אמ"ן אחראי להנחלת קונספציית "החמאס מורתע"

לקונספציה שגובשה ושלטה באמ"ן בעניין חמאס, טרם מתקפת הטרור שביצע הארגון ב-7 באוקטובר 2023 במסגרתה נרצחו 1200 ישראלים, הייתה השפעה משמעותית על העובדה שמדינת ישראל בחרה שלא לראות בחמאס איום קיומי ולפעול למיגור יכולתו הצבאית ואף השלטונית ברצועת עזה. למרות שידעו על בניין הכוח ותכניותיו המבצעיות לפלוש לישראל, באמ"ן סברו שלא רק שהחמאס מורתע ופניו אינם למלחמה עם ישראל אלא שהוא אף שואף למסלול של הסדרה, ואף זלזלו ביכולותיו לבצע מתקפה משולבת של אלפי לוחמים בתוך ישראל. בהתבסס על הקונספציה של אמ"ן, ומתוך רצון להתרכז באתגרים ביטחוניים משמעותיים יותר כגרעין האיראני ופרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה, נושאים שהוגדרו כאיומים ביטחוניים ואף קיומיים, בישראל העדיפו להימנע מפעולה למיטוט החמאס.

אביב כוכבי, רמטכ"ל צה"ל בשנים 2023-2019, אישר בגילוי לב, כמה חודשים לאחר מתקפת חמאס, את הקונספציה וההתנהלות של הדרג הצבאי כלפי חמאס: "אני חייב להודות. אנחנו לא תפסנו את רצועת עזה ואת חמאס כאיום קיומי. האסטרטגיה בשטח הייתה להתמקד באיראן ובזירה הצפונית ולעשות כל מה שאפשר כדי להרגיע את הזירות האחרות: יהודה ושומרון ורצועת עזה".

הנחה 1: חמאס מורתע ממלחמה ופניו להסדרה

הקונספציה לגביה חמאס מורתע ממלחמה וכי הוא מעדיף לצעוד בנתיב ההסדרה התעצבה בעיקר בתקופת כהונתו של אביב כוכבי כרמטכ"ל צה"ל. למעשה, עוד במהלך כהונתו כראש אמ"ן בשנים 2014-2010 הוביל כוכבי את הקונספציה לגבי חמאס ואף שכנע את הדרג המדיני בדבר הקונספציה שחמאס מורתע ושמנהיג החמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר מעדיף את רווחת תושבי רצועת עזה על פני מלחמה. למרות שההנחה של אמ"ן קרסה בקיץ 2014 במבצע צוק איתן, כאשר הופתע מתגובתו של חמאס שהסלים הלחימה מול צה"ל, גם לאחריה לא השתנתה התפיסה באמ"ן ובצה"ל.

גם מחליפו של כוכבי באמ"ן הרצי הלוי, שבהמשך החליפו בתפקיד הרמטכ"ל, דגל בקונספציה שחמאס מורתע ואינו מעוניין בלחימה בישראל, וכי היעד הוא לצמצם את בניין הכוח של הארגון ולשפר את המצב הכלכלי ברצועת עזה בכדי למנוע הקצנה דתית וטרור. כאשר מחלקת הבקרה באמ"ן ניסתה בשנת 2017 לאתגר את הדעה הרווחת וחיברה מסמך המתאר תרחיש של פריצת גדר הגבול בידי כוחות חמאס וכיבוש של חמישה יישובים ומוצבים ישראליים, באמ"ן התייחסו לכך בעירבון מוגבל וטענו שגם אם לחמאס יש תכניות הוא אינו מתכוון וכלל לא בשל לממשן.

תא"ל סער, מומחה לזירה: ענייני הכלכלה בראש מעייניו של החמאס

ראש אמ"ן בשנים 2021-2018 תמיר היימן הציג תפיסה זהה לגבי חמאס כאשר ביוני 2019 הצהיר ש"חמאס מאוד מורתע ממלחמה, אין לו שום אינטרס לקחת חלק בה, וכי הארגון נמצא עמוק ברצון להישאר בנתיב ההסדרה". היימן אף הוסיף כי לחמאס יש "מחויבות ריבונית הולכת וגוברת שיוצרת מתחים בזהויות של חמאס בין ארגון התנגדות לבין ריבון שצריך לדאוג לביוב לאזרח בעזה". בראיון שקיים באוגוסט 2022 לאחר שחרורו מצה"ל הסביר היימן בפירוט את משנתו לגבי חמאס, אשר המחישה היטב את הקונספציה באמ"ן לגבי ארגון הטרור הפלסטיני:

"מערכת הביטחון נקלעה למציאות מורכבת שבה אין אסטרטגיה כוללת לזירה הפלסטינית ובמקביל לא ניתן היה להתעלם מהמציאות בשטח ולהישאר באין אונים. וכך, בשל העובדה שהדרג המדיני לא קיבל החלטות מסוימות בעניין הזירה הפלסטינית והעדיף "לנהל את הסכסוך" ולדחות המשבר, נאלצה מערכת הביטחון להתמודד בנפרד מול רצועת עזה ולפעול ל"הסדרה" מול חמאס".

בהסבירו את דפוס פעולתו של חמאס, היימן דימה את ארגון הטרור הפלסטיני כרווק שסילק את בעלת הבית הזקנה שלו, אחרי שלא נתנה לעשות חיים (רש"פ) ולפתע הוא צריך לקחת אחריות על הבית. כך, ככל שהזמן עובר האחריות מייצרת דאגה לענייני יום יום, ומדובר בדפוס פעולה פחות נועז מהתנגדות לחמאס, שלמעשה החל לעבור תהליך אבולוציוני בדרך להתמסדות שעובר כל ארגון טרור. היימן הדגיש שחמאס עדיין לא השלים את תהליך ההתמסדות, והוא עדיין ארגון טרור עם פרצים לכמיהה לכאוס ולשחרור.

אולם יחד עם זאת, היימן מדגיש שלסינוואר ולהנהגת חמאס יש מודעות רבה למצב הקשה ברצועת עזה, ועל כן הייתה להם מוטיבציה להגיע להסדרה מול ישראל במטרה לדאוג לאוכלוסייה המקומית, אשר מונה כשני מיליון איש על שטח צפוף של 360 קמ"ר עם אבטלה עצומה ובעיות חברתיות קשות. לדידו של היימן, ההבנה שרצועת עזה היא סוג סיר לחץ שיכול להתפוצץ יצרה אינטרס משותף לישראל ולחמאס על פיו הראשונה לא תתמוך כלכלית באחרון, אבל בתמורה לשקט מוחלט היא תאפשר העברת כסף קטארי שתכליתו היא תמיכה בבעיות היסוד של רצועת עזה, בין היתר סיוע לאוכלוסייה המקומית, טיפול בתשתיות המים, החשמל ותשלום שכר לפקידי הממשל המקומיים. כך, תוך הבנה שבניין הכוח של חמאס ממשיך, היימן טען שההסדרה מול חמאס היא אינטרס ישראלי, הן כיוון שלישראל ישנה אחריות משפטית על רצועת עזה והן כיוון שיישובי בדרום ישראל צריכים ביטחון ושגשוג כלכלי. לדידו של היימן, המטרה המרכזית בהסגרה מול חמאס כפולה: להחזיר את תחושת הביטחון לתושבי העוטף, ובמקביל יהיה סוג של פתרון לסיר הלחץ של רצועת עזה שלא יבעבע.

הקונספציה של אמ"ן בעניין חמאס הומחשה היטב על ידי ראש חטיבת המחקר הנכנס באמ"ן תת-אלוף עמית סער, שנחשב היה למומחה מספר 1 לזירה הפלסטינית באמ"ן, ומתוקף תפקידו השפיע יותר מכל בעל תפקיד אחר באמ"ן על הערכת המודיעין של צה"ל. בראיון שהעניק ביולי 2020 הצהיר סער כי חמאס מורתע וכי בראש מעייניו עומד המצב הכלכלי ברצועת עזה: "לחמאס אין עניין בעימות עם ישראל. הוא מורתע. מה שמדאיג אותו יותר מכל הוא המצב הכלכלי ברצועה… הרכיב המדינתי בתפיסה של חמאס הולך ומתחזק… לחמאס היו מלכתחילה שתי זהויות, של ארגון התנגדות דתי ושל תנועה לאומית. מ-2007 (מועד ההשתלטות האלימה על רצועת עזה וגירוש הרשות הפלסטינית) יש לה גם את הזהות של הריבון בעזה, והיא נמדדת עליה מדי יום. המעצב העיקרי שקובע את המציאות של חמאס הוא הכלכלה. זה הדבר הראשון שגם המנהיגים וגם הציבור קמים אתו בבוקר, והדבר האחרון שהם הולכים לישון אתו בלילה".

לתפיסתו של סער, בניגוד למנהיגים טוטליטריים אחרים בעולם הערבי, מנהיגי חמאס דווקא סופרים את העם והם מוטרדים מהמצב הכלכלי. כך פועל חמאס בשיטת האיתותים לישראל באמצעות אלימות הכוללת עימותים על גדר הגבול, בלוני נפץ ועוד. כאשר חמאס סבור שהמצב הכלכלי ברצועת עזה חנוק ועל סף קריסה, הוא מאותת לישראל באמצעות אלימות מוגבלת, דבר שמעיד שקבלת ההחלטות של חמאס מונעת מרצון להגיע להסדרה מול ישראל. יחד עם זאת חמאס עדיין שואף להשמיד את ישראל, אך בינתיים הוא פועל לשיפור מהותי של החיים ברצועת עזה ועל כן פועל להסדרה עם ישראל בתמורה לשקט מרצועת עזה. בדומה להיימן, גם סער האמין שלישראל וחמאס יש אינטרס משותף לגבי שיפור החיים ברצועת עזה, וכי על ישראל לגרום לחמאס שיהיה לו מה להפסיד ולייצר עליו אילוצים לשמור על השקט כאשר הכלכלה משחקת תפקיד מרכזי: "כל עוד הוא מרגיש שיש התקדמות – פרויקטים, כסף בינלאומי – הוא ינשוך שפתיים. ואם יחשוב שאין התקדמות או שמשחקים איתו, הוא יאותת… כל עוד הוא חושב שיש סיכוי להסדרה ותנאים להסדרה, יש לו אינטרס בשקט. בינתיים הוא שורד, וכל עוד הוא שורד הוא בסדר."

על אף תפיסתו שחמאס מורתע ופניו להסדרה, סער היה מודע היטב לכך שחמאס פועל במרץ לבניין הכוח הצבאי שלו וכי הוא אינו מתפשר אידיאולוגית ברצונו להשמיד את מדינת ישראל: "לחמאס יש פירמידה מאוד ברורה. בבסיסה עומדת האידיאולוגיה של הארגון. מעליה הסוגיה של בניין הכוח הצבאי של הארגון. מעליה הפרויקט של המדינה הפלשתינית בעזה, והמדרגה העליונה היא של הפעלת הכוח. חמאס מוכן לשחק בהפעלת הכוח, ובשוליים גם בפרויקט המדינה. הוא לא מוכן לגעת בבניין הכוח, ובטח שלא באידיאולוגיה. לאורך זמן הוא מאמין שהוא ינצח. שסבב אחרי סבב הוא ישחק איתנו, ובסוף ישראל תיעלם מהמפה. לחמאס ישנן ארבע מטרות: להפתיע אותנו, לשתק את האזרחים שלנו, להביך אותנו ולגרום לנו לשלם מחיר כבד מאוד אם נגיע אליו".

בכל הנוגע לצוק איתן ולתפיסה באמ"ן על פיה חמאס מורתע, טוען סער כי אז לא הייתה בהירות אסטרטגית בין ישראל לחמאס, ואילו כיום שני הצדדים מבינים היטב אחד את השני, דבר שמאפשר להם לנהל סיכונים בצורה טובה יותר. סער סיכם את תפיסתו בכך שלמרות שהוא עומד על כך שחמאס מורתע מאוד, הוא מזהיר כי לא ניתן להרתיע ייאוש. כך, בהתכתב עם תפיסתו של היימן ושל קודמיו בתפקיד ראש אמ"ן, נראה כי המשוואה באמ"ן הייתה שבכדי למנוע את הייאוש ולחזק את ההרתעה, יש להיטיב עם חמאס ורצועת עזה מבחינה כלכלית.

אלוף חליוה: שקט מוחלט ל-5 שנים

על אף ההערכה שחמאס מורתע ופניו אינם למלחמה, מבצע שומר החומות ממאי 2021 במהלכו חמאס ירה רקטות לעבר ירושלים, הוכיח אחרת והפתיע את אמ"ן וצה"ל. חמאס אמנם הוכה קשות במבצע שומר החומות, אולם מטרתו של צה"ל לא הייתה למוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה, אלא לשנות את משוואת ההרתעה מולו. לאחר המבצע היו בטוחים בצה"ל, ובייחוד באמ"ן שחמאס הבין את המסר וכי כעת הארגון מורתע מישראל. ראש אמ"ן תמיר היימן הסביר שמבצע "שומר החומות יצר לחמאס מאזן הפסדים שקצת מצנן את ההתלהבות שלו לצאת למערכה נגד ישראל. זה לא לעד, מן הסתם, אבל זה כן קונה לנו עוד זמן". במקביל האמינו באמ"ן ביכולת לפגוע אנושות בארגוני הטרור במידה ויהיה צורך, והדגישו את השיפור ביכולתו המבצעית של צה"ל: "שיפרנו גם את יכולת הדיוק, למזער פגיעה במי שלא צריך, ואת היכולת להביא מודיעין מאוד מדויק ששינה את הקטלניות והשפיע על המערכה", הצהיר ראש אמ"ן היימן. באותה נשימה, עדיין שררה באמ"ן האמונה שיש להפריד ככל שניתן בין האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה לבין ארגון הטרור חמאס, תוך אמונה שבמידה וצרכי התושבים ברצועה יטופלו, המצב יתייצב אולם עדיין תישמר רמת הנפיצות.

מחליפו של היימן בראשות אמ"ן, אהרון חליוה, אף היה נחרץ יותר מקודמו על היותו של חמאס מורתע לאחר מבצע שומר החומות: "אני מאמין שאפשר להגיע לחמש שנים של שקט מול עזה. שקט מוחלט".

בדומה לקודמו, תמך חליוה במתווה ההסדרה מול חמאס כדרך לשמור על השקט בגבול ועל הצורך לדאוג לרווחתם של תושבי רצועת עזה: "…אם לא משנים מהיסוד את התפיסה מול עזה עד לרמה של כיבוש שלה, אז אין מצב שלא תהיה הסדרה עם אויבינו. עם אויב עושים סוג מסוים של הסדרות… בשורה התחתונה צריך לדאוג לשני מיליון האנשים שחיים שם".

למרות תמיכתו בנתיב ההסדרה מול חמאס, בדומה לקודמיו בתפקיד ראש אמ"ן, טען חליוה שההסדרה אינה תמנע את התעצמותו: "אין קשר בין הסדרה להתעצמות. האויב מתעצם בכל מקרה. גם תוך כדי לחימה. צריכה להיות הסדרה, או לכבוש מחדש את הרצועה. צריך להבהיר לחמאס שכדאי להם לבחור במסלול של שקט. התנאי צריך להיות שקט מוחלט וגם צמצום התעצמות. שומר החומות יצר לישראל תנאים מעולים להשיג את זה".

ראש אמ"ן אהרון חליוה חזר על הערכתו בספטמבר 2022 כאשר הצהיר שהוא "צופה שהשקט מול חמאס יישמר חמש שנים ומזהה בעזה תהליך לייצוב כלכלי בעל פוטנציאל לשקט ארוך שנים".

הנחה 2: חמאס אינו יכול ואינו מסוגל לחדור לשטח ישראל

טרם מבצע שומר החומות סברו בצה"ל ובאמ"ן שחמאס יכול לפגוע בישראל באמצעות ירי רקטות ובחדירה דרך מנהרות תת קרקעיות לשטח ישראל. אולם הקמת המכשול בין ישראל לרצועת עזה רק חיזק את הקונספציה של אמ"ן וצה"ל כי חמאס מורתע, ואף הוסיף לה נדבך נוסף על פיו חמאס כלל לא יוכל לפלוש לישראל. המכשול התת קרקעי שהושלם בדצמבר 2021 בעלות של 22 מיליארד ₪ (6 מיליארד דולר), שכונה ע"י שר הביטחון דאז בני גנץ "קיר ברזל בין רצועת עזה לבין ישראל", הניח את התשתית לחשוב שלא ניתן יהיה לחדור לישראל מרצועת עזה. הקמת המכשול הייתה חלק מתפיסה הגנתית שגובשה בצה"ל בתקופת הרמטכ"ל כוכבי בהובלת הרצי הלוי כמפקד פיקוד דרום. תוך הבנה שחמאס וחיזבאללה מתכננים מהלכים התקפיים קרקעיים לתוך שטח ישראל אשר מטרתם להסב נזק, לקיחת שבויים ויצירת אפקט תודעתי בקרב הציבור הישראלי, הלוי טען שדרושה הגנה שתבלום את האויב שבפועל אף תייצר הרתעה. וכך, לתפיסתו הסובייקטיבית של ראשי צה"ל, משהוקם המכשול בין ישראל לרצועת עזה גברה למעשה מורתעות של חמאס. כמו כן, הרמטכ"ל כוכבי וראש אמ"ן המיועד אהרון חליוה, שעמד לסיים את תפקידו כראש אגף המבצעים בצה"ל, סברו כי המכשול התת קרקעי שהוקם בגבול עם רצועת עזה בשילוב גדר המערכת שללו מחמאס את היכולת לפלוש לישראל. הנחה זו בין היתר הובילה להחלטה להפסיק את איסוף המודיעין על המערך הטקטי של חמאס ועל דרג הביניים של הזרוע הצבאית שלו, ולרכז את כל המאמץ המודיעיני בנוגע ליכולות ירי תלול מסלול וחוליות נ"ט (איתור משגרים, רקטות, מתחמי שיגור וכו'), אשר לתפיסת צה"ל היו האמצעים המרכזיים שנותרו בידי חמאס לנהל מערכה נגד ישראל.

במקביל להנחה שחמאס מורתע וכלל לא יוכל לפלוש לישראל, בצה"ל ובאמ"ן הכירו את תכניות הפלישה של חמאס, אשר במרכזן תוכננה פלישה רחבת היקף לתוך ישראל ותפיסת יישובים קרובים לגדר תוך רצח מסיבי וחטיפת בני ערובה. ההערכה הייתה כי קיים פער גדול בין התכנית הגרנדיוזית של חמאס ליכולת לבצעה בפועל וכי לכל היותר תהיה פשיטה נקודתית וסבב כגון שומר החומות ממאי 2021. כמו כן, באמ"ן ובצה"ל לא העריכו שחמאס הלך וסגר את הפער בין התכנית הגרנדיוזית שלו לבין יכולתו בפועל. בנובמבר 2022 ההערכה הייתה שלמרות שחמאס מייעד כוח מיוחד של 3,000 לוחמים לתקוף את ישראל, תרחיש ייחוס אליו צריך צה"ל להציב כוח של חמש חטיבות בנוכחות קבועה על גבול הרצועה, יכולותיו המבצעיות של חמאס לא מאפשרות לו להוציא לפועל התקפה של יותר מ-70 לוחמים בו זמנית.

מכתבי רח"ט מחקר לרה"מ: האם הייתה התרעה למלחמה?

למרות הקונספציה של אמ"ן כי חמאס מורתע ופניו לא למלחמה עם ישראל אלא להסדרה עמה, באמ"ן העבירו לדרג המדיני התרעות כלליות על אפשרות להסלמה בעקבות המשבר החברתי-פוליטי בישראל בעל רקע הרפורמה המשפטית. ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל עמית סער התריע פעמיים במהלך 2023 בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המשבר הפוליטי-חברתי מעודד את איראן, חיזבאללה וחמאס להסתכן בפעולות נגד ישראל. בהתרעה הראשונה שהועברה ב-19 במרץ נכתב כי "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה. עבור אויבנו המרכזיים, איראן, חיזבאללה וחמאס, חולשה זאת היא ביטוי לתהליך לינארי שסיומו בקריסתה של ישראל, והמצב הנוכחי הוא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה". עוד הוסיף סער כי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך. להבנתנו, תובנה זאת עומדת בבסיס המוטיבציה הגבוהה של חמאס להוציא לפועל פיגועים מהצפון בעת הנוכחית, והיא גם מדרבנת את איראן להגביר את שלוחיה לקדם פיגועים נגד ישראל". במכתבו השני לנתניהו ב-16 ביולי כתב סער כי "החרפת המשבר מעמיקה את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעות בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה. בעוד שבתחילת הדרך השחקנים האזוריים התלבטו אם מדובר בעוד סיבוב במשבר הפוליטי המתמשך, הרי ככל שעובר הזמן והאירועים מחריפים, הם מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה". סער אף הבהיר כי "הערכה זאת נשמעת בפומבי, אבל היא נשמעת גם באופן אותנטי בלב הערכת המצב של אויבינו, בחדרים סגורים ובדיוניים מקצועיים של גורמי הביטחון באיראן בלבנון וברצועת עזה. עבור אויבינו, בדגש על המשטר האיראני וחיזבאללה, אין מדובר רק בהערכת מצב אלא בהתממשותה בפועל של תפיסת העולם הבסיסית שלהם: ישראל היא נטע זר, חברה חלשה ומפורדת שסופה להיעלם". עוד הוסיף סער כי המצב "מייצר פגיעה בשלושה עמודי תווך המרכיבים את ההרתעה: הברית בין ישראל לארה"ב, לכידות החברה הישראלית ועוצמתו של צה"ל. החיבור בין המשברים מבסס תובנה אצל חלק מהשחקנים כי מצבה הפנימי של ישראל, לכל הפחות, ימנע ממנה לנקוט יוזמות צבאיות משמעותיות, בדגש על תקיפה באיראן, פעולה בלבנון, ואפילו מהלך משמעותי מול חמאס ברצועת עזה".

בכך חזר ראש חטיבת המחקר באמ"ן על הערכתו הכללית הקודמת על פיה המשבר הפנימי בישראל מחליש אותה וכי המוטיבציה לפגוע בה בקרב אויביה גובר. בכל הנוגע לאיום ממשי על ישראל קבע סער כי זה מגיע מכיוונו של חיזבאללה, ולא מחמאס: "למשבר הפנימי השלכות רחבות יותר, כמו היכולת לייצר איום אמין מול איראן, אך בשלב זה הסכנה הברורה והמידית הינה בהסלמה בזירה הלבנונית, לאור דימוי החולשה והפגיעה בהרתעה בשילוב התרסה גוברת של חיזבאללה".

אם כן, השאלה המרתקת היא מדוע אם ראש חטיבת המחקר העביר לראש הממשלה הערכה כי האויבים מזהים שעת כושר לפגוע בישראל, ואף הדגיש שבשלב זה חיזבאללה מהווה את האיום המידי על ישראל, באמ"ן ובצה"ל עדיין נתפסו לקונספציה שחמאס מורתע ופניו אינם למלחמה? האם הייתה זו החשיבה ה"מערבית" באמ"ן לפיה חמאס מעוניין בטובת האוכלוסייה העזתית מבחינה כלכלית וכי יש לו מה להפסיד מעימות עם ישראל היא זו שגרמה לכשל הקונספטואלי? הרי באמ"ן טענו שבחמאס אידיאולוגיית השמדת ישראל ובניין הכוח קודמים לפרויקט המדינה הפלסטינית ברצועת עזה, בהיררכית החזון האסטרטגי של הארגון. בהקשר הזה, חשוב לציין כי זמן קצר טרם כתיבת המכתב השני מרח"ט מחקר לרה"מ, במהלך גל הפיגועים שבוצעו באמצע 2023, שהיו חלק מניסיונות חמאס להבעיר את הגדה המערבית תוך הרחקת רצועת עזה מהאירוע, המשיכה ישראל ללכת בנתיב ההסדרה מול חמאס ורצועת עזה. מדי יום נכנסו לישראל אלפי פועלים, סחורות נכנסו ויצאו מישראל לעזה, וכך גם חומרי גלם שמשמשים לשיקום הרצועה. נראה כי מדובר היה בדפוס חוזר של אמ"ן להסתמך על הקונספציה שלו לגבי מורתעות חמאס, כאשר גם בדומה לאמצע 2023, גם במהלך 2022 בעיצומו של גל הטרור הפלסטיני, ההערכה בצה"ל ובאמ"ן ממאי אותה שנה שהוצגה בפני ראש הממשלה ושר הביטחון הייתה שפיגועי הטרור הינם פיגועי בודדים (זאב בודד) ולא בפעולה מכוונת של חמאס, שמצדו מורתע מאוד ממלחמה עם ישראל. אם כך, מדוע באמ"ן ובצה"ל עדיין סברו כי חמאס אינו מעוניין במלחמה, לא נערכו לפלישה צפויה, אם כמה חודשים קודם לכן התריעו במפורש ש"אויבנו מזהים שישראל חלשה"?

כך או כך, בדומה למלחמת יום כיפור, גם חמישים שנה לאחר מכן היה שרוי אמ"ן בעיוורון קונספטואלי. אפילו הסימנים המעידים לכך שחמאס עשוי לפתוח במתקפה לא הצליחו לאתגר את עמדת אמ"ן. למרות כל אלו, באמ"ן בפרט ובקרב כלל גורמי הביטחון בכלל אמרו לדרג המדיני ימים ספורים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר שחמאס אינו מעוניין בהסלמה. אפילו בליל המתקפה לאחר שהחלו בצה"ל ובשב"כ לזהות רצף סימנים מעידים למתקפה, סבר ראש אמ"ן אהרון חליווה, שנעדר משיחת הוועידה שערך הרמטכ"ל הרצי הלוי עם מפקד פיקוד דרום ירון פינקלמן וראש אגף מבצעים עודד בסיוק, שמדובר בתרגיל של חמאס ולא בהכנות למתקפה.

מי המקור לקונספציה?

למרות הטענה שהקונספציה לפיה חמאס מורתע גובשה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרג המדיני, מיד לאחר תום מבצע צוק איתן בקיץ 2014 משיקולים מדיניים ואמ"ן וצה"ל אימצו אותה בהמשך, העובדה היא שכבר לאחר תום מבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008-ינואר 2009) בשלהי כהונת ממשלת אולמרט הצהיר ראש אמ"ן דאז עמוס ידלין שחמאס מורתע וכי "מבצע עופרת יצוקה תרם לחיזוק ההרתעה הישראלית". למעשה, כמעט כל פעם לאחר שצה"ל היכה קשות את חמאס, בין אם מדובר בסבב קצר כגון מבצע "גן סגור" ממאי 2019 שנמשך יומיים, או במערכה ממושכת כגון מבצע צוק איתן שנמשך 51 יום, הערכת אמ"ן הייתה שחמאס למד את הלקח וכי הוא מורתע. גם אם הדרג המדיני בתקופת נתניהו פעל לשימור הפיצול בין הגדה המערבית בהנהגת הרשות הפלסטינית והפת"ח לבין רצועת עזה בהובלת חמאס, במטרה למנוע הקמת מדינה פלסטינית עצמאית – טענה שיש מי שיחלוק עליה לאור ניסיונותיו של נתניהו להגיע להסכם קבע עם יו"ר הרש"פ אבו מאזן, שכשלו בעיקר בשל מדיניות הסירוב של האחרון – נראה שהטענה כי אמ"ן "הוכוון" לגבש קונספציה נוחה לדרג המדיני פשוט אינה נכונה. אמ"ן, בהיותו אחד מארגוני המודיעין הנחשבים ביותר בעולם, פועל בעצמאות ובמקצועיות, תוך התבססות על מידע מודיעיני נרחב, ואינו ארגון שמטרתו לפעול במטרה לרצות את הדרג המדיני. אמ"ן פשוט טעה כשסבר שחמאס מורתע – טעות שעלתה למדינת ישראל ביוקר.