בהודעה לעיתונות של החברה.
תרגילים משותפים עם פיקוד הסייבר של ארה"ב, בעלות של מאה מיליון דולר בשנה, מדמים תרחישים כמו מתקפות שירות דחיית הפצה (DDoS) איראניות על רשתות אנרגיה, תוך שימוש בתשתית אמריקנית כמו מרכזי נתונים ביוטה. תרגילים אלה הניבו פרוטוקול הצפנה חדש שנבחן בהצלחה ב-2024, ומשפר את ההגנה של שתי המדינות. יכולות התקפיות, כולל כלים לשיבוש תקשורת לוויינים של האויב, מפותחות יחד עם חברות אמריקניות כמו פלאנטיר, ומחזקות את עמדת הברית ההתקפית.

פיטר רוברטס, חוקר בכיר במכון המלכותי הבריטי למחקרי הגנה, ציין ב-2021 כי "יחידת 8200 מתחרה ב-NSA במודיעין טכנולוגי". שיתוף פעולה זה, המסופק על ידי הסיוע, ממקם את ארה"ב בחזית מלחמת הסייבר.

כיפת הזהב של טראמפ: מודל ישראלי ויישום גלובלי

הצגת "כיפת הזהב" של דונלד טראמפ כמערכת הגנה מבוססת חלל, מסמנת התפתחות משמעותית של כיפת ברזל הישראלית, בהשראת הצלחתה המוכחת. כיפת הזהב הוכרזה בנאום הנשיא במאי האחרון, כשאמר: "ראיתי איך כיפת ברזל הצילה חיים בישראל, ואני רוצה שיהיה לאמריקה מגן זהב מעלינו". כיפת הזהב מציעה רשת של אלפי לוויינים מצוידים במיירטי טילים בליסטיים והיפרסוניים לפני כניסתם לאטמוספירה, ומשתרעת עד לרמה היבשתית. יוזמה זו מסתמכת על המודל הישראלי, מתאימה אותו לאיומים אמריקניים מאיראן ומקוריאה הצפונית, ומציינת קפיצת מדרגה טכנולוגית.

המסגרת הטכנולוגית של כיפת הזהב בנויה על הישגי כיפת ברזל, אך מתרחבת לשימוש גלובלי. בעוד שמערכת ההגנה בישראל משתמשת במכ"ם מתקדם ובטילי יירוט "טמיר" מרפאל, עם שיעור הצלחה של 90% נגד רקטות קצרות טווח, כיפת הזהב משלבת חיישנים מבוססי בינה מלאכותית ולוויינים אוטונומיים ליירוט במהלך המסלול. SpaceX, בהנהגת אילון מאסק, מפתחת פרוטוטיפ לוויין "ג’קל" המסוגל לשגר מיירטים, בהשראת עיצוב הירי האקסו-אטמוספרי של "חץ 3" הישראלי. המערכת חוקרת גם חומרים קלים כדי להבטיח עמידות הלוויינים.

סוללות כיפת ברזל, שעלות כל אחת מהן מוערכת בכ-50 מיליון דולר, פותחו בתוך כשנתיים, אך חלפו חמש שנים מרגע ההכרזה על הפרויקט ועד שהמערכת הפכה למבצעית. לעומת זאת, פרויקט כיפת הזהב – הכולל רשת של כ-16 אלף לוויינים, שעלותה הראשונית מוערכת על ידי הפנטגון ב-2025 בכ-25 מיליארד דולר – מורכב ומסובך בהרבה, ומשך הפיתוח שלו עדיין אינו ברור ועשוי להימשך שנים ארוכות. המערכת משלבת טכנולוגיית לייזר, בהשראת ניסויי “מגן אור” הישראלי, אשר הצליח ליירט מל”ט ב-2022 בעלות של פחות מאלף דולר. עם זאת, בלייזרים מבוססי חלל האתגרים הטכנולוגיים מורכבים בהרבה – בעיקר בתחום הקירור והאנרגיה – מה שמוביל לעלויות גבוהות משמעותית. בשל כך מתקיים שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין, המתמקדת בפיתוח תאי דלק מימן, במטרה להתגבר על המכשולים ההנדסיים ולהניע את הלייזר בעוצמה הנדרשת בתנאי חלל.

חזונו של טראמפ כולל שיתוף פעולה בינלאומי, כאשר קנדה ויפן הביעו גם הן עניין במערכת. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הצהיר: "זו הזדמנות להגן על יבשתנו מפני איומים רוסיים", בעוד יפן מבקשת הגנה מפני טילים צפון-קוריאניים. רפאל, מפתחת כיפת ברזל, עשויה לספק אלגוריתמי יעד, אך טראמפ דורש ייצור אמריקני בלבד. עם תקציב מוערך של 175 מיליארד דולר לאורך עשור, העולה על ההשקעה של 1.6 מיליארד דולר בכיפת ברזל, כיפת הזהב עשויה לשנות את ההגנה הגלובלית, תוך שילוב חדשנות ישראלית עם שאפתנות אמריקנית.

יציבות אזורית: ישראל כחומת מגן מול איראן

תפקידה האסטרטגי של ישראל נגד איראן מתחזק על ידי מערכות ההגנה המתקדמות שלה, התומכות במאמצי ארה"ב להכיל את שאיפותיה האזוריות של טהרן. עם שלושים עד ארבעים אחוזים מהנשק המתקדם של ארה"ב המשלב טכנולוגיה ישראלית – החל ממטוסי קרב, דרך כלי שיט ימיים ועד צוללות – ישראל מתמודדת עם תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ואיומי שלוחותיה כמו חמאס וחיזבאללה. הגנרל מייקל היידן, לשעבר מנהל ה-CIA, ציין ב-2024 בראיון ל-CNN כי "המודיעין האנושי של ישראל על איראן הוא ייחודי ובלעדי".

בהיבט הכלכלי, פריסת כיפת ברזל חסכה עשרה מיליארד דולר בעלויות צבאיות פוטנציאליות, לפי מחקר של RAND Corporation. עבור ישראל, חבילת הסיוע השנתית של 3.8 מיליארד דולר מממנת ציוד, אימונים משותפים ופיתוח טכנולוגי. ארה"ב נהנית מתשואה כלכלית משמעותית, כאשר 74 אחוזים מהסיוע מושקעים במוצרים אמריקניים שיוצרים אפקט גלי. תוכנית ה-F-35 תומכת ב-15 אלף משרות בטקסס ובקליפורניה, כאשר כל מטוס עולה 78 מיליון דולר, לפי נתוני לוקהיד מרטין ב-2023. רכישות טילי פטריוט מריי-תיאון, בסך מיליארד דולר בשנה, מממנות מחקר בהגנות מתקדמות, בעוד "טרופי", המותקן על 1,000 טנקי M1 אברהמס תמורת 500 מיליון דולר, מפחית אבדות ב-80 אחוזים וחוסך מיליארדים.

ישראל גם תורמת להתקדמות טכנולוגית לטווח ארוך, כאשר גישה לשווקים אמריקניים מאפשרת לרפאל לפתח את טיל "ספייק", שבו השתמשו כוחות מיוחדים אמריקניים עשר פעמים בפעולותיהם מאז 2022. שיתוף פעולה זה כולל מהנדסים אמריקנים שעובדים עם צוותים ישראליים, ומייצר מערכת חדשה נגד הפרעות במל"טים שנבחנה בהצלחה ב-2024. הברית מניעה צמיחה כלכלית גם כאשר סטארט-אפים ישראליים מושכים חמישה מיליארד דולר בהון סיכון אמריקני ב-2023, ומחזקים את הסיליקון וואלי. בכיר בפנטגון ציין ב-2025: "סינרגיה זו מניעה חדשנות צבאית ומסחרית".

המתיחות עם איראן מגבירה את היתרונות הללו, כאשר פעולות משותפות פוטנציאליות המשתמשות בטכנולוגיה ישראלית מפחיתות סיכונים לארה"ב. "גישה מבוססת טכנולוגיה יכולה להרתיע את איראן ללא חיילים בשטח", מסביר קרוז. האיזון טמון בשילוב מערכות כמו יורשי כיפת ברזל, המבטיחות הגנה יעילה בעלות נמוכה. חיזוק הדדי זה מגביר את מנהיגותה הגלובלית של ארה"ב, כאשר תפקידה של ישראל כשטח ניסוי להגנות לייזר מספק מודל לפרויקטים עתידיים.

ערכים משותפים: כשהתנ"ך פוגש את הברית החדשה

הברית בין ארה"ב לבין ישראל נשענת על ערכים יודו-נוצריים משותפים, שמקורם בהשפעה העמוקה של התנ"ך על תפיסת העולם של מייסדי ארה"ב. ביטוי מפתח בהקשר זה הוא "עיר על גבעה", ששימש את המתיישבים הפוריטניים במאה ה-17, ובראשם ג'ון וינטרופ, לתיאור חזונם לחברה מוסרית ודוגמה לעולם. ביטוי זה, ששורשיו בתנ"ך ובברית החדשה, ממשיך להדהד ביחסים המודרניים בין ארה"ב לבין ישראל, שרואות את עצמן כמדינות בעלות משימה מוסרית ודמוקרטית ייחודית. בשורות הבאות ארחיב על על תפקידו של ג'ון וינטרופ, על משמעות הביטוי ועל הקשר ההיסטורי של השימוש בו והקשרו לברית האמריקאית-ישראלית.

וינטרופ (1588–1649) היה מנהיג פוריטני ומשפטן אנגלי, שנבחר למושל מושבת מפרץ מסצ'וסטס ב-1630. כדמות מרכזית בקרב המתיישבים הפוריטניים הוא עיצב את החזון הדתי והחברתי של המושבה החדשה. הפוריטנים, שהיו זרם רפורמי בנצרות הפרוטסטנטית, שאפו ליצור חברה טהורה מבחינה דתית ומוסרית, שתשמש כמודל לעולם הנוצרי. בדרשתו המפורסמת "A Model of Christian Charity" (1630), שנישאה על סיפון הספינה "ארבלה" בדרך לעולם החדש, השתמש וינטרופ בביטוי "עיר על גבעה" כדי לתאר את חזונו למושבת מסצ'וסטס. הביטוי נשאב מדברי ישו בדרשת ההר, כפי שמופיעים בברית החדשה (מתי ה, יד): "אתם אור העולם. עיר הנמצאת על גבעה אינה יכולה להסתיר".

ביטוי זה מתאר קהילה שמיקומה הגבוה – פיזית או מטאפורית – הופך אותה לנראית לעין הציבור, ולכן היא נושאת באחריות להוות דוגמה מוסרית. וינטרופ השתמש בביטוי כדי להדגיש כי המושבה החדשה תהיה נתונה לבחינה מתמדת של העולם, וכי עליה לקיים חברה צודקת ומוסרית שתגשים את הברית עם אלוהים. בהקשר הפוריטני, המושבה נתפסה כמקבילה לעם ישראל בתנ"ך, שקיבל ברית עם אלוהים בספר שמות (פרק יט) וספר דברים (פרק כו), והיה מחויב לחיות על פי חוקי התורה.

למרות שהביטוי "עיר על גבעה" מופיע בברית החדשה, פרשנותו על ידי הפוריטנים שואבת השראה מהברית הישנה (התנ"ך העברי). הפוריטנים ראו את עצמם כ"ישראל החדשה", עם שנבחר למלא תפקיד דומה לזה של עם ישראל בתנ"ך – להיות "אור לגויים" (ישעיהו מב, ו). הרעיון של קהילה שמשמשת דוגמה מוסרית לעולם, מקביל לתפיסה המקראית של ירושלים כמרכז רוחני, כפי שמתואר בתהילים (מזמור מח, ב): "יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן." הפוריטנים שילבו את התפיסה הזו עם חוקי התורה, כגון הציוויים לצדק חברתי ולחירות אישית המופיעים בספר דברים (טז, כ) ובספר ויקרא (כה, י).

השימוש של וינטרופ בביטוי "עיר על גבעה" משקף, אם כן, סינתזה של מסורות יודו-נוצריות. בעוד המקור המילולי הוא מהברית החדשה, ההקשר האידיאולוגי נשען על התנ"ך העברי, שסיפק לפוריטנים מודל של חברה המחויבת לברית עם אלוהים. קשר זה בין הברית הישנה לחדשה יצר בסיס אידיאולוגי עמוק, שממשיך להשפיע על היחסים בין ארה"ב לבין ישראל.

הביטוי "עיר על גבעה" הפך לסמל של החזון האמריקאי להנהגה מוסרית ודמוקרטית בעולם. בהקשר של הברית בין ארה"ב לבין ישראל הוא משקף את התפיסה של שתי המדינות כבעלות משימה מיוחדת – להגן על ערכים דמוקרטיים ומוסריים בסביבה עוינת. ארה"ב, כמעצמה עולמית, רואה את עצמה כמגדלור של חירות ודמוקרטיה, תפקיד שממשיך את חזונו של וינטרופ לחברה שמשמשת כדוגמה לעולם. ישראל, כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, מגלמת תפקיד דומה, כמדינה שמקיימת ערכים ליברליים בניגוד למשטרים אוטוקרטיים כמו איראן, סוריה וערב הסעודית.

הרעיון של "עיר על גבעה" ממשיך להופיע בשיח הפוליטי האמריקאי, כמו למשל בנאומו של הנשיא ג'ון פ. קנדי ב-1961, שבו שאל: "האם נוכל לעמוד בציפיות של ‘עיר על גבעה’?". קנדי השתמש בביטוי כדי להדגיש את מחויבותה של ארה"ב להנהיג את העולם באמצעות ערכים דמוקרטיים ומוסריים ושאלתו משקפת את האחריות הכבדה שמוטלת על מדינה שנתפסת כ"עיר על גבעה" – להיות דוגמה חיובית תוך עמידה בביקורת בינלאומית. בהקשר הישראלי, תפיסה זו מתבטאת במחויבותה לשמור על דמוקרטיה וזכויות אדם, גם כשהיא מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ופוליטיים.

ג'ון אדמס: תמיכה ביהודים וחיבור לערכים מקראיים

תומאס ג'פרסון וג'ון אדמס, שניים מהאבות המייסדים של ארה"ב, מילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב האידיאולוגיה של המדינה הצעירה. דבריהם והגותם על ערכים יהודיים, חירות דתית והקשר לארץ ישראל, משקפים את ההשפעה העמוקה של רעיונות אלה על הברית האידיאולוגית.

ג'פרסון (1743–1826) היה הנשיא השלישי, מחבר הכרזת העצמאות (1776), ודמות מפתח בעיצוב עקרונות החירות והדמוקרטיה האמריקאית. כפילוסוף ותלמיד חרוץ של דתות ומוסר הוא עסק לעומק בלימוד התנ"ך, ובמיוחד בעקרונות המוסריים של היהדות והנצרות. ב-1804 יצר את "תנ"ך ג'פרסון" (The Life and Morals of Jesus of Nazareth), שבו חילץ קטעים מהברית החדשה שהדגישו עקרונות מוסריים כמו צדק, חמלה ואנושיות, תוך השמטת אלמנטים תיאולוגיים על-טבעיים. עבודה זו משקפת את גישתו הרציונלית לדת, שבה העריך את המוסר היהודי-נוצרי כבסיס לחברה צודקת.

במכתבו לאדמס ב-13 באוקטובר 1813, כתב ג'פרסון: "המערכת המוסרית של היהודים היא הטובה ביותר שראה העולם". ציטוט זה ממחיש את הערכתו העמוקה של הנשיא השלישי לעקרונות המוסריים של היהדות, אותם ראה כבסיס אוניברסלי לצדק חברתי. השפעה זו ניכרת גם בתמיכתו בחופש דת, כפי שבאה לידי ביטוי בחוקת חופש הדת של וירג'יניה (Virginia Statute for Religious Freedom) מ-1786, שבה כתב: "כל אדם יהיה חופשי להביע את דעותיו בענייני דת".

חוק זה, שנחשב לאחת התרומות החשובות של ג'פרסון לדמוקרטיה האמריקאית, הדגיש את זכותו של כל אדם להאמין ולפעול על פי אמונתו ללא כפייה ממשלתית. הוא ראה בחירות הדתית ערך יסודי המשתלב עם המושג היהודי של חירות אישית, כפי שמופיע בתנ"ך, למשל בציווי לשחרור עבדים בשנת היובל (ויקרא כה, י). עקרונות אלה של חירות וצדק הפכו ליסודות המרכזיים של האידיאולוגיה האמריקאית, והשפיעו על הברית ההדוקה עם ישראל, המגלמת דמוקרטיה ליברלית במזרח התיכון.

אדמס (1735–1826), הנשיא השני, היה גם הוא דמות מרכזית בעיצוב האידיאולוגיה האמריקאית. כאחד ממחברי הכרזת העצמאות ומי שחתם על חוקת ארה"ב, היה הנשיא תומך נלהב של חירות, דמוקרטיה ועצמאות לאומית. במכתבו למרדכי מנואל נח, דמות יהודית בולטת בניו יורק ב-1818, כתב: "אני מאחל לשובם של היהודים למולדתם, אור של חירות".

ציטוט זה משקף את תמיכתו המוקדמת של אדמס בציונות, הרבה לפני שהתנועה הציונית המודרנית התגבשה במאה ה-19. הוא ראה בשיבת היהודים לארץ ישראל לא רק הגשמה של נבואות מקראיות, אלא גם ביטוי לערכי החירות והלאומיות שהיו בלב האידיאולוגיה האמריקאית. הקשר של אדמס ליהדות היה מבוסס על הבנתו את התנ"ך כמקור לערכים דמוקרטיים וליברליים, והוא ראה ביהודים עם בעל זכות היסטורית ומוסרית לשוב למולדתו.

המכתב למרדכי מנואל נח נכתב בתקופה שבה יהודים באמריקה עדיין התמודדו עם אפליה וחוסר שוויון. תמיכתו של אדמס בשיבתם לארץ ישראל לא הייתה רק תיאולוגית, אלא גם פוליטית, והיא משקפת את האמונה שלו כי חירות לאומית היא זכות אוניברסלית. דבריו אלה מהווים בסיס מוקדם לתמיכה האמריקאית בציונות, שהפכה למרכיב מרכזי ביחסי ארה"ב-ישראל במאה ה-20.

התמיכה של ג'פרסון ואדמס בעקרונות יהודיים ובחירות דתית הניחה את היסודות לתמיכה האמריקאית המודרנית בישראל. הצהרותיהם המוקדמות על הערכתם למוסר היהודי ולזכות היהודים למולדת משקפות את הקשר ההדוק בין האידיאולוגיה האמריקאית לציונות. במאה ה-20, תמיכה זו התגבשה בדמות הכרה אמריקאית במדינת ישראל ב-1948 ובברית אסטרטגית שהתחזקה לאורך השנים בתחומים השונים שהזכרנו. כפי שהתברר בשיאו של מבצע "עם כלביא", הולידה ברית זו גם שיתוף פעולה צבאי-היסטורי במטרה למגר את האיום הגדול ביותר על העולם החופשי – תוכנית הגרעין של משטר האייתולות בטהרן.