ההסלמה המתמשכת בצפון, הלחימה בדרום והטיפול בזירות האחרות, בעיקר איראן, גימדו את אירועי "עוטף השומרון", אך בבת חפר, בגן נר וגם בישובים האחרים סמוכי-הגדר האתגרים הביטחוניים נותרו בעינם. השב"חים ואירועי הירי מאזור טול כרם על בת חפר, תמונות של תומכי חמאס עטויים סרטים ירוקים על ראשיהם, היורים לכיוון גן נר, המחישו שהחששות של ראשי הרשויות והתושבים אינם בעלמא.
גלית שאול, יו"ר המועצה האזורית עמק חפר, דרשה משר הביטחון לקיים דיון חירום דחוף על תפיסת ההגנה על היישובים, בשל ההסלמה בגזרת יישוביה; וזה אכן הגיע מלווה ביו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, שיחד נפגשו עם ראשי הרשויות באזור.
יצוין כי במקביל לקריאתה של שאול במכתבה, לצבא ולמדינה, "להתעורר ולפעול בנחישות ובאפס סובלנות מול האירועים החמורים", פנה גם אדלשטיין, לשר הביטחון והתריע על כך ש"הכתובת על הקיר ועל הגדר" וכי "עיכוב בתגובה עלול לעלות בחיי אדם". הוא דרש "להעמיד לאלתר פתרונות ראויים ומידיים" והדגיש, כי "אין מדובר יותר בדיון תיאורטי של 'מה אם' ו'אולי'… על כולנו לקחת אחריות ולנהל את האירוע בקו התפר".
ומאחר שחווינו כבר מה עלול להתרחש אם לא מקשיבים לאזהרות מהשטח ולא קוראים נכון את "הסימנים המעידים", נראה שבישראל שאחרי ה-7 באוקטובר כבר אי אפשר להתעלם מכך.
השר גלנט הבטיח בפגישה שקיים עם ראשי הרשויות במהלך אותו סיור, להקים כוחות התערבות מהירים ובעלי יכולות, שיתבססו על תושבים בוגרי יחידות קרביות. "אנחנו נדע לצייד אותם, לאמן אותם ולאפשר להם יכולת להגיע ולהתערב", הוא אמר. אלא שעד כה לא קרה דבר וראשי הרשויות נותרו מודאגים, אך מבטיחים שלא ירפו עד שהדברים יקרו בשטח, בתקווה שלא נופתע לפני כן.
מעבר חופשי לישראל
יצוין כי ליקויי האבטחה של היישובים הסמוכים לגדר ההפרדה לא צצו רק בעקבות הטבח בתושבי הדרום: מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן ואנשיו התריעו על כך כבר ב-2022. לפי אותו הדוח, ב-2021 כמחצית מגדר ההפרדה (48%) לא מילאה את ייעודה באופן מספק ואפשרה ללא פחות מ-1.4 מיליון שב"חים לעבור דרכה באין מפריע, כשרק כאחוז אחד מהחדירות הללו זכו למענה של כוחות הביטחון בשטח. מדי יום הסתננו דרך פרצות בגדר 3,600 פלסטינים לישראל כמעט באין מפריע. מבקר המדינה הזכיר, כי הגדר הזו, על האמצעים למניעת מעבר פלסטינים לישראל, עלתה למדינה לא פחות מ-8 מיליארדי שקלים.
בראשית דצמבר 2023 ,זמן קצר לאחר פרוץ מערכת "חרבות ברזל", יצא מבקר המדינה להתרשם שוב, במו עיניו, מאופן המענה לדו"ח, בסיור שקיים לאורך "גדר ההפרדה", במטרה לבדוק האם היערכות צה"ל והמשטרה עונה על צרכי הביטחון לתושבי המרכז ואיו"ש, לאור אירועי ה-7 באוקטובר. "אסור להיות שאננים" הוא הזהיר במהלך הביקור, שכלל גם סיור בישובים מתן ובחן, כאינדיקציה למצב הביטחוני ביישובים צמודי הגדר בדרום השרון. הוא סקר כיצד כוחות הביטחון נערכים למנוע אירועים דומים לזה שאירע באותה השבת באוקטובר. העובדות בשטח מלמדות שלא הרבה השתנה מאז אותו דוח חמור שהראה שהגדר, לפחות למחצית מאורכה, לא ממלאת את יעודה.
לא על הגדר לבדה
ראשי היישובים ותושביהם לא מתרשמים מהגדר וממכשולי המעבר שנועדו להגן עליהם מפני חדירות מרצחים. הרי גם בגדר והמכשולים מול רצועת עזה הושקעו 4 מיליארדי שקלים. ב-7 באוקטובר התבררה טיבם של המכשולים הללו, גם בלי קשר למנהרות. שכן בסופו של דבר החדירה המאסיבית של המוני המרצחים, האנסים והבוזזים בוצעה דרך אותם "מכשולים" ותפיסת הביטחון קרסה כליל.
כעת נראה שמערכת הביטחון מיהרה להסיק מסקנות והיא אינה מסתמכת עוד על הגדר כאמצעי המניעה… צה"ל הגביר מאז ה-7 באוקטובר את הפעילות המבצעית בכל שטחי איו"ש, ובגזרת טול כרם נערכים מבצעי סיכול ובוצעו מעצרים. תרומה חשובה לכך מגיעה מגורמי המודיעין, שב"כ ואמ"ן, שבאופן חלקי לפחות, פועלים בשיתוף פעולה גם עם גורמי ביטחון פלסטיניים ואחרים. סביר שבמסגרת זו מתבצע שימוש גם ברחפנים וכטב"מים לאיתור מוקדם של איומים וסיכולם. ועדיין נדרשים מאמצים נוספים, כי גם המודיעין אינו הרמטי.
לצד המשך פעילות ביטחון שוטפת נגד תשתיות טרור ולסיכול פיגועים באיבם, הרי שצודקים תושבי אותם ישובים שאין די בכך ונדרשים שינוי כיווני חשיבה, הידוק שיתופי הפעולה והסנכרון בין הגורמים השונים, תרגול והיערכות שיטתית וייתכן שאף נכון להקים גוף תיאום ושליטה חדש שיוודא שאירועי ה- 7 באוקטובר לא יישנו ביישובים אלה ובכלל. שהרי שיפור ההגנה על הישובים לא ימוצה בסוג אחד של פעילות מנע – לא בגדר לבדה, לא בפעילות הביטחון השוטפת ולא בשום אמצעי בודד אחר. לכן ברור שנדרש גורם מתכלל ליישום מערך הגנה רב שכבתי, שיכלול אמצעים צבאיים, מודיעיניים, טכנולוגיים, כלכליים ומדיניים. רק בדרך זו ניתן יהיה להתמודד באופן אפקטיבי עם האיומים הגוברים מצד גורמי הטרור הפלסטינים.
אז מה עושים?
למעשה, הדרישות של הגורמים השונים מהשטח מתמקדות בשבעה צעדים מרכזיים:
א. יותר כוחות – לתגבר את היקף הפעילות והסד"כ בשטח, הן של כוחות צה"ל והן של כוחות המשטרה והמשמר האזרחי. נדרשת מתכונת של סיורים ומארבים באזורי סיכון, והגברת מערך האבטחה סביב היישובים.
ב. יותר מודיעין – להפעיל לחצים על הרשות הפלסטינית במטרה להגביר את שיתוף הפעולה אתה, למרות המגבלות שבמהלך הזה. הלחצים יתבטאו בהפסדים של הרשות מטרור שייצא משטחה. שיתוף פעולה כזה הוא חלק ממערך הזיהוי המוקדם של מוקדי טרור וסיכולם.
ג. יותר ביטחון – יש לחזק את מערך ההגנה בתוך היישובים, מעבר לגדר ההפרדה: יותר נוכחות של כוחות הביטחון, לצד הצבת מערכות הגנה מתקדמות, והתקנת מצלמות אבטחה ומערכות התרעה.
ד. יותר מוכנות לחירום – מתן מענה מידי לפערים בתשתיות תקשורת ומערכות החירום ביישובים, נגישות לאמל"ח, נוהלי שימוש בגדרות ושערים, תקינות וציוד המקלטים, ציוד רפואי וכיוצא בזה.
ה. יותר תרגול – אין די בקיום כל האמצעים ללא תרגול שוטף של התושבים, בעלי התפקידים ביישוב וגורמי הביטחון. חיוני שתרגול החירום יתבצע על ידי כל גורם אחראי בנפרד וכן של כל הגורמים יחדיו: כלל גורמי הבטחון, כולל צה"ל, משטרה, מג"ב, רבש"צים וכיתות כוננות, תוך שיתוף התושבים כדי להבטיח מוכנות לתגובה מהירה ויעילה במקרי חירום.
ו. יותר הסברה לתושבים – ייזום פעילויות הסברה חינוכיות וקהילתיות, שמטרתן לחזק את החוסן הנפשי והחברתי של תושבי היישובים. ההבנה שיש מערכי הגנה וחירום ושיש לתושבים חלק בכך תפיג חרדות וחוסר אונים והיא חלק ממערך של תמיכה פסיכולוגית וקהילתית שנדרשת לכל יישוב.
ז. גיבוש מדיניות חוץ: אירועי ה-7 באוקטובר הם מנוף להסברה ישראלית של חששות התושבים. יש לפעול גם במישור הדיפלומטי והבינ"ל להעלאת המודעות של מדינות, בעיקר ידידותיות, לסיכון הביטחוני בו נתונים תושבי היישובים מעבר לגדר. זאת באמצעות פעילות דיפלומטית, הסברתית ותקשורתית שתדגיש את הזכות והחובה של ישראל להגן על אזרחיה.
השורה התחתונה
השיעור החשוב שעלינו ללמוד מאירועי ה-7 באוקטובר הוא שיתוף פעולה ושיתוף מידע. התושבים מבינים שעם כל הכבוד לכוחות הביטחון, הם צריכים להיות חלק מהפתרון – הם לא רק מושא הביטחון. הם גם צריכים לראות את הסינרגיה בין כוחות הביטחון לבין עצמם ובינם לבין התושבים. גם יתר גורמי המדינה חייבים להיות חלק מהעניין. לכן צריך לייצר מנגנון מתכלל בו יהיה מקום לכל גורם באופן שוטף ולא רק בחירום. ללא שילוב הכוחות והאמצעים לא ניתן יהיה להבטיח לתושבים שאירועים דומים ל-7 באוקטובר לא יישנו. כעת חשובה גם תחושת הביטחון של התושבים, שלא תמומש ללא שיתופם בפתרונות הביטחוניים.
