שורשיה של תנועת החות'ים בתימן הידועה בשמה הרשמי אנסאר אללה (נאמני אללה) נעוצים בשנות התשעים בסעדה שבתימן. מנהיגם הראשון היה חוסין בדר אלדין אלחות'י, בן העדה הזיידית (אין קשר ליזידים) – פלג שיעי הנקרא על שמו של האימאם זייד בן עלי שחי במאה ה-8. זייד בן עלי היה נינו של האבא הרוחני של השיעים עלי בן אבי טאלב, בן דודו וחתנו של הנביא מוחמד.
התנועה הזאת קמה בשנות התשעים של המאה הקודמת בתימן כתנועת נוער בשם "תנועת הצעירים המאמינים". כשמה, תנועה זו דגלה באסלאם הקיצוני, אך בין הייתר דרשה זכויות לזיידים בתימן, שהיוו כ-30% מאוכלוסייתה וסבלו מקיפוח סוציו-פוליטי וכלכלי באותה התקופה. כיום אוכלוסייה זו נאמדת בכ-6 מיליון, כשמרבית הזיידים נמצאים בתימן. לטענת הערבים באזור ההערכות הן שכיום הם מהווים עד 40% מהאוכלוסייה בתימן.
הזיידים היו מופלים לרעה ומקופחים מצד הממסד התימני הרשמי. בהמשך התנועה זכתה לייצוג בפרלמנט התימני – חוסיין אלחות'י נבחר למושב בפרלמנט בשנת 1993 בייצוג מחוז צעדה. התנועה התקבלה באהדה רבה ואף התפרסמה בשל הקריאות שלה נגד ארה"ב, ישראל והיהודים. הם אימצו את הסלוגאן בסגנון "מוות לאמריקה, מוות לישראל". המקור לכך הם צעירים רבים של התנועה שקראו בתפילות יום השישי במסגדים קריאות בוז נגד המערב והיהודים. הממסד התימני לא באמת התאמץ לשים קץ לקריאות אלה שגברו עם השנים. דור שלם גדל על השנאה הזאת לארה"ב לישראל וליהודים.
הסלוגאן החות'י
אללה אכבר
מוות לארה"ב
מוות לישראל
ארורים היהודים
ניצחון לאסלאם
גיוס קטינים, חינוך ותעמולה
הקשרים בין חוסין בדר אלדין לנשיא עלי עבדאללה סאלח, המכהן כנשיא מאז שנת 1990 התדרדרו והורעו בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים. הנשיא היה איש צבא, איש הממסד ולא תמך במיליציות. החות'ים נתפסו על ידו כמיליציה מחוץ לחוק. בנוסף לכך הנשיא היה חילוני, פתוח ונגד הרדיקלזציה האסלאמית. אחרי המתיחות הרבה העימותים בין החות'ים וצבא תימן לא איחרו לבוא. במסגרתם נהרג המנהיג חוסיין אלוחת'י בשנת 2004. מאז אחיו עבד אלמלכ, יליד 1979, הוא שמוביל את התנועה עד עצם היום הזה.
תימן מאז יסודה מאופיינת בחוסר יציבות פוליטית בשל המרכיב השבטי והפילוגים הדתיים וההתערבויות החיצוניות בענייני המדינה. איחוד צפון ודרום תימן ב-1990 העניק תחילה תקווה לזהות לאומית מלוכדת, אך עד מהרה המתחים הדתיים והבין שבטיים הגוברים הובילו לפילוגים. בשנת 2011 האביב הערבי זירז ועודד את ההפגנות הנרחבות נגד הנשיא סאלח, שהגיעו לשיאן בהדחתו. בוואקום הכוחני הזה, החות'ים ניצלו את האירועים האלה, הרחיבו את השפעתם ובסופו של דבר כבשו את הבירה צנעא בשנת 2014. אירוע זה סימן נקודת מפנה משמעותית והצית מלחמת אזרחים אכזרית שמשכה אליה מעצמות אזוריות, בעיקר את ערב הסעודית ואיראן, שכל אחת מהן מבקשת לנצל את ההזדמנות כדי הטביע את השפעתה בתהליך השינוי המואץ שם.
גיוס הנוער הוא אבן יסוד באסטרטגיה הצבאית החות'ית, יחד עם החינוך הדתי. למעשה לחינוך שאימצו החות'ים מאז ייסודם יש תפקיד מכריע באסטרטגיה שלהם, שנועדה להרחיב את השפעתה בקרב האוכלוסייה בכלל ובקרב הזיידים בפרט. התנועה הקימה בשנים האחרונות מחנות קיץ לאינדוקטרינציה ולשטיפת מוח של הנוער, כדי לאמץ את האידיאולוגיה החות'ית, המושתת על נרטיבים אנטי-אימפריאליסטיים ואנטי-מערביים. במחנות הקיץ הללו משולב אימון גופני לצד טקטיקות צבאיות. הנוער לומד בתיאוריה ובמעשה שימוש ואימון בנשק. לא פעם מושמעות תלונות על גיוס קטינים חסרי אונים למיליציה. התעמולה החות'ית השתדרגה עם השנים ובמיוחד באזורים החדשים שנכבשו עם התרחבות השליטה הצבאית של החות'ים. באזורים של הסונים הקימו החות'ים בתי ספר במטרה לגרום לנוער לאמץ את הדת השיעית.
עשור לעליית החות'ים בתימן
כאמור, האביב הערבי לא פסח על תימן. התימניים יצאו בהמוניהם לרחובות במיוחד בימי שישי. הם דרשו שווין, חופש, לחימה בשחיתות, צדק וגם הוזלת יוקר המחיה. הם מאסו בשחיתות השלטונית. הם ביקשו בחירות ורפורמות וההפגנות האלה התרחבו וכללו בהמשך עימותים מזוינים וירי בין החות'ים לצבא תימן. מאחד הטילים שנורו נפצע הנשיא עלי עבדאללה צאלח בפיצוץ רקטה על ארמונו. הוא הוטס מיידית לקבלת טיפול רפואי בסעודיה כאשר ב-4 ביוני 2011 מונה במקומו סגן הנשיא עבד רבו מנסור האדי, הסגן הנצחי שנמצא בתפקיד הזה מאז שנת 1994. לאחר מכן האדי נבחר לנשיא תימן בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-21 בפברואר 2012. אלא שהאירוע המשמעותי ביותר שייזכר מתקופת כהונתו הוא התחזקות החות'ים וההשתלטות שלהם ב-21 בספטמבר 2014 על צנעאא' הבירה ועל בסיסים של צבא תימן. ההשתלטות היא נקודת מפנה בתימן, שהחלה לשנות את פניה ממדינת חוק ריבונית למדינת מיליציות. הקשרים בין החות'ים לאיראן זרעו חשש בקרב מדינות המפרץ, במיוחד הסעודים, שסבלו מירי מתימן לממלכה שלהם. ב-7 באפריל 2022 הנשיא רשאד מחמד אלעלימי קיבל מעבד רבו מנסור את המושכות ומכהן מאז, כמי שנחשב נשיא פרו סעודי.
צבא מזן אחר
אין נתונים רשמיים על היקף סדר-הכוחות של החות'ים, אך ההערכות המקובלות הן שמדובר ביותר מ-50 אלף לוחמים. הארגון הצבאי שלהם מאופיין במבנה היררכי המאפשר הן יעילות מבצעית והן קבלת החלטות אסטרטגיות. בראש עומדת ההנהגה הפוליטית, עבד אלמלכ ומקורביו. הגישה המבוזרת של הארגון מאפשרת למפקדים מקומיים אוטונומיה משמעותית, ומעצימה אותם להגיב ביעילות לאיומים והזדמנויות. החות'ים פיתחו מערך מתוחכם של טקטיקות צבאיות המשקפות את יכולות הלוחמה האסימטריות שלהם: הם ממנפים את ההיכרות שלהם עם השטח המורכב בתימן, הם נוקטים בטקטיקות גרילה, כולל מארבים והתקפות פגע וברח. כדי להתמודד עם העליונות הצבאית הקונבנציונלית של יריביהם הסעודים, או צבא תימן, הם מסתתרים בהרים ובמנהרות. החות'ים מרבים להשתמש יותר ויותר בטכנולוגיית מל"טים וטילים, שמסופקים על ידי איראן, כדי להתמקד במקומות אסטרטגיים, כולל מתקנים צבאיים ונכסים ימיים. טקטיקות אלו לא רק משפרות את האפקטיביות הצבאית שלהם, אלא גם משמשות גורם מרתיע מפני תוקפנות חיצונית, המדגישה את יכולתם של החות'ים להקרין כוח מעבר לגבולות תימן, כפי שהיכרנו ממקרים של השתלטות על ספינות בים האדום וחטיפתן.
איראן בנתה את החות'ים ומפעילה אותם
היחסים בין החות'ים לאיראן הם יחסי פרוקסי. איראן מספקת תמיכה מדינית וצבאית למיליציה ורואה בחות'ים בעלי ברית אסטרטגיים. הם חלק מההתנגדות של איראן להשפעות האמריקניות בסביבה, הכוללות גם את ערב הסעודית כמובן. תמיכה זו באה לידי ביטוי בסיוע כספי, אספקה צבאית וסיוע טכנולוגי, בעיקר בתחומי פיתוח טילים וכטבמ"ים. הקשר בין החות'ים לאיראן אינו דתי, שכן החות'ים כאמור לא שיעים, למרות שהם התפלגו מתוכם הם לא שותפים לאותן אמונות וטקסים דתיים. אך זה לא מונע מאיראן לשתף איתם פעולה. המכנה המשותף הוא ששתי הישויות – איראן והחות'ים – חולקות סנטימנט אנטי-סעודי ואנטי מערבי. הירתמות החות'ים לתמיכה בעזה ובמלחמה נגד ישראל מחזקת את הקשר האידיאולוגי עם איראן ומחזקת את הלגיטימיות שלהם ואת היוקרה שלהם בקרב מדינות המפרץ בפרט ובעולם הערבי בכלל.
לברית בין החות'ים לאיראן יש השלכות משמעותיות על היציבות באזור ומעבר לו. הפעילות הצבאית של החות'ים, הנתמכת על ידי הטכנולוגיה והאסטרטגיה האיראנית, הגבירה את המתיחות בחצי האי ערב ובים האדום, במיוחד במהלך מלחמת "חרבות ברזל". היא השפיעה על נתיבי השיט והסחר הבינלאומיים ועוררה תגובות ובריתות מהמעצמות העולמיות. ההשפעה ההולכת וגוברת של החות'ים, כפרוקסי איראני, הובילה למתיחות שהנפגעות הן, בין היתר, ערב הסעודית ובעלות בריתה כמו מצריים שמפסידות מיליוני דולרים בשל החשש מהשייט בים האדום – עובדה שהביאה לכדי הפסקת השייט בתעלת סואץ.
כישלון הקואליציה הערבית נגד החות'ים
ב-25 במרץ 2015 פתחו מדינות המפרץ בראשות סעודיה ובהשתתפות איחוד האמירויות, קטאר ובחרין במבצע לתמיכה בלגיטימציה של הנשיא האדי. המבצע הצבאי נועד לחזק את הנשיא ולחסל את החות'ים שכבשו אזורים נרחבים מתימן. המבצע זכה לתמיכת מדינות המערב ובראשן ארה"ב. אולם אחרי חודשיים של הפגזות וירי המבצע הסתיים מבלי שהשיג את מטרותיו. הקואליציה הערבית נגד החות'ים נחלשה ואף התפוררה. קטאר הייתה הראשונה שיצאה מהשותפות ואחריה פרשה גם איחוד האמירויות. כישלון המבצע הצבאי הגביר את המתיחות בגבול בין סעודיה לבין תימן ואף הביא למצב חדש באזור של ירי ספורדי על סעודיה. בשנים האחרונות החות'ים ירו עשרות טילים בליסטים על סעודיה ואף על אבו דאבי. בשנת 2016 בוצע ירי חסר תקדים על העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאיסלאם. בשנת 2019 ובשנת 2021 בוצעו ירי טילים בליסטים וירי כטבמ"ים לעבר מתקני הנפט של סעודיה, שריפות רבות פרצו במתקני חברת אראמקו של ממשלת ערב הסעודית והיקף הנזקים שנגרמו נאמד במאות מיליוני דולרים. כל אלה גרמו לסעודים להפסיק את מעורבותה במלחמה בתימן ולמצוא דרכים דיפלומטיות ליישוב המשבר בתיווך ותיאום עם איראן. למרות זאת החות'ים המשיכו לעורר פרובקציות במפרץ, כמו בינואר 2022 כשהם שיגרו כטב"מ לעבר שדה התעופה של אבו דאבי.
היחס של ממשלי ביידן וטראמפ לסוגיית החות'ים משקפים גישות מנוגדות למדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון. ממשל טראמפ אימץ עמדה מתעמתת יותר, הגדיר את החות'ים כארגון טרור והדגיש את התמיכה הצבאית בסעודיה במאמציה נגדם. יישור זה נוצר במסגרת אסטרטגיה רחבה יותר למניעת ההשפעה האיראנית באזור. לעומת זאת, ממשל ביידן שינה את עמדת ארה"ב ומעורבותה, תוך התמקדות במעורבות דיפלומטית ושיקולים הומניטריים. הצוות של ביידן הסיר את החות'ים מרשימת הטרור וראה בכך צעד הכרחי כדי להתקרב לאיראן ולהקל על המשא ומתן ולטפל במשבר ההומניטרי בתימן. אולם כל אלה עבר שינוי דרסטי כאשר העולם ראה את ההתנהלות של החות'ים והפעולות הימיות שלהם בים האדום במסגרת "חרבות ברזל".
מבצע הקואליציה המערבית נגד החות'ים לא צלח
מבצע "שומר השגשוג" (Operation Prosperity Guardian) הוא שמו של מבצע צבאי נגד החות'ים בראשות צבא ארה"ב, יחד עם מדינות נוספות, בעקבות התנכלויות לעשרות ספינות מערביות, שכללו ירי לעברן ואף חטיפת ספינות. החות'ים איימו לפגוע בכל ספינה ישראלית וכל ספינה מערבית שתגיע לנמל בישראל. הכוונה שלהם היא להטיל מצור על ישראל במטרה להחליש את ישראל ולהענישה על הלחימה בעזה. כבר בתחילת הלחימה בעזה החות'ים הצהירו רשמית שהם יעמדו בצד הפלשתיני ולצד מחנה ההתנגדות לישראל הכולל את חיזבאללה, מיליציות עיראקיות, הפלגים של חמאס והג'יהאד בעזה. מתחילת הלחימה בעזה הם ירו עשרות טילים לעבר ישראל ושיגרו עשרות כטבמ"ים לעבר אילת. אך כמובן שרק פעילותם בים האדום גרמה לקהילה הבינלאומית לפעול נגדם.
בדצמבר 2023 האמריקנים הכריזו על תחילת המבצע הזה כדי להפסיק את פעילות החות'ים בים האדום, אולם למרות ההפצצות וההפגזות ניכר כי החות'ים לא נפגעו והם ממשיכים עד עצם היום הזה בפעילות הטרור שלהם, שכוללת חטיפת ספינות וירי לעבר ספינות בים האדום.
גם החות'ים הופעלו ב"חרבות ברזל"
בדומה לחיזבאללה ולמיליציות העיראקיות מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" החות'ים לקחו צד והצהירו על נאמנותם לחזית ההתנגדות הנתמכת על ידי איראן. דובר החות'ים יחיא סריע, נהייה כוכב ברשת אלג'זירה הקטארית, אחרי שנטל אחריות על ירי לעבר ספינות ישראליות וספינות המתכוונות להגיע לישראל, כמו גם על ירי מתימן לישראל. ברשת שידרו קדימונים להודעת הדובר שייחס לחות'ים "פעילות הירואית" בים האדום, כך שהוא נתפס כמגן פלסטין.
כחודש אחרי הטבח ב-7 באוקטובר החלו החות'ים לשגר כטבמ"ים לעבר אילת. רובם יורטו והיתר הושמדו בדרכם – חלקם יורטו וחלקם נפלו כתוצאה מתקלות טכניות. אך כזכור ב-19 ביולי השנה אחד הכטבמ"ים פגע בבניין בתל אביב וגרם למותו של ישראלי אחד. למחרת צה"ל וחיל אוויר ביצעו מתקפות נרחבות לעבר נמל חודיידה בתימן שבשליטת החות'ים. דובר צה"ל תת אלוף דניאל הגרי נימק:
"תקפנו (ב-19 ביולי) בשעה 18:00 סמוך לנמל חודיי'דה בתימן שנמצא בשליטת החות'ים. בתגובה להתקפות ב-9 חודשים האחרונים. ההתקפות הם במימון והכוונה של איראן, שימוש של אמל"ח איראני, החות'ים שיגרו כ-220 איומים אוויריים לעבר מדינת ישראל, כולל תת"ק. רוב האיומים האלה יורטו ע"י פיקוד המרכז האמריקאי והקואליציה שהוא פיקד עליה שם, וגם עם מטוסים ומערכות צה"ל בים וביבשה. התקיפה היום היא תגובה לכל מה שהיה ב-9 חודשים האחרונים, זה תגובה מצטברת לכל האירועים. היה פה חדירה לשטחנו עם הרוגים".
גם אחרי המתקפה הישראלית החות'ים המשיכו את הירי לעבר ישראל . ב-15 בספטמבר, אחרי הפוגה קצרה, הם ירו טיל בליסטי שנורה לישראל. הטיל גרם להפעלת אזעקות באזורים נרחבים בגוש דן ובשפלה. החות'ים נטלו אחריות על השיגור וטענו כי הטיל, בעל מהירות היפר־סונית, כיסה מרחק של 2,040 ק"מ ב־11.5 דקות ופגע ביעד באזור תל אביב. מבדיקת צה"ל התברר שהטיל התפרק באוויר. כשבועיים אחרי ירי הטיל הבלסיטי לישראל צה"ל שוב הפגיז בתימן וגרם הפעם לנזקים הרבה יותר גדולים מהמתקפה הראשונה. ההפגזות התרכזו בנמל חודיידה אך גם נרשמו פגיעות בתשתיות ובחברת החשמל. גם הקואליציה המערבית הפגיזו את החות'ים בחודשים האחרונים, בעיקר כדי לגרום להם להפסיק לפגוע בספינות אך ניכר כי שום דבר לא מרתיע את המיליציה הזאת שפועלת על פי הנחיות איראן.
בשורה התחתונה: על ישראל לדאוג לעצמה
מילצית החות'ים הוא ארגון טרור שהצליח למרר את החיים לאמריקנים וגם לישראל. למרות המרחק שלהם מישראל הם מצאו את הדרך לפגוע בה, אך לא רק בה – גם במצריים ובמדינות המערב. הם עושים זאת באמצעות השתלטות על מסדרון הסחר בים האדום ומסבים נזקים כלכליים משמעותיים. המיקום שלהם והיותם מיליציה מעניקה להם יתרונות רבים. הם זריזים מכירים את השטח ומאומנים ואף מצוידים בנשק ואמל"ח חדיש לרבות רחפנים וכטבמ"ים. ניכר שיכולת הפגיעה בהם קשה. הם מסתתרים בהרים, ממעיטים להשתמש בטכנולוגיה ולכן היכולת לחדור אליהם מודיעינית מאתגרת במיוחד. הם לא מנהלים קשרים עם אנשי המערב ונוטים להוציא להורג כל אחד שחשוד בשיתוף פעולה עם גורם סעודי או מערבי.
כיום תימן נתונה בין השפעה סעודית ואיראנית ומחולקת לשלושה אזורי השפעה עיקריים : החות'ים, צבא תימן של הנשיא אלעלימי, ארגוני טרור שקשורים לאלקאעדה ומועצת המעבר הדרומית – בעיקר בדרום המדינה. תימן נעה בין השפעה סעודית, אמיראתית ואיראנית. האמריקנים והבריטים מנסים לפגוע בחות'ים ללא הצלחה מספקת.
שלוש הישויות הללו – החות'ים, תימן וארגוני הטרור האחרים בתימן – נלחמות זו בזו כשכל אחת מהן היא למעשה פרוקסי של מדינות בעלות אינטרסים שאינם קשורים לטובתה של תימן. לכן האפשרות ליצור דו קיום או שלום או איחוד ביניהם אינו מעשי. לכן נראה שתימן תמשיך לסבול ממלחמות וסכסוכים בעתיד הקרוב, במיוחד כאשר אף ישות לא תצליח להתגבר על השנייה.
במצב העניינים הזה על ישראל לקחת אחריות על עתידה גם בחזית הזו ולהגדיר את החות'ים כארגון טרור, על כל המשתמע מכך. על ישראל לפעול נגד החות'ים, להחליש אותם ולפגוע במתקנים שלהם ובמפקדים שלהם. על ישראל לשקם את ההרתעה שלה גם מול החות'ים.