ערב מתקפת הטרור הקטלנית במרחב עוטף עזה, התאפיינה הזירה הפלסטינית בפיצול פוליטי-שלטוני בין אזור יהודה ושומרון, שבו שלטה וממשיכה לשלוט גם כיום הרשות הפלסטינית בהנהגת מחמוד עבאס, לבין רצועת עזה, שעדיין נתונה תחת שליטת חמאס. הפיצול הזה בהנהגת הפלסטינים התרחש ביוני 2007. עד אז בעזה שלטה ממשלת אחדות פלסטינית בראשותו של בכיר החמאס, אסמאעיל הניה. הפיצול נוצר כאשר פעילי ארגון חמאס השתלטו במפתיע בכוח הזרוע על רצועת עזה, ותוך שימוש באלימות סילקו את אנשי הרשות הפלסטינית מהשלטון והשליכו עשרות רבות מהם מגגות הבניינים הגבוהים בעיר עזה אל מותם. בעקבות תפיסת השלטון על ידי חמאס התפתחה בזירה הפלסטינית, הלכה למעשה, מערכת שלטונית דו-ראשית מפוצלת ונפרדת המיוצגת על ידי הרשות הפלסטינית באזור יהודה ושומרון כשלטון לאומי-חילוני, מול חמאס ברצועת עזה כשלטון דתי-אסלאמי.
חשוב להדגיש, כי מבחינה אידיאולוגית חמאס לא מסתפקת בשליטה ברצועת עזה בלבד, ומאז הקמתה היא קוראת תיגר על שלטון הרשות הפלסטינית באזור יהודה ושומרון וחותרת להגיע, בסופו של דבר ובאורח בלתי נמנע על פי אמונתה, לעמדת בכורה בהנהגת העם הפלסטיני.
ברמה האישית, אני זוכר היטב את אירועי יוני 2007. כיהנתי אז כיועץ לשר הביטחון לענייני ערביים. באחד הימים במהלך אותו חודש, קיבלתי שיחת טלפון בהולה מקצין המודיעין הכללי המצרי, גנרל ברהאן חמאד, שעמד אז בראש המשלחת הביטחונית המצרית שפעלה ברצועת עזה וסייעה למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בייעוץ ובהדרכה. הוא תיאר בפניי בהתרגשות רבה את המצב כפי שהתפתח במפתיע באזור, וביקש ממני להעביר לידיעת שר הביטחון באופן מיידי את התרשמותו הקשה מהמתרחש. המתח ניכר היטב בקולו. ניסיתי כמובן להרגיע אותו כמיטב יכולתי, והמלצתי בפניו לשהות בביתו עד יעבור זעם. בסופו של דבר, נודע לי כי עלה בידו להגיע לחוף מבטחים כאשר חצה את הגבול לשטח המצרי דרך מעבר רפיח.
התבססות שלטון חמאס בעזה
מאז השתלטותו על רצועת עזה, פעל חמאס לבסס את אחיזתו השלטונית ולהרחיב ולהעצים את יכולותיו הצבאיות-מבצעיות. זאת באמצעות הברחה שיטתית של נשק, אמצעי לחימה וציוד צבאי ייעודי, בעיקר באמצעות המנהרות שלאורך "ציר פילדלפי" – הגבול בן 14 הקילומטרים המפריד בין רצועת עזה לבין מצרים, וגם דרך התווך הימי. חלק מאמצעי הלחימה סופק לדרג הלוחם בחמאס מייצור מקומי במעבדות ובבתי מלאכה ייעודיים, שהולכים ונחשפים בחודשים האחרונים במהלך המערכה של צה"ל ברצועת עזה. במסגרת זו, ראויים לציון מיוחד מטול רקטות ייעודי נגד טנקים המכיל ראשי נפץ המכונים "יאסין 105"; רובה צלפים המכונה "אל-ע'ול", שבו נעשה שימוש תדיר על ידי פעילי חמאס במטרה לפגוע בחיילי צה"ל; מטען רסס קופץ המפזר רסיסים ברדיוס של 15 מטרים, מטען נפץ המכונה "שואט'", וכן חבית נפץ בעלת מטען רב עוצמה המכונה "ת'אקב".
מגוון אמצעי לחימה אלו מאפיין את חמאס כארגון הפועל בשיטות של לוחמת גרילה, תוך ניצול היתרון היחסי שיש לו בהכרה טובה מאוד של תוואי השטח במטרה להעצים את פגיעותיו בחיילי צה"ל. בנוסף לכך, עושים מחבלי חמאס שימוש בהריסות שנגרמות כתוצאה מהפצצות צה"ל על מבנים, ומנצלים את הפרצות בקירות על מנת לתפוס עמדות ירי המקנות להם יתרון טקטי משמעותי. חמאס גם דאג לרשת את השטח במנהרות תת-קרקעיות לאורך מאות רבות של קילומטרים. מנהרות אלו נועדו לסייע למחבלי חמאס ולהעניק להם יתרון בעימות מול כוחות צה"ל. הדבר בא לידי ביטוי ביכולתם להפתיע את החיילים מבלי שיתגלו, לפגוע בהם, להניח מארבים ומיד לאחר מכן למצוא מחבוא ומחסה בתווך התת קרקעי.
מבצעי צה"ל נגד ארגוני הטרור
בשנים האחרונות, התבצעו חילופי גברי בהנהגת חמאס בתוך רצועת עזה ומחוצה לה. ח'אלד משעל, ששימש תקופה ארוכה כיושב ראש הלשכה המדינית של הארגון, הוחלף בתפקיד זה על ידי אסמאעיל הניה, שכיהן כראש ממשלת האחדות הפלסטינית. ממשלה זו הוקמה בעקבות ניצחון חמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית שנערכו בינואר 2006. לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007, המשיך הניה לכהן כראש הממשלה של חמאס ברצועת עזה וגם כראש הלשכה המדינית עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי פעיל חמאס, יחיא א-סנואר, בבחירות פנימיות להנהגת הארגון.
מאז שחרורו המוקדם מהכלא במסגרת עסקת שליט בשנת 2011, הלך א-סנואר וביסס את מעמדו כאישיות מובילה ומרכזית בהנהגת חמאס ברצועת עזה. לצדו בלטו בכירי הזרוע הצבאית של הארגון, מחמד דיף (משמעות השם דיף בערבית היא אורח, וזהו כינוי שדבק בו משך השנים שבהן נהג לשהות שלא בביתו ולהתארח אצל אחרים, כדי להקשות על המודיעין הישראלי לאתר את מיקומו וללכוד אותו; שם משפחתו האמיתי הוא אל-מצרי), מרואן עיסא ומחמד א-סנואר (אחיו של יחיא).
מבצע "שומר החומות" של צה"ל ברצועת עזה, במאי 2021, העלה במידה ניכרת את מידת התמיכה העממית במנהיגותו של א-סנואר, שנתפס ברחוב הפלסטיני כמי שאינו חושש לקרוא תיגר על צה"ל ומתייצב בחזית המאבק המזוין – ג'האד נגד ישראל. במהלך מבצע "חרבות ברזל", הולך ומתבסס עוד יותר מעמדו של א-סנואר בקרב הפלסטינים כדמות נערצת וכסמל של גבורה והקרבה.
לאן חותר א-סנואר?
ככל שכוחות צה"ל מעמיקים את פעילותם ברצועת עזה, חותר א-סנואר מעבר לשמירה על ביטחונו האישי, גם לקדם את האסטרטגיה של חמאס שמרכיביה המרכזיים הם הפסקת המלחמה באופן מוחלט, נסיגה ישראלית מלאה מן הרצועה, שימור מעמדו של חמאס כגוף שלטוני וככוח צבאי, שיקום התשתיות והמבנים האזרחיים, ביצוע עסקת חילופי אסירים וחטופים "מכובדת" והסרת המצור הישראלי המוטל מאז 2007. נוכח העמדה הנחושה שמפגינה ישראל, צפוי א-סנואר ובמיוחד כאשר יחוש כי כוחות צה"ל הולכים ומתקרבים למקום המסתור שבו הוא נמצא, להשתמש ב"קלף המנצח" שבו הוא מחזיק – החטופים הישראלים. זאת במאמץ למצות את כוח המיקוח שלו ולהביא לקבלת תנאיו, לצד שחרור מספר גדול של אסירים פלסטינים מבתי הסוהר בישראל.
מטרת חמאס: השמדת ישראל
מתקפת הטרור הרצחנית מה-7 באוקטובר 2023 הביאה לידי ביטוי מוחשי את החזון האידיאולוגי של חמאס – החתירה להשמדת ישראל המתבססת על שנאה עזה ליהודים ברוח עקרונותיה של אמנת חמאס, שפורסמה לראשונה במאי 1988. תפיסות אלה של חמאס באו לידי ביטוי בפרסומים רשמיים, בכרוזים ובחומרי הסתה, שנתגלו על ידינו בסריקות שבוצעו באתרים שונים הקשורים לחמאס במהלך האינתיפאדה הראשונה. זאת, במיוחד בקמפוס של האוניברסיטה האסלאמית בעזה, שהיתה משך שנים אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של חמאס ברצועה. בין היתר נמצאו בה כתב הפלסתר האנטישמי הידוע לשמצה של אדולף היטלר, "מיין קאמפ", בגרסתו בשפה הערבית, וכן המסמך האנטישמי המזויף, שהופץ בתקופת רוסיה הצארית בראשית המאה ה-20, "הפרוטוקולים של זקני ציון". בהקשר זה, חשוב מבחינתי להדגיש, שבכל הפגישות שקיימתי מתוקף תפקידי במשך השנים עם בכירי חמאס, ללא יוצא מן הכלל, חשתי במבט בעיניהם כאילו הם משגרים לעברי חצים של שנאה יוקדת כקצין בצה"ל, כיהודי וכישראלי.
מיטוט חמאס – יעד בר מימוש
אחד מיעדי המלחמה שמנהלת ישראל בחודשים האחרונים נגד חמאס ברצועת עזה, הוא מיטוטו של הארגון ככוח צבאי וכשלטון פוליטי. על פי הערכתי, זהו לחלוטין יעד בר השגה מבחינת ישראל. יחד עם זאת, חיסולו של חמאס כתנועה אידיאולוגית המייצגת רעיון, הינו בגדר משימה, שקרוב לוודאי אינה ניתנת למימוש בפועל.
איראן-חזבאללה-חמאס נגד ישראל
איראן העומדת בראש "ציר ההתנגדות" רואה בשלוחותיה באזור חלק מעוצמתה הצבאית ומיכולת ההרתעה שלה. תמיכתה בחמאס ובאל-ג'האד אל-אסלאמי אל-פלסטיני נועדה ליצור "טבעת אש" סביב ישראל. למרות שחמאס הוא ארגון סוני, התמיכה והסיוע שהוא מקבל מאיראן השיעית מתבסס על מכנה משותף, שהוא רעיון "ההתנגדות" והשאיפה להשמדת ישראל.
איראן רואה בשני הארגונים הפלסטיניים האסלאמיים, חמאס ואל-ג'האד אל-אסלאמי אל-פלסטיני, מוקדי כוח מרכזיים באמצעותם היא יכולה לקדם את יעדיה האזוריים ובמיוחד נגד ישראל. היא מושיטה סיוע לארגונים אלה באספקת נשק וציוד צבאי, במימון נדיב, בהעברת ידע טכנולוגי לשם פיתוח וייצור אמצעי לחימה ובמתן הדרכה ואימון צבאיים של פעילים. בעקבות מתקפת הטרור מה-7 באוקטובר 2023 ברכו בכירי המשטר האיראני את חמאס על הטבח שבוצע והדגישו את המשך תמיכתם בארגון.
חזבאללה בלבנון היא אחד מגורמי הסיוע הצבאי והפיננסי לחמאס בעזה. מאז תחילת המלחמה התייצבה חזבאללה לצד חמאס, כפי שהדבר בא לכלל ביטוי בירי יומיומי, נמשך ובלתי פוסק לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל. יחד עם זאת, ניכר שהארגון הלבנוני אינו מעוניין בהסלמה בלי מבוקרת של העימות הצבאי עד להתפרצותה של מלחמה כוללת, ולפיכך הוא מגביל אותו למרחב הגאוגרפי הסמוך לגבול.
התמיכה המבצעית של חזבאללה בחמאס באה גם לידי ביטוי בהקמתה בשנים האחרונות של שלוחה צבאית של הארגון הפלסטיני הפועלת באזור דרום לבנון. מחבלים של חמאס הפועלים במסגרת זו, היו מעורבים במרוצת השנה האחרונה לרבות במהלך המלחמה בעזה, באירועי ירי לעבר ישראל. ניתן להתרשם כי שלוחת חמאס בדרום לבנון פועלת בתיאום הדוק עם חזבאללה ומיישרת קו עם מדיניות הפעלת הכוח שלו בעימות עם ישראל.
לאחר התקיפה של מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, המיוחסת לישראל, ב-1 באפריל 2024, שבה נהרג הגנרל האיראני שפיקד על כוחות קודס בלבנון ובסוריה, מחמד רזא זאהדי, ב-13 באפריל תקפה איראן את ישראל בשיגור 30 טילי שיוט, 120 טילים בליסטיים ו-170 כטב"מים לעבר ישראל. התקפתה של איראן משקפת עליית מדרגה והסלמה בעימות עם ישראל, תוך יצירת משוואה חדשה ולפיה על כל פגיעה באינטרסים שלה באזור, תגיב איראן בתקיפה ישירה ליעדים בתוך ישראל. חשוב לציין, שהמתקפה האיראנית נענתה בתגובה צבאית המיוחסת לישראל נגד יעדים צבאיים של איראן בתחומה. איראן תקפה את ישראל על רקע השחיקה בכוח ההרתעה שלה, כתוצאה מהעימות הרב זירתי שבו היא שרויה ובמיוחד במלחמה נגד חמאס בעזה ונגד חזבאללה בלבנון.
ישראל חיזקה את חמאס – טענה מופרכת
בפרסומים ובמחקרים שהתייחסו להיסטוריה של חמאס, נטען תדיר כי ישראל מילאה תפקיד בעל משמעות בהקמתו ובכוונת מכוון. זאת במטרה לנטרל את כוחם של הגורמים הלאומיים הפועלים במסגרת אש"ף, ובמיוחד פת"ח, על ידי חיזוקו של כוח יריב ומתחרה בזירה הפוליטית-ציבורית הפלסטינית.
כמי שהיה אחראי מתוקף תפקידו להציג בפני הדרגים הממונים תמונת מצב מודיעינית-אזרחית אינטגרטיבית מקיפה, אני יכול להעיד, כי מעולם לא קיבלתי הנחיה ישירה ומפורשת מדרג ממונה כלשהו, צבאי או מדיני, להעדיף את התנועה האסלאמית כפי שפעלה בשטח טרם האינתיפאדה באמצעות אגודת אל-מג'מע אל-אסלאמי, על חשבון פעילי אש"ף-פת"ח. יתרה מזאת, אני זוכר היטב, כמי ששירת במערכת הצבאית-ממשלית, שהיינו מודעים היטב למשמעויות הנגזרות מהתחזקות ההשפעה האסלאמית הרדיקלית בשטח. כראיה לכך, ניתן לראות בכינוסו הקבוע מדי חודש, לפני פרוץ האינתיפאדה, של "פורום הסלמה דתית" בראשותו של ראש המנהל האזרחי, כדי לקיים מעקב שיטתי אחרי התפתחותו ומהלכיו של הזרם האסלאמי הרדיקלי בשטח ולנקוט את הפעולות הנדרשות כדי למנוע את התחזקותו והרחבת השפעתו באזור.
מסמך ההסברה של חמאס על טבח ה-7 באוקטובר
בסוף ינואר 2024 פרסמה חמאס חוברת הסברה בשפות הערבית והאנגלית, תחת הכותרת "העמדה שלנו – מבצע 'מבול אל-אקצאא'", המתייחסת לאירועי הטבח שביצעו פעילי הארגון בתושבים הישראליים במרחב עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023. הטיעון המרכזי המודגש במסמך על ידי חמאס הוא שמתקפת הטרור היתה חלק מהמאבק הפלסטיני לחירות וכי פעילי הארגון לא פגעו באזרחים אלא ב"חיילים ובמי שנושא נשק", ואם היתה פגיעה כזאת "זה לא היה מכוון".
המסמך של חמאס בן 18 העמודים היה חלק ממאמציו ההסברתיים של הארגון במסגרת הניסיונות לגייס את דעת הקהל הערבית והבינלאומית, באופן שיביא להפעלת לחץ על ישראל לסיים את המלחמה. חמאס ניסה לקדם במסמך שפרסם את המערכה הפסיכולוגית נגד ישראל והאשים אותה בהרג חטופים רבים, הן ב-7 באוקטובר 2023 והן בהפגזות על עזה, כחלק ממתקפת הנגד שלה. הוצאת המסמך למעלה ממאה ימים אחרי תחילת המלחמה, לימדה שחמאס חתר להביא לסיומה, כשהוא עדיין ארגון פעיל שלא נכנע, מגלה יכולת שרידות פוליטית וצבאית וחותר להתייצב במעלה הדרך כחלק מההנהגה הפלסטינית במסגרת אש"ף.
היום שאחרי – מה אפשר לעשות?
בחודשים האחרונים דווח באמצעי התקשורת על קיומם של דיונים סגורים בקבינט המלחמה הישראלי סביב מתכונת השלטון העתידי ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. על פי הערכתי, הדיון המתקיים עתה בנושא זה, כפי שמדווח, הוא חיוני, מתחייב ובעל חשיבות עליונה ביותר. זאת, במגמה לאפשר למערכת הביטחון ולצה"ל להתכונן, להיערך ולתכנן את המשך הפעילות הצבאית ברצועה בעידן שאחרי המלחמה.
חשוב לציין שבמסגרת ההיערכות של ממשלת ישראל ליום שאחרי המלחמה הופץ ב-23 בפברואר 2024 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך רשמי הנושא את הכותרת "היום שאחרי חמאס – עקרונות". המסמך מציג את מכלול העקרונות והאינטרסים המרכזיים מבחינתה של ישראל בכל הקשור למדיניות הצבאית-ביטחונית, לרבות במכלול האזרחי, מול רצועת עזה בעידן שאחרי המלחמה, ומתייחס לקידום תכנית לדה-רדיקליזציה מקפת בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה ברצועת עזה. סעיף מוגדר בתכנית מתייחס לסגירתה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) שפעיליה היו מעורבים במתקפת הטרור מה-7 באוקטובר 2023. בהתייחס להסדר עתידי מובעת בתכנית התנגדות לתכתיבים בינלאומיים בנושא, ולהכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ש"בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר תעניק פרס עצום לטרור…".
מזווית ראייתי, ישראל נדרשת לקיים שליטה צבאית-ביטחונית בכל שטח הרצועה לאחר מיצוי והשלמה של יעדי המלחמה. זאת, לפחות לתקופה קצובה שלא ניתן בעיתוי הנוכחי לתחום אותה בלוח זמנים מוגדר. רק שליטה של צה"ל ובאמצעות תמיכה מודיעינית צמודה מצד שירות הביטחון הכללי, תוכל לתת מענה ראוי לצורכי הביטחון החיוניים של ישראל ולמנוע ולסכל ניסיונות להפיכתה של רצועת עזה מחדש לקן טרור בשליטתם של חמאס ושל גורמים אסלאמיים קיצוניים אחרים.
יצוין כי על ממשל צבאי-אזרחי ישראלי שיפעל ברצועה בתום המלחמה, מוטלת משימה בעלת חשיבות עליונה המתבטאת בפירוק מנגנון ה"דעוה" של חמאס. כוונת הדברים למערך תומך הלחימה של חמאס – התשתית הדתית-אסלאמית והאזרחית המסועפת, שהוקמה על ידי חמאס בעשרות השנים האחרונות (אגודות צדקה, בתי ספר וגני ילדים, חוגים ללימודי אסלאם ולשינון הקוראן, פרסום חומרי הסתה נגד ישראל והיהודים וכו'), המשרישה את השנאה לישראל החל מאינדוקטרינציה של הגיל הרך ומכשירה את הבסיס האידיאולוגי לפעילות נגדה בכל האמצעים, ובמיוחד במאפיינים של פיגועי טרור.
אני סבור שרעיונות המועלים לאחרונה באמצעי התקשורת ביחס להעברת סמכויות השלטון ברצועה בתום המלחמה לידי הרשות הפלסטינית, לידי כוח בין-ערבי או לידי כוח בינלאומי, הינם במידה רבה מופרכים ובעייתיים בלשון המעטה. הם עלולים, כתרחיש שישראל חייבת לקחת אותו בחשבון, להביא בסופו של דבר דווקא להתחזקות מחודשת של חמאס ברמת השטח. על רקע זה, חייבת ישראל לנקוט כבר עתה את המהלכים המתחייבים ולהיערך להחלתו של ממשל צבאי-אזרחי אחוד ברצועת עזה. ממשל זה יהיה אחראי להאציל סמכויות לניהול חיי היומיום של האוכלוסייה הפלסטינית לגורמים מקומיים בשטח (מוח'תארים, נכבדים, ראשי חמולות, פקידים בשלטון המוניציפלי וכו'), שלחלוטין אינם מזוהים עם המערכת השלטונית של חמאס שפעלה ברצועה טרם המלחמה הנוכחית, וגם לא פעלו בשירותה.
השתלטות צה"ל על "ציר פילדלפי" – מהלך הכרחי
ישראל חייבת להשתלט בלוח זמנים קצר ככל האפשר, על "ציר פילדלפי". כוחות צה"ל החלו לאחרונה במימושו של יעד זה בפועל כאשר השתלטו על חלק קטן בן מספר קילומטרים לאורכו של "ציר פילדלפי" ועל מעבר רפיח. זאת במטרה ברורה לפעול בהמשך לחיסול ארבעת גדודי חמאס הפעילים במרחב, לאתר ולהשמיד את המנהרות הפעילות לאורכו של "הציר" ולחסום את נתיבי ההברחה של נשק ואמצעי לחימה המועברים לידי חמאס. מטרה חשובה נוספת היא למנוע ולסכל ניסיונות פוטנציאליים להבריח בני ערובה ישראליים אל מחוץ לשטח הרצועה לידי חמאס וגורמים ג'האדיסטיים הפועלים בסיני. משימה נוספת המוטלת על כוחות צה"ל, היא לסכל כל ניסיון מצד דרגי הנהגה בחמאס להימלט אל מחוץ לרצועה לשטח המצרי. פעולות אלו יחייבו את ישראל לבצע פינוי מקדים של מאות אלפי עקורים פלסטינים ממרחב רפיח לאזורים ייעודיים שהוכשרו לכך, בדגש על אזור המואצי הממוקם בדרום רצועת עזה לאורך חוף הים ובמערב העיר חאן יונס.
השתלטות צה"ל על חלק מ"ציר פילדלפי" ופעילותה נגד גדודי חמאס במרחב רפיח מעוררת התנגדות תקיפה מצד מצרים, ומביאה כבר עתה לערעור יחסי השלום בין שתי המדינות. הדבר בא לידי ביטוי בכוונתה המוצהרת של מצרים להצטרף לתביעה שהוגשה על ידי דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, המאשימה את ישראל בעבירות הנוגעות לאמנת רצח עם. בהקשר זה יצוין כי בהתייחסות פומבית מצדו של שר החוץ המצרי, סאמח שכרי, לעניין זה, מה-15 במאי 2024, הובהר כי מצרים טרם הצטרפה לתביעה זאת בפועל "עקב דרישות משפטיות טכניות קשות". יצוין כי ביטוי נוסף למורת רוחה של מצרים בהקשר למלחמה שמנהלת ישראל ברצועת עזה, ניתן בהחלטתה לסגור את מעבר רפיח בפני כניסה של משאיות האספקה ההומניטריות לאוכלוסייה ברצועה. חשוב לציין כי בתקשורת הבינלאומית פורסמו לאחרונה הדלפות לפיהן שוקלת מצרים להוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ואף להחזיר לקהיר את השגריר מתל אביב. על רקע זה יודגש כי ישראל מחויבת לפעול במידי במאמץ להפגת המתיחות ביחסיה עם מצרים ולהמשך השמירה על הסכם השלום כנכס אסטרטגי.